טרכטנברג לא התעלה לגודל השעה

המחאה החברתית שפרצה בקיץ האחרון הצליחה לחולל שינוי בשיח החברתי. הצירופים צדק חברתי ומדינת רווחה, שהיו כמעט בחזקת סוד של מעטים, הפכו לנחלת הכלל בכיכר. ההצלחה של המחאה החברתית אינה נעצרת רק בשינוי תודעתי.

המחאה החברתית גם הפכה את המשך מדיניות המיסוי שהוביל ראש הממשלה בשנים האחרונות לסהרורי. המדיניות הכלכלית שקיצצה בשירותים הציבוריים כדי לממן הפחתות מיסוי לעשירי ישראל נעשתה בזכות המחאה החברתית בלתי לגיטימית.

הצעירים באוהלים סימנו במרקר את חוסר הצדק הטמון בקיצוץ ההשקעה בחינוך, בדיור ובקצבאות הדלות של העניים כדי להגדיל את ההכנסה של העשירונים העליונים. הצעירים האחראים האלה אמרו למבוגרים הבלתי אחראים: "איך אתם מעזים להרחיב עוד את הפערים הכלכליים בישראל כאשר ישראל שועטת לראש טבלת המדינות המפותחות במדדי האי-שוויון".

המוחים הצעירים התגלו כאחראים יותר(צילום: ירון ברנר)

המחאה החברתית גם הצליחה לכפות על הממשלה להקים את ועדת טרכטנברג. הוועדה ערכה ניתוח נכון של הבעיות, אבל קידשה את ההסדרים הישנים. למרבה הצער, הוועדה לא התעלתה לגודל השעה שצעירי ישראל יצרו. הוועדה הגיעה למסקנה הנכונה שהתשתית החברתית של ישראל בשירותי החינוך, הבריאות והרווחה נסדקה ודורשת תיקון - אך למרות זאת, היא קידשה את הכלל התקציבי הנוכחי שמגביל את ההוצאה הממשלתית לשירותים ציבוריים.

לאלו המעלים את הטענה כאילו הורדת ההוצאה הציבורית היא שסייעה לישראל לחצות את המשבר הכלכלי, נזכיר כי ההוצאה התקציבית הנמוכה בארה"ב ובאירלנד לא סוככה על משקים אלה מפני הסערה. מה שתרם ליציבות הכלכלית של ישראל הוא הגירעון התקציבי הנמוך יחסית, ואותו אין לשנות. הוועדה טעתה כשלא אימצה כלל תקציבי חדש שמגדיל את ההשקעה הציבורית תוך שמירה על הגירעון התקציבי, שהוא השילוב הנכון של אחריות חברתית יחד עם אחריות תקציבית.

מדיניות המבוססת על תחמנות

ועדת טרכטנברג טעתה גם בהגשת אסופה מנופחת למדי של צעדי מדיניות, באופן שמזכיר יתר על המידה את חוק ההסדרים הבלתי דמוקרטי. כדאי להזכיר כי חוק ההסדרים היה הכלי שמנע את יישום חלק מהמלצות הטובות שמוצעות כעת על-ידי ועדת טרכטנברג כמו חינוך חינם בגיל הרך וביטול מתווה הורדת המס. במקום לבוא עם מספר מוגבל של צעדים משמעותיים, ועדת טרכטנברג הגישה לנו עוד חוק הסדרים מיושן על כל מגרעותיו.

גם הקיצוץ בהוצאות הביטחון עליו הצביעה ועדת טרכטנברג כמקור עיקרי למימון שלל הצעדים מזכיר את העולם הישן. גישה זו מעוררת את השאלה - האם ההצעה לחינוך חינם בגיל הרך ושלל ההצעות האחרות יעלו בעשן אם מערכת הביטחון תצליח למנוע את רוע הגזירה, כפי שקרה בעבר, ולא מן הנמנע שיקרה גם הפעם, בשל חוסר הוודאות באזור.

מקור שני עליו מצביעה הוועדה עונה לשם הקוד "מתוך התקציב". בתרגום לעברית, מדובר ברזרבה תקציבית סמויה, שהוסתרה היטב מנבחרי הציבור, וכעת באורח פלא היא נחשפת. כלומר, ועדת טרכטנברג משתפת פעולה עם ההסדרים הישנים של חוסר שקיפות תקציבית. אסור להסכים למדיניות כלכלית שמבוססת על תחמנות. צעירי ישראל מצפים, בצדק, שלא יעבדו עליהם יותר.

דו"ח הוועדה אינו משנה באופן יסודי את כללי המשחק כך שיביאו בטווח הארוך לסגירת הפער שהלך והתרחב בשנים האחרונות בין סדרי העדיפויות של הציבור למדיניות הכלכלית שניהלה הממשלה. המלצות ועדת טרכטנברג מאכזבות כי היא בחרה לנוע במסלול הישן במקום לפרוץ דרך חדשה לחברה צודקת יותר.

ד"ר מומי דהן הוא ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il