תעשו V לדור ה-Y
בשנים האחרונות, קמו לדור ה-Y, מקטרגים רבים. בקיץ האחרון התחסלו ההערכות. זו היתה שעתו היפה ביותר של דור ה-Y הישראלי. תום המחאה אינו אפילוג, הוא פרולוג
עם רדת המסך על מחאת האוהלים הגיע זמן לומר כמה מילות סיכום. לא אנסה לתאר את המחאה, שהציתה שיח רותח של חירות ושוויון הזדמנויות, היא כבר תוארה פעמים רבות. אנסה, לחילופין, לטעון טענה בדבר מובילי המחאה: הצעירים. בדמי ימיה, היתה מחאת יולי-אוגוסט של הסטודנטים, המתמחים, השוכרים, האמהות. העולם, כך התברר לנו, שייך לצעירים. וכמו העולם, כך גם המחאה.
ככלות הכל, כאלו הן וכאלו היו מחאות עממיות. של הצעירים והספונטניים. במאי 1968, הוביל "דני האדום" בן ה-23 את מחאת הסטודנטים הצרפתית. בינואר 1969, יאן פאלאך בן ה-20 העלה עצמו באש והצית את "האביב של פראג". מאביב אל אביב: בדצמבר 2010 הצית עצמו מוחמד בואזיזי התוניסאי בן ה-26 ובישר את בוא "האביב הערבי". להבתו אחזה במהרה בלבבות העם התוניסאי, האלג'יראי, הלובי, המצרי, ובמידת מה של העם הישראלי.
עוד בערוץ הדעות:
- הנחות במס? ואם לאנרכיסט מתחשקת קורבט? / אלכסנדר גולדנשטיין
- Let's talk דוגרי. הגיע הזמן לבחירות / זיו לנצ'נר
- לך הביתה טרכטנברג, שלום ותודה
/ איציק אלרוב, יוזם מחאת הקוטג'
דפני, סתיו, איציק וחבר מרעיהם לא נזקקו להעלות קורבן אדם. הם מצטרפים לשורה ארוכה של מהפכנים צעירים וספונטניים. אף אם המתודה שונה, המסר זהה: חירות, שוויון, אחווה. צדק חברתי. ואף-על-פי-כן, מחאה זו שונה עשרות מונים ממחאות עבר. זו מחאתו של דור ה-Y. האקו-בומרס (= ילדיהם של דור הבייבי בום); דור הפיטר-פן; או בפשטות - ילידי 1980 ואילך, שלא אחת הושמו ללעג ולקלס בגין דעתם הקלה, רגליהם הקלות, ואורחות חייהם הקלוקלות.
בשנים האחרונות, קמו לו, לדור ה-Y, מקטרגים רבים. דור ה-Y הואשם בחוסר יציבות ובחוסר סבלנות, בחיבה יתרה לתרבות הפופ ולצרכנות. קשה לו להתמיד, אמרו בגנותו. דור עם "קוצים בישבן". לפרקים, אופיין בקהות חושים ובאפתיה, ולפרקים, בנטיות דיכאוניות. דור שהוגדר כמכור לטכנולוגיה, ואשר תואר בכלליות כ"אתגר ניהולי" של מעסיקים. אתגר ריסון הספונטניות כיכב בשנים האחרונות בכנסי מנהלי משאבי אנוש בארץ ובעולם.
- כל טורי המחאה הבולטים בעמוד מיוחד - לחצו כאן
תחזיות לחוד ומציאות לחוד
תוכנית התחקירים "60 דקות" ורשת החדשות CBS קבעו כי בני ובנות דור ה-Y הם קונפורמיסטים, אשר עניינם בערעור הנחות היסוד של הממסד הפוליטי בטל בשישים. דור ש"ראה הכל". בצד זאת, הביקורת הממסדית החריפה: בני ובנות דור ה-Z, ילידי שנות ה-90 כבר הואשמו בעיתון "גלובס" ב-2008, ב"ציונות-לייט, אדישות וקלילות", בני תשחורת שנאמר עליהם שריאליטי, ולא שירות לאומי, בראש מעיניהם.
הנה כי כן, התחסלו ההערכות. תחזיות לחוד ומציאות לחוד. בחוסר הארגון, בספונטניות, בהיעדר מנהיגות ברורה וריכוזית, בקלות הרגליים ובזיקה הטכנולוגית העמיד דור ה-Y מפגן כוח ציוני מהמרשימים בתולדות המדינה. כפי שאמרה, לא בלי ציניות, אחת ממובילות המחאה בראיון טלוויזיוני: "אנו מנהלים את המחאה יפה בגלל חוסר הניסיון שלנו".
כדברי מרשל מקלהון ("המדיום הוא המסר"), זה דור שאמצעי התקשורת ודרכיה מגדירים אותו: מסרונים קצרים, מיידיות, ספונטניות, ובעיקר - תכני 2.0 - שיתופיים, פתוחים, כמו המחאה. בזכות הספונטניות, זו היתה מחאה טיטאנית. כבירה.
דור ה-Y יוזם, הוא יצרני, אבל כשמתעמרים בו - הוא בועט. המחאה החברתית, אם כן, איננה רק עוד פרק ביניים בתולדות מדינת ישראל, אלא, בראש ובראשונה - הנחת אבן פינה בדברי הימים של בני דור ה-Y הארצישראלי. תום המחאה, לפיכך, איננו אפילוג. תום המחאה הוא פרולוג. מבוא. תצוגת תכלית נועזת ורעננה. זו אפוא שעתה היפה של הדמוקרטיה הישראלית, אך בד בבד, זו שעתם היפה ביותר של בני ובנות דור ה-Y הישראלי. על המבוגרים לחסל תפישות נואלות ואמונות כזב אודותיהם ולנסות להבינם.
ישראל היא מדינה בהתהוות ודור ה-Y הוא דור בהתהוות, ועתידם קשור זה בזו. זו אם כך, רק ההתחלה.
אסף צחור הוא שותף-מייסד של עמותת "ראשית חינוך" וסטודנט לתואר שני באוניברסיטת אוקספורד.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
