שנה רעה לעובדים, עם ניצני תקווה לשינוי

השנה שעברה נחתמה בהמלצות ועדת טרכטנברג שהבטיחה שינוי דרמטי במדיניות החברתית-כלכלית. לפחות בכל הנוגע למסקנות בתחום החשוב של התעסוקה, ההבטחה הזו רחוקה מאוד מן המציאות. הוועדה הקדישה לעולם העבודה מעט מדי, והציעה לגביו תכנים די מינוריים של "עוד מאותו הדבר".

הוועדה כותבת ומודעת לכך שכדי לגשר על הפער הגדול מדי שנוצר בין ההכנסות וההוצאות של רובנו, יש לטפל לא רק בצד של יוקר המחייה, אלא גם בצד של ההכנסות, כאשר ההכנסה מתעסוקה היא הגורם המרכזי בהקשר זה. הוועדה אף מצהירה, כי החליטה להתמקד במצבן של המשפחות העובדות, בעיקר משפחות עם ילדים בגיל הרך. אולם כל אלו אינם מביאים אותה להתמודדות המרכזית, הנדרשת, עם תנאי השכר העלובים כך-כך של רוב ציבור העובדים בישראל.

כאשר 40% מהעובדים בישראל משתכרים מתחת ל-4,000 שקלים בחודש, ו-60% מהם מתחת ל-6,000 שקלים בחודש, הסיכוי של רובם להצליח לגמור את החודש - אף אם יופעלו צעדים של ממש להורדת יוקר המחייה - הוא נמוך מאוד. האבטלה אמנם נמוכה, אבל שוק העבודה מציע יותר מדי משרות שקשה עד בלתי-אפשרי להתפרנס מהן בכבוד: משרות חלקיות, ארעיות, בשכר נמוך מדי, ועם אפס ביטחון תעסוקתי.

מאבק העובדים הסוציאליים נגמר במפח נפש(צילום: ירון ברנר)

כדי לייצר שינוי דרמטי יותר, ועדת טרכטנברג היתה צריכה לכוון בין היתר, להעלאה משמעותית מאוד של שכר המינימום, למנגנונים משופרים של התאמת השכר ליוקר המחייה, לחזרה להעסקה ישירה וצמצום דרסטי של ההעסקה העקיפה במגזר הציבורי, ולעידוד התאגדות עובדים דמוקרטית. ועדת טרכטנברג אמנם קישטה את דבריה בכמה מילות הזדהות עם מצבם של עובדי הקבלן, אולם לא סיפקה כל המלצה משמעותית לשינוי מצבם. 

משנה לשנה, לא רק עובדי צווארון כחול מועסקים כעובדי קבלן, אלא גם אחוזים גדלים והולכים של מורים, עובדים סוציאליים, מדריכי שיקום, ועוד רבים. יותר ויותר פונקציות של משרדי הממשלה הולכות ומועברות להעסקה קבלנית, בראש ובראשונה במשרד הרווחה, אך גם במשרד החינוך, משרד הבריאות, משרד התמ"ת, הרשות השופטת, והרשימה הולכת ומתארכת.

מתמחים כותבים מכתבי התפטרות. דמוקרטיה ביחסי עבודה (צילום: בן קלמר)

בהיעדר עזרה ממשית מן המדינה, גם בשנה הקרובה רוב ציבור העובדים יהיה חייב להמשיך להיאבק בכוחות עצמו כדי לשפר את מצבו. כיצד כדאי להיאבק? באמצעות המשך המחאה החברתית, באמצעות לחץ על הפוליטיקאים הנבחרים ובעיקר באמצעות מאבקי עובדים במסגרת איגוד מקצועי.

העם כריבון ביחסי עבודה 

על מה להיאבק? כמובן על שכר ותנאים סוציאליים טובים יותר, ולכולם. יש לחתור לכך שרוב ציבור העובדים ישתכר סביב השכר הממוצע במשק, ולא סביב חצי השכר הממוצע כמו המצב כיום. יש לחתור לחזון מקיף של עולם עבודה שוויוני ודמוקרטי יותר, ובתוך כך להיאבק במגמות ובאלמנטים מובנים במערכת יחסי העבודה בישראל. תהליך ההפרטה ומיקור החוץ הוא אחד מהם.

השנה האחרונה הביאה עמה ניצנים של הישגים תקדימיים וחשובים בתחום זה: מספר קבוצות של עובדי קבלני שמירה ושל עובדות קבלני ניקיון התאגדו במסגרת ארגון כוח לעובדים, ניהלו משא ומתן קיבוצי עם הקבלן וחתמו על הסכמים קיבוציים; עובדי העמותות המפעילות עבור משרד הרווחה את "חסות הנוער" התאגדו והחלו לנהל משא ומתן קיבוצי; מורי היל"ה המועסקים על-ידי חברת המתנ"סים התאגדו במטרה לנהל משא ומתן; עובדי מרכזי המתאדון שמנסה משרד הבריאות להפריט ניהלו משא ומתן וחתמו על הסכם קיבוצי, ועוד.

ניצני שינוי: עובדות ניקיון באוניברסיטת בן גוריון התאגדו (צילום: צ"ח – סטודנטים לצדק חברתי)

אלמנט מובנה נוסף שיש להיאבק בו, הוא הריכוזיות והיעדר הדמוקרטיה בארגוני העובדים הגדולים בישראל. נראה כי השנה החולפת תסמן מפנה ברמת התודעה ביחס לנושא הזה. הסערה חסרת התקדים של הרופאים המתמחים ודרישתם לשנות בדיעבד את ההסכם שנחתם מעל לראשיהם; וההתנגדות החריפה של העובדות הסוציאליות להסכם שנחתם בניגוד לדעתן - אירועים אלו תרמו להבנה שהפרקטיקה הבלתי-דמוקרטית שבמסגרתה ארגון עובדים מוסמך לחתום לבדו על הסכמים קיבוציים החורצים גורלות של עובדים רבים לשנים רבות בלי לשאול לדעת העובדים - צריכה לעבור מן העולם.

העם דורש צדק חברתי ותובע את מקומו כריבון, ועל כך ספק אם יוותר. על ארגוני העובדים הגדולים להבין זאת ולשנות בעצמם את תקנוניהם כך שבין היתר, לא ייחתמו הסכמים קיבוציים לפני שאושרו בהצבעה הפתוחה לכלל חברי הארגון עליהם עומד ההסכם לחול.

מי ייתן והשנה החדשה תמשיך בכיוון המעודד כל-כך שהסתמן בקיץ הזה: שנה של איחוד הקריאות השונות לצדק חברתי, של הבשלה אזרחית ודמוקרטית, של גישור על פערים שונים, שייאפשרו חתירה לעולם עבודה הוגן, שוויוני ודמוקרטי יותר.

איתי סבירסקי, מנהל הקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת תל-אביב, ממייסדי ארגון כוח לעובדים, חבר צוות התעסוקה בוועדת ספיבק-יונה.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il