פרס נובל לשלום יוענק לאביב בעולם הערבי?
רבים מאמינים כי התעוררות המחאה בקרב אזרחי מדינות ערב ראויה לפרס מטעם ועדת נובל. הבעיה המרכזית של חברי הוועדה: איך בוחרים את האיש שמייצג הכי טוב את האביב הערבי
חברי הוועדה הנורבגית לפרס נובל לשלום עדיין לא פרסמו את רשימת המועמדים הרשמית השנה, אך ההשערות בנוגע לזוכים העלו את האפשרות כי האביב הערבי, גל המחאה העממית שהתעוררה במדינות ערב והביאה להפלת המשטרים בתוניסיה, מצרים, לוב וכן להתקוממויות בסוריה, אלג'יריה ובחריין, יקבל את ההכרה מחברי הוועדה.
עוד בחדשות:
רבבות מטיילים בחג: "כשיתקרר יבואו יותר"
הפלסטינים: 8 תומכות בכיס, ניגריה וגבון איתנו
נאבק לבד בחוטפים: הגיבור הישראלי ב-11/9
גרמניה: האופוסום הפוזלת היידי עצמה עיניה לנצח
אמנם ספקולנטים, המעורים בנעשה מאחורי הקלעים במירוץ לפרס הנחשק, סבורים כי גם לארגון זכויות אדם מאפגניסטן ואף לאיחוד האירופי, יש סיכוי לזכות השנה, אבל לגל המחאה שסחף את אזרחי תוניסיה, מצרים ואף סוריה בתחילת השנה, יש לא מעט תומכים נלהבים, המאמינים כי ההתעוררות העממית תוכרז כמועמדת לנובל לשלום ב-7 באוקטובר באוסלו שבנורבגיה.
"מדובר בהמשך ישיר למאמצי הוועדה להעניק תשומת לב לתנועות ולאנשים שפרצו דרך והיוו גורמים חשובים בהתפתחויות עולמיות", הסביר בייטס גיל, יו"ר המכון הבינלאומי בשטוקהולם לחקר השלום, את הסיבה מדוע על האביב הערבי לזכות בפרס.
אם משאלת ליבו של גיל אכן תתגשם, הבעיה שתתעורר בקרב חברי הוועדה היא לבחור את האדם או קבוצת האנשים שיזוהו עם רוח המהפכה, ובנוסף יהיו ראויים לפרס הכספי, 1.5 מיליון דולר, על אף שהאביב הערבי עדיין לא הסתיים. "באופן מעשי, קשה לקבוע זאת, כיוון שלא בכל ההפגנות והמחאות ניתן היה לזהות את ההנהגה של המפגינים", אמר כריסטיאן ברג הרפויקן, יו"ר המכון לחקר השלום באוסלו, הנחשב לדמות מובילה במשחק הניחושים על זהות הזוכים בפרס.
הרפויקן מאמין כי פעילי המחאה המצרית, איסרא עבדל פתח, אחמד מאהר ו"תנועת הצעירים של 6 באפריל", שהחלו את פעילותם בפייסבוק ב-2008, ראויים לזכות בפרס. "יש להם חלק גדול בארגון המחאות, באינטרנט וברחוב", הוא הסביר את בחירתו.
אנשים מתים לא מועמדים
מועמד אפשרי נוסף שהציע פעיל השלום הנורבגי הוא וואיל גונים, מנהל השיווק של גוגל במזרח התיכון ובצפון אפריקה,
שנעצר על ידי השלטונות במצרים בתחילת השנה לאחר שהעז לצייץ בחשבון הטוויטר שלו נגד משטרו של הנשיא דאז, חוסני מובארק. גונים הוא הדמות המזוהה ביותר עם ההפגנות בכיכר תחריר בקהיר.
לינה בן מהני, שביקרה את השלטון בתוניסיה לפני התפרצות זעם ההמונים נגד הנשיא זין אל-עבדין בן-עלי בדצמבר האחרון, היא שם נוסף בבורסת השמות לזכייה אפשרית.
מוחמד בואזיזי, הצעיר התוניסאי שהפך לסמל לאומי בארצו, לאחר שהבעיר עצמו ומת זמן קצר לאחר מכן, בעקבות החרמת דוכן הירקות שלו על ידי פקחים, הצית למעשה את גל המחאה הערבי. אבל לרוע מזלו, הוא לא ייכלל ברשימת המועמדים לנובל, כיוון שחברי הוועדה לא מעניקים את הפרס לאלו שכבר לא בין החיים.
Read this article in English