פרשת שבוע כלכלית: בין צדק חברתי לשנאת חינם
השבוע התפרסמו המלצות ועדת טרכטנברג, אך עוד בטרם הוצגו לציבור זכו לביקורת קשה. מצער לראות שלמרות הקריאות לצדק חברתי, המצרך היחיד שנמכר פה בלי כסף הוא שינאת חינם. מי יתן ובשנה החדשה, נצליח לשווק זה לזה בחינם - אהבה
פרשת "האזינו", שאותה אנו קוראים השבת בסמוך לראש השנה, היא שירה ארוגה בין הקב"ה לבני ישראל. הפרשה פותחת במילים: "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי. יערוף כמטר לקחי תיזל כטל אמרתי כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב. כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלוקינו" (דברים ל"ב א'-ג')
המפרשים שואלים לשם מה ועבור מה יש להאזין? ר' יעקב בן אשר, פוסק הלכה מספרד, המכונה "בעל הטורים", (1269-1334), נותן הסבר מעניין, לפיו המילים האחרונות בפרשת "וילך "וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תומם" (דברים ל"א, ל') מרמזים על מה שיבוא בפרשת "האזינו". העם מצווה להקשיב לכל דברי התורה כפי שהוא מצווה להקשיב ולהאזין לדברי השירה.
תמוה, מדוע צריך לבקש מהשמים ומהארץ להיות עדים במעמד השירה? רש"י מפרש, שמשה רבנו חשש שמא לאחר מותו עלול העם "לשכוח" את התורה שקיבל על עצמו, ולכן העיד מולם את השמים ואת הארץ, שהם קיימים לעולם.
על מה חרב בית המקדש?
"הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אין אמונה ואין עול צדיק וישר הוא, שחת לו, לא, בניו מומם, דור עיקש ופתלתל" (דברים ל"ב, ה') התורה מבליטה את הניגוד בין האל לאדם. האל צדיק וישר, והאדם עקש ופתלתל. האדם הוא שהשחית, ולא האל, חלילה. רש"י מסביר את המילה "עקש" - "עקום ומעוקל".
הנצי"ב (נפתלי צבי יהודה ברלין מוולוז'ין 1893-1816) בפירושו "העמק דבר" מסביר, כי הפסוקים מרמזים על חורבן בית המקדש. שהיו העם מרבים שנאת חינם האחד עם השני ואומרים על המעשה הטוב שהוא רע ולהיפך. ידוע, שבית המקדש הראשון חרב בגלל שלושה חטאים: עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות, ובית המקדש השני חרב בשל שנאת חינם. ומהי שנאת חינם? כל מי שלא נוהג כמוך הופך למוקצה מחמת מיאוס, כל מי שדעותיו שונות מדעתך הפך ללא רצוי בקרבתך.
העדר סובלנות וסבלנות מביאים לשנאה בין האנשים, ומכיוון שאין ממשות בשנאה זו, לכן היא נקראת שנאת חינם.
השבוע התפרסמו המלצות ועדת טרכטנברג. עוד טרם שהובאו ההמלצות לציבור, כבר נפסלו על ידי חלק מראשי מחאת האוהלים. כמי שתמך ותומך בזעקה האמיתית של המחאה חשתי בחוסר רצון מינימאלי להקשיב. אין ספק, שהוועדה פעלה מתוך רצון אמיתי לנסות ולפתור חלק מהנושאים הבוערים. איש לא השלה את עצמו שבתוך חמישים יום היא תוכל לגבש מסמך מלא, אך האם הביקורת לא מוקדמת מדי? נבחרי הציבור יעמדו לבחינה האם ימוססו את ההמלצות החשובות, האם הם יגבירו את התחרותיות במשק, האם ירחיבו את חינוך החובה, האם יאפשרו להמוני העם להגיע לדיור סביר? אני מקווה, שהפעם הם יתעלו על עצמם ויקדמו את ההמלצות הן של וועדת הריכוזיות והן של ועדת טכטנברג.
בסיום הפרשה מסיים משה את תפקידו, משקיף על הארץ אליה נכנס העם, ונאסף אל עמיו. על חטא מינורי יחסית נענש משה ואינו נכנס לארץ, שאליה צעד בראש עם ישראל ארבעים שנה במדבר.
מוכרים בחינם שנאה
השבת שלפני יום כיפור נקראת "שבת שובה". בשבת זו קוראים את הפטרת "שובה" הפותחת במילים "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" (הושע י"ד). החזרה בתשובה היא משימה קבועה, אין לה זמן מיוחד. כל הזמן יש לחזור בתשובה. המשימה היא אישית, כל אחד חייב זאת כלפי עצמו ,כלפי בני משפחתו וכלפי חבריו.
ערב ראש השנה תשע"ב, מדינת ישראל שסועה ומלאת פערים. צדק חברתי צריך להיראות ולהיעשות. שנאה היא המצרך היחיד שנמכר פה בחינם. "ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו על ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות, והעולם עמנו ייבנה, על ידי אהבת חינם" (הרב קוק, "אורות התשובה"). המשימה שעלינו לקבל על עצמנו היא לנסות לגלות האחד לשני אהבת חינם. בברכת שנה טובה לכל עם ישראל.
מתי אלפר, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה ויועץ שיווקי.