המדינה ביקשה: צווי מניעה להתפטרות המתמחים
יומיים לפני שמכתבי ההתפטרות של הרופאים נכנסים לתוקף ומציבים את מערכת הבריאות בפני קריסה, פנתה הפרקליטות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה שימנע זאת, או לכל הפחות יאלץ את חלקם לעבוד עוד חודשיים. ליצמן נפגש עם נתניהו
פרקליטות המדינה הגישה הערב (יום א') לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בקשה דחופה למנוע את ההתפטרות הקולקטיבית של הרופאים המתמחים. בבקשה נטען כי "מדובר בצעדים ארגוניים אסורים, ובשל כך יש לבטל את ההתפטרות". המדינה ביקשה שאם בית הדין לא ייענה להפצרותיה אלה, הוא לפחות יעכב את התפטרותם של כ-250 מהמתמחים.
התפטרותם של 734 רופאים - עיקרם מתמחים - במחאה על הסכם השכר עם האוצר שממנו הם לא מרוצים, תיכנס לתוקף החל ממחרתיים, והיא מאיימת להביא את מערכת הבריאות אל סף קריסה.
שביתת הרופאים - כתבות נוספות:
- המתמחים: למה הם מורדים? כל הסיבות
- מתלאות המתמחה: נרדמה על ההגה בתום תורנות
- שנה קריטית בבריאות: "מהסכם רע יצא מתוק"
בבקשתה טוענת הפרקליטות כי היא הוכיחה שמדובר בהתפטרות קולקטיבית של המתמחים, וכי מדובר בצעד ארגוני אסור שיש לבטלו. יצוין כי בית הדין לעבודה קבע בחודש שעבר, אחרי שביתת הרופאים, שכל צעד מחאה מאורגן של הרופאים שאינו במסגרת האיגוד שמייצג אותם - ההסתדרות הרפואית - אינו חוקי. ההסתדרות הרפואית היא שחתמה על ההסכם עם משרד האוצר, ולפיכך היא מתנגדת לעיצומי המתמחים. נציגי הפרקליטות טענו בבקשתם הערב שעל כל רופא מתפטר לשכנע כי החלטתו התקבלה על רקע אישי ובשל נסיבות אישיות.
הערב טענה הפרקליטות כי לא מדובר במכתבי התפטרות אותנטיים, אלא באותו צעד שאסר בית הדין על המתמחים לנקוט. לדבריה, החתימות על מכתבי ההתפטרות נערכו ברובן בתוך בתי החולים כשכל החותמים התקבצו יחד בחדרים מסוימים. לטענת הפרקליטות, מדובר במכתבי התפטרות המוניים שמטרתם לפתוח את ההסכם הקיבוצי שנחתם, ולכפות על המדינה לנהל משא ומתן על חתימה על הסכם קיבוצי חדש.
הפרקליטות ביקשה מבית הדין שאם בקשתה תידחה, הוא לפחות יחייב חלק מהרופאים המתמחים שהגישו מכתבי התפטרות להמשיך בעבודתם כרגיל במשך חודשיים נוספים, עד 4 בדצמבר, כדי למנוע נזק בלתי הפיך למערכת הבריאות ולחולים, ולאפשר להם להסתגל בהדרגה למציאות החדשה. בקשתה של הפרקליטות נוגעת לרופאים ממחלקות ספציפיות, שבהן יותר מ-50% מהמתמחים התפטרו.
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, נפגש הערב עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועדכן אותו במהלכים שנוקט משרד הבריאות כדי למנוע פגיעה בחולים.
מה יעשו צווי מניעה? "לכל היותר 'ירווחו' את ההתפטרויות"
עו"ד עדי ניב-יגודה, מרצה למשפט רפואי, העריך בשיחה עם ynet כי פתרון לבעיה שנוצרה במערכת הבריאות אינו יכול לבוא דרך צעדים משפטיים וצווי מניעה. שימוש בצווי מניעה נגד רופאים שהגישו מכתבי התפטרות כדין הוא צעד חסר תקדים, ויש בו משום פגיעה קשה מבחינה משפטית, מוסרית ואפילו רפואית", טען.
לדברי עו"ד ניב-יגודה, "לא ראוי לחייב אדם לעבוד בניגוד לרצונו או לצו מצפונו, כל שכן רופא אשר עוסק בחיי אדם. צעד חד-צדדי כזה עלול להעמיק את השסע בתוך המערכת הרפואית בישראל, ולהרחיק אותנו מפיתרון לבעיה האמיתית שנוצרה במערכת הבריאות". לדעתו, "פיתרון ממשי למשבר הנוכחי ניתן למצוא רק באמצעות דיאלוג אמיתי ואינטנסיבי בין הרופאים המתפטרים למערכת הבריאות ומשרד האוצר".
הוא הדגיש כי ראוי היה שדיאלוג כזה יחל עם הגשת מכתבי ההתפטרות לפני כחודשיים, ולא עם כניסתם לתוקף השבוע. עם זאת, עו"ד ניב-יגודה הסביר כי "חשוב להבין שהוצאת צווי מניעה וריווח כניסת המכתבים לתוקף הם בבחינת 'כיבוי שריפות',
ואין בהם כדי לתת מענה הולם למצוקת המערכת".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, כינס הבוקר מסיבת עיתונאים כדי לפרט את ההיערכות לקראת המשבר. עד שיימצא פתרון או שהצדדים יגיעו להסכם, יתקשו לפעול מחלקות שבהן התפטרו יותר ממחצית המתמחים. "גם אם אין כאן משהו מתואם ואין כאן משהו שהוא לא ראוי מבחינה חוקית גרידא, יש כאן משהו שהמערכת לא יכולה להתמודד איתו, ויביא לקריסה של אחת המערכות הכי קריטיות במדינה. הצעד מחייב אותנו, אם אנחנו רואים שזה על סף מימוש, גם לשקול את הצעד המשפטי", אמר אז.
לפנייה לכתב/ת 
