בלוז ראש השנה

מחזות, סרטים וספרים רבים נכתבו בעולם על בדידות שהולכת וגדלה בתקופת החגים. החגים רעים אלינו, הבודדים. בעוד שבשאר ימות השנה, בדידותנו נחבאת אל הכלים, הרי שבחגים, היא יוצאת לאור במיטבה בקול תרועה רמה.

חג שמח בערוץ יחסים:

• סיכום השנה בדייטינג: עם כמה בחורות יצאתם?
• בחג הזה לא תהיו לבד
• למה אנשים נשארים במערכות יחסים גרועות?
• הכל מתמטיקה: הנוסחה למציאת אהבה
  

פרצוף תשעה באב וחולצה מקומטת

בעוד שיירות מכל רחבי הארץ, מגיעות לבית הורינו - אחינו ואחיותינו, עם ילדיהם, נשיהם ונכדיהם, לבושים לבן, חיוך בפיהם, ומתנה בידיהם – אנחנו מגיעים - אם אנחנו מגיעים בכלל - עם פרצוף תשעה באב, חולצה מקומטת, וזיפים בני שלושה ימים. אם כבר בודדים, אם כבר מסכנים, אז שכולם יראו.

אם בטעות החלטנו להגיע לארוחת החג, נגיע כמובן באיחור, כדי להימנע מלענות על שאלות הקשורות לאהבה וזוגיות. ממש לא בא לנו לספר שוב למה בגילנו, במצבנו, אנחנו מגיעים לבד לארוחת החג. חוץ מזה שאם נקדים ונגיע, נאלץ לשעשע את האחיינים המתוקים שלנו, בחוסר חשק מוחלט. העוללים הללו מזכירים לנו את ילדינו שלנו, ורק מעמיקים את הבלוז הזה שעוטף אותנו אותו ערב.

שלום ותודה על הגירושים

בלוז ראש השנה מתחיל חודש לפני החגים, בהודעה לאקונית במייל מגרושתך, בו היא מזכירה לך כי השנה הילדים אינם איתך. מצד אחד, אף פעם לא הבנתי למה היא שולחת לי מייל חודש קודם, ומאלצת אותי להתמודד עם הבשורה חודש שלם בטרם ארוחת החג המלבבת – אך מצד שני – היטיבה עמי הגרושה, כי איפשרה לי חודש תמים לנסות ולתקן את רוע הגזירה. הנה לכם כמה רעיונות אשר עשויים להקל עליכם ביום הדין.

נשקו היום כי אמא תקח אתכם מחר(צילום: shutterstock)

תכחישו בתוקף – אתם לא זוכרים שחתמתם על סעיף כזה נוראי בהסכם הגירושים, בו הילדים אינם אתכם בערב החג. תרימו מייד טלפון לגרושה ותתעמתו איתה. שפכו את אשר על ליבכם, השתמשו בטיעונים רחבים, ואל תהססו לשלוף שפן, ולהסביר שמכיון שהיא חייה בזוגיות, לה יותר קל, ואין לה ברירה אלא לוותר.

תתמקחו – היה והגרושה לא הסכימה להצעתכם לעיל, פתחו מיד במשא ומתן. תגידו שאין לכם בעיה לוותר על סוכות ועל חנוכה, ובלבד שתסכים לפשרה, וגשו גאים וזקופי קומה עם הילדים לבית ההורים בחג. במקרים חריגים, אפשר להציע לחלק את החג, מכיון שראש השנה, לדאבוננו, מתפרש על שני ערבים.

תוותרו – שוב הגרושה נשארה בעמדתה וגם הפעם לא הסכימה לפשרות? אין בעיה. אתם תראו לכולם מה זה. תרדו לרחוב, תיקנו לעצמכם בקבוק ג'וני ווקר, בלאק לבל, ותקרעו את האמ-אמא שלו במקום ארוחת חג. הבעיה הקטנה היא שתאלצו להתמודד עם שיחה קשה ביותר מאמא שלכם, בו היא מודיעה לכם בקול תקיף, להתלבש מיד, לעלות על המאזדה, ולהגיע לארוחה. 

תגיעו שיכורים – לא הצלחתם להתמודד עם אמא שוב? סיימו את הג'וני ווקר, ובואו שיכורים. אם כבר – אז כבר. תעשו צחוק מעצמכם חופשי, תפלטו שטויות ברצף, ותמעדו ישר על סיר הבשר. הסיר כמובן יישפך על השולחן - הלבן ועטור קישוטים לרוב – תרימו את מבטכם, ותתקלו מייד במבט חודר ומחלחל מאמא, אשר חוץ מלגרום לכם להרגיש נכד של אמא במקום בן של אמא, לא ממש מזיז לכם.

תעזבו אותי מהחגים שלכם. תנו לשתות בשקט(צילום: shutterstock)

מסיבת רווקים – ברוב שנות גירושי, ממש ברגע האחרון, קפצה איזו גרושה בודדה בפייסבוק, והציעה לשלל חבריה לבוא לארוחת חג אלטרנטיבית. הייתי בארוחה כזאת. לארוחה שכזאת כולם מביאים את הבקבוק ג'וני ווקר במקום לרדת עליו בבית, וכולם עצובים ונוגים יחד, במקום לעשות זאת לבדם.

מתוך 25 מוזמנים, מגיעים לרוב רק שישה או שבעה, כי השאר העדיפו להשאיר את הבקבוק לעצמם. מה שכן, אודה ולא אבוש כי במסיבת הרווקים האחרונה שהייתי, פגשתי גרושה בודדה ומסכנה, וניהלנו רומן שקט ועצוב עד בערך אמצע חג הסוכות. כך שאני לא רואה באמת סיבה לשלול מסיבות חג של בודדים.

אהבה בדקה ה-90  – אין ספק שתסריט דמיוני, בו אתה מוצא לך את אהבת חייך רגע לפני החג, הוא קלאסה של תסריט. היא תהיה יפה, ענוגה, חכמה, חיוך מקסים, יש לה דירה בבעלותה, היא מסתדרת נפלא עם אמא שלך, והילדים שלך כבר מסכימים שהיא תקריא להם סיפור לפני השינה. אמריקה, ורסאנו. כל שנה, בתחילת אוגוסט אני עושה מנוי לאתר הכרויות, ובמאמץ מיוחד וממוקד, מחפש את בחירת ליבי. אני אמצא אותה, אנחנו נתאהב, והיא תבוא איתי לארוחת החג. וכולם, כולם יכולים לקפוץ לי.

אבל, חברים וחברות, יש תקווה. בשנה הבאה הילדים איתי בחג, כך שיש לי שנתיים זמן לחשוב, להתארגן ולמצוא את אהובתי. ואני אומר לכם כבר - בעוד שנתיים, חפשו אותנו בארוחת החג. יומיים לפני, נעלה על מטוס - ואת החג, חברים, את החג נעשה בפריס.

• חשים הזדהות עם דבריו של גור סופר? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים ואולי נפרסם את סיפוריכם באתר