מתלאות המתמחה: נרדמה על ההגה בתום תורנות

את המשבר במערכת הבריאות חווים הרופאים על בשרם. "לא הגשתי אף פעם מכתב פיטורים, כי אני עוד מעט גומרת את ההתמחות ולא רציתי בלגן", סיפר ד"ר אינה סוקמנוב, מתמחה במחלקה פנימית בבית החולים אסף הרופא בראשון לציון. ד"ר סוקמנוב (42), אמא לילד, עבדה כהרגלה בחדר מיון ולפני כשבוע וחצי לאחר תורנות, בדרך חזרה לביתה עברה תאונת דרכים.

"הייתי תורנית 27 שעות וחצי, משעה 07:00 עד 10:30 למחרת. בכביש 4, בסביבות 11:00 התרחשה התאונה. נרדמתי על ההגה, האוטו סטה שמאלה ונתקעתי בגדר, האוטו הסתובב ונעצר בשוליים הימניים. הרגשתי רק את הפגיעה בגדר ואחר כך נפתחו הכריות אוויר. ברוך השם, יצאתי בלי שברים ורק עם מכות בכל הגוף, ובעיקר בצוואר. יצאתי בזול, אבל יש עדיין כאבים", סיפרה ד"ר סוקמנוב.

המתמחים מתקרבים לנקודת ההכרעה:

• לקראת ההתפטרות: המתמחים נפגשו עם אידלמן
• שנה קריטית בבריאות: "מהסכם רע יצא מתוק"
• רופאים הפגינו בחיפה: "אנחנו לפני אסון" 
  

מחאת המתמחים בבית החולים שיבא בתל השומר(צילום: עופר עמרם)

ביום שלישי צפויים לעזוב את עבודתם כ-700 רופאים המתנגדים להסכם, שנחתם בין ההסתדרות הרפואית למשרד האוצר. אלו שיישארו במערכת הבריאות הציבורית ישאו בנטל.

גם ד"ר יאיר לנדאו, מתמחה במחלקת אורטופדיה בבית חולים שיבא, בדיוק כמו ד"ר סוקמנוב, מכיר את ההשלכות של התורנויות הארוכות והעבודה הקשה. "לפני שבוע גם לי קרה שנרדמתי על ההגה והתנגשתי בנהג שלפניי. מקרים כאלה קורים כל הזמן. למזלי, עוד לא הייתה לי תאונה חמורה".

"למזלי עוד לא היתה לי תאונה חמורה", ד"ר לנדאו(צילום: אלי אלגרט)

"חוץ מזה, ירדתי 10 ק"ג מאז שהתחלתי לעבוד. כך שהדבר הראשון שאעשה כשאסיים לעבוד זה לישון ולאכול. אני חושב לחפש כל מיני אפשרויות אחרות בחברות תרופות וכל מיני דברים כאלה, אבל הרצון הוא שתימצא הדרך שאני אחזור לעבוד במקצוע שאני כל כך אוהב", סיפר ד"ר לנדאו. "זה לא נורמלי שאני עובד בשתי משרות, אם מדברים על שעות העבודה. אנחנו בסך הכל רוצים עבודה אחת, במשכורת סבירה ובעיקר בתנאים סבירים".

בינתיים, ד"ר סוקמנוב אינה יכולה להמשיך בעבודה, ועד ה-20 בחודש היא בחופשת מחלה. "בחמש השנים שעבדתי בבית החולים לא הייתי בחופשת מחלה. העייפות בתורנויות היא מאמץ כזה, שאי אפשר לסבול אותו, ואני ממש מקווה שאסיים כבר עם זה".

"על אף שמספר התורנויות אמור לפחות, עדיין קשה מאוד.

התורנויות קשות מאוד, והעבודה לא נורמלית. במשך חמש שנים בהתמחות עשיתי שמונה תורנויות בכל חודש, כמעט בלתי-נסבל".

מה אמרו במשפחה על התאונה?

"הם יודעים שאין ממש ברירה ושזה המצב. גם בעלי הוא רופא, הוא כבר סיים את ההתמחות שלו אבל הוא מבין וזוכר מה מצבנו. אני חושבת שההסכם יביא איזה הקלה לעומס בתורנויות אבל מהבחינה הכספית אני לא יודעת, לא נראה לי שזה ישנה הרבה".