תקווה חדשה לבדואים בנגב
לראשונה בהיסטוריה אימצה הממשלה תוכנית מקיפה להסדרת ההתיישבות הבדואי בנגב. למתנגדים, אני קורא לרדת לעומקה, ולראשי המגזר אני קורא לבוא ולדבר
הנגב עובר תהליך פיתוח מואץ, ולאחרונה אנו עדים לשינויים באזור, המהווים ניצני פריחה ושגשוג כלכלי וחברתי. בין השינויים שישפיעו על עתיד תושבי הנגב והמדינה כולה: הארכת כביש 6 דרומה, הרחבת כביש 31 צומת שוקת-ערד, אזור תעשייה ותעסוקה בצומת להבים-רהט שאמור להעסיק אלפי עובדים, הרחבת העיר רהט לטובת אלפי בדואים, המשך פיתוח תשתיות ביישובי הבדואים הקיימים, בחינת הקמת שדה התעופה הבינלאומי השני - בנבטים והקמת עיר הבה"דים מדרום לבאר שבע ובסיסים נוספים, שיביאו ליצירת מקומות תעסוקה רבים.
לצד פעולות אלה, נוסף שינוי משמעותי שיאפשר את צירופה של האוכלוסייה הבדואית לעשייה האמיתית בפיתוח הנגב ושגשוגו. הממשלה אישרה את התוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, המבוססת על מסקנות דו"ח גולדברג, בהשקעה כוללת של מיליארדי שקלים, וכן תוכנית לפיתוח כלכלי של המגזר הבדואי בנגב בהיקף של 1.2 מיליארד שקלים.
עוד בערוץ הדעות:
- צומת רוטשילד. לאן ממשיכים מפה? / שלמה קראוס
- תעשו V לדור ה-Y / אסף צחור
- הנחות במס? ואם לאנרכיסט מתחשקת קורבט? /
אלכסנדר גולדנשטיין
לאחר 63 שנים, החליטה המדינה להחיל לראשונה תוכנית מקיפה וייחודית שעיקרה קידום המגזר הבדואי והסדרת ההתיישבות בנגב. הדו"ח הסופי שהובא לאישור הממשלה מקיף וכולל, אך גם מורכב ואינו נותן מענה של מאה אחוזים לכל משאלות הלב של כל אחד ואחד. אני מודע להתנגדויות, אך דומה שבמצב המורכב שנוצר, לעולם לא נוכל להגיע לתוכנית מקובלת על כל הצדדים פה אחד. הפשרה המוצעת יכולה להביא לפתרון הסוגיה.
התוכנית אינה מושלמת אך בהחלט שלמה, רצינית ויסודית, בעלת מתווה מאוזן, שבסיסה עומד על ארבעה יסודות עיקריים:
- פיתוח כלכלי של האוכלוסייה הבדואית בנגב.
- הסדרת התיישבות הפזורה הבדואית בנגב.
- הסדרת תביעות בעלות בקרקע.
- קביעת מסגרת זמן מחייבת לכל הצדדים והערכות מקיפה ליישומה.
כיום חיים בנגב כ-200,000 אזרחים בדואים, 60% מהם מתחת לגיל 20. 120,000 מתוכם גרים ביישובים מוסדרים וכ-80,000 בפזורת הנגב. האוכלוסייה מאופיינת ברמה סוציו-אקונומית נמוכה מאוד וסובלת מהזנחה של שנים. שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עומד על כמחצית משיעורו בקרב האוכלוסייה היהודית והשכר הממוצע של הגברים הבדואים עומד על כ-60% משכרם של גברים יהודים. על רקע נתונים אלה, מבקשת התוכנית לטפל במכלול הנושאים הכרוכים בהעצמת האוכלוסייה: מגורים, תעסוקה, חינוך ותשתיות.
למתנגדי התוכנית בציבור היהודי אני קורא לרדת לעומקה של התוכנית השלמה ולהבין את יתרונותיה. למען עתידו של הנגב, עלינו לפעול לפתרון הסוגיה. את מתנגדי התוכנית בציבור הבדואי, אני מזמין לשבת איתנו יחד ולשלב ידיים בניסיון לפתור את מצוקת האכלוס הקשה הפוגעת באוכלוסייה הבדואית הצעירה המבקשת להקים בית בישראל.
חובת המדינה לאזרחיה
התוכנית נותנת פתרונות אמיתיים לסוגיית התיישבות הפזורה הבדואית תוך שיתוף הציבור ודאגה לצרכיו. כך, למשל, אנו פועלים מול למעלה מעשרת אלפים תושבי הפזורה באזור ואדי אל-נעם, החיים באזור מפעלי רמת חובב ואשר המדינה פועלת ליישובם מחדש מחוץ לתחומי ההשפעה הסביבתית של המפעלים. זו חובת המדינה לאזרחיה בעניין בריאותי וקריטי ממדרגה ראשונה.זאת ועוד, כל אחד מתושבי הפזורה שיעבור לשכונות מפותחות ומוסדרות, יזכה למגרש מפותח עם חיבור לתשתיות מים וחשמל וסיוע מוגדל לבניית ביתו. כל ילד יוכל להתחבר למחשב ולאינטרנט - תנאים מודרניים, המותאמים לימינו. יודגש, כי התוכנית תנסה לתת פתרון מתאים לכל משפחה. כך למשל יוקמו מכלאות צאן ויוקצו שטחי גידול ומרעה עבור לבדואים המנהלים אורח חיים חקלאי. יעידו על כך תוכניות סטטוטוריות שאושרו על-ידי ועדות התכנון ביישובים אבו קרינאת, ביר הדאג', מכחול, קאסר א-סיר ועוד.
אני קורא מכאן לראשי המגזר ונכבדיו לבוא לשוחח. דלתנו פתוחה תמיד. בואו ותהיו חלק מן השינוי והמהפכה המתרחשת לנגד עיננו. דעו כי גם לממשלה חשוב לשמוע אתכם ולכן היא מינתה את השר בנימין זאב בגין לרכז את הערות הציבור והאוכלוסייה הבדואית, במסגרת גיבוש הצעת החוק. השר יגיש את ההתייחסויות שלכם בפני ועדת השרים לענייני חקיקה, בטרם הגשת תזכיר החוק.
דרך ארוכה עוד לפנינו וחשוב שנלך בה יחדיו. אני יודע שיש ספקנים בתוכנו, אך אני מאמין כי ההיסטוריה תוכיח שב-11 בספטמבר השנה חל המפנה המיוחל. ממשלת ישראל קיבלה החלטה היסטורית, המהווה פריצת דרך של ממש, ונקודת מוצא טובה לפרק חדש במערכת היחסים של מדינת ישראל עם אזרחיה הבדואים. רק יחדיו, בשיתוף פעולה מלא, נוכל להצעיד את הנגב קדימה לפריחה ושגשוג כמוהו לא ידע.
יהודה בכר, המנהל הכללי של הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב.
לפנייה לכתב/ת 
