כשהילד הופך לקורבן: איך מתמודדים עם חרם?

הכתבות האחרונות על חינוך בערוץ הורים :

• פותחים שנה: להיות הורים טובים יותר ב-10 צעדים
• איך לגייס את בית הספר לצרכי הילד? 5 עצות
• שיעורי בית: צריך לעזור לילד או לא?
  

תשובה: אחת החוויות הקשות לאדם, לפעמים אפילו יותר מלשאת כאב פיזי, היא להיות קורבן לחרם חברתי. לא לחינם בחברה הדתית הסנקציה הקשה ביותר שיכולים להפעיל על אדם מבוגר הינה לאסור עליו מלהצטרף לקהל המתפללים בבית הכנסת. תחושת הדחייה היא תחושה קשה מנשוא. הצורך בתחושת שייכות הוא כמו אוויר לנשימה. הרצון של ההורים ושל הצוות החינוכי להפסיק את החרם הינו חשוב ומשמעותי, אך יחד עם זאת, יש להכיר בכך שזו משימה לא פשוטה הדורשת טיפול בשני מישורים:

• גם לילדיכם או לכם יש בעיות בבית הספר? רוצים לשאול את מומחי מכון אדלר? כתבו לנו  
  

1. טיפול בדינמיקה השלילית בקרב הילדים בכיתה

באחריות ההורה ליידע באופן מיידי את הצוות החינוכי בבית הספר על החרם. על הצוות החינוכי לגבש תוכנית פעולה על מנת למגר את התופעה. ברור שאין פתרון קסמים. חרם עונה על צורך של קבוצה בשעיר לעזאזל. זו בדרך כלל קבוצה שיש בה תחרותיות גבוהה, תקשורת לקויה וצורך לקבל תחושת ערך בדרך של התעמרות והחלשה של אחד מחברי הקבוצה. ההתעללות הזו נותנת לילדים תחושת גיבוש וחוזק.

על הצוות החינוכי מוטלת המשימה של שיפור ושיקום האווירה בכיתה, חיזוק תחושת המחויבות ההדדית וחיזוק המנהיגים החיוביים בכיתה. זו אשליה לחשוב שאם המורה דיברה על הנושא או אסרה על החרם הוא יפסק. להיפך, ככל שהמבוגרים יכעסו יותר או יאסרו על התלמידים להחרים - הסיכוי שהחרם יימשך ואף יחריף, יגדל. ילדים יכולים "לשחק" משחק כפול. הם יכולים להתנהג מול עיני המורים כנופת צופים, בעוד שהחרם ממשיך להתקיים מתחת לפני השטח מבלי שהמבוגרים ידעו או ירגישו.

כשילד מוחרם בכיתה הדבר חייב להוות עבור המורים תמרור אזהרה בנוגע לאווירה בכיתה, אשר מצריכה טיפול פרטני וכיתתי.

על המורים בכיתה זו לעודד פעילויות בהן הילדים נמדדים על שיתוף פעולה. על המורים להקפיד על תקשורת מכבדת ולשבח בפומבי ילדים שמתנהגים בצורה חברית.

2. חיזוק הדימוי העצמי והמיומנויות החברתיות של הילד המוחרם

ומה עושים בבית? על ההורים להבין שהילד עובר כעת תקופה מאוד לא פשוטה (בלשון המעטה). הביטחון העצמי שלו נשחק ועל ההורים להתגייס לעזור לו להרגיש שגם אם מחוץ לבית הוא דחוי – בבית הוא אהוב, מחובק ורצוי. על ההורים להיזהר מלשדר לילד מסרים מחלישים של רחמים ומסכנות. בנוסף, על ההורים לנסות ולבדוק (לפעמים בעזרת איש מקצוע) מה הן המיומנויות החברתיות של הילד. למרבה הצער, ילדים שמשדרים מסר של פחד וחולשה ("אל תגעו בי") מהווים "טרף קל" לילדים שזקוקים להתחזק על חשבון האחר ומזהים קורבנות פוטנציאליים.

הכותבת היא בעלת תואר שני בחינוך, מנחה בכירה במכון אדלר , יועצת להורים ולצוותים חינוכיים