התנובה של המחאות: "התאגידים יתחשבו בצרכן"

המחאה החברתית, שנבנתה בשנה האחרונה נדבך על נדבך והוציאה אלפים אל האוהלים והכיכרות בקיץ, רשמה אתמול (יום א') ציון דרך חשוב. יו"ר תנובה, זהבית כהן, הכריזה על התפטרותה, והחברה הודיעה כי היא מורידה את מחירי חלק ממוצריה וכי תפרסם השבוע לראשונה בתולדותיה את הדו"חות הכספיים שלה. היה זה אחד ההישגים המשמעותיים ביותר של לחץ צרכנים ישראלי מאז קום המדינה.

כהן ומנכ"ל תנובה, אריק שור, נחקרו בשבוע שעבר במשרדי רשות ההגבלים בתל-אביב, בחשד שתנובה עברה על חוק ההגבלים כשלא העבירה לה מידע לצורך הבדיקות שהממשלה מבצעת בימים אלה למונופולים במשק. הרקע לבדיקה היה התלונות נגד תנובה בציבור הישראלי בחודשים האחרונים, לפיהן החברה, שמוגדרת מונופול בתחום החלב, מנצלת את יתרונה בשוק כדי לרמוס מתחרים ולהעלות מחירים. תלונות אלה באו לידי ביטוי תחילה בחרם נגד הקוטג', ולאחר מכן בחרם שנפתח בתחילת החודש נגד תנובה.

ד"ר מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, סבור כי ניתן לומר כי למעשה המחאה החברתית עברה תהליך מאוד מעניין מאז ראשית הקיץ, כשהתחילה כמחאה שדאגה לאינטרס האישי ולגובה שכר הדירה, ובשלב מסוים הפכה למחאה של צדק חברתי שבה הפרט דואג לא רק לעצמו אלא גם לאחרים, תוך אזכור נושאים כמו חינוך, רווחה וביטול חוק ההסדרים.

המונופולים כבר לא יכולים לעשות כרצונם. מאבק הקוטג'(צילום: גיל יוחנן)

"הדוגמה הכי טובה לכך היא דפני ליף, שהתחילה את המחאה בגלל היוקר של שכר הדירה שלה, והיום היא מדברת במושגים של דיור ציבורי, חינוך ורווחה", אומר ד"ר דהן, "בנוסף לכך, ברור לגמרי שהמחאה נתנה כוח משמעותי לצרכנים נגד המונופולים הגדולים כמו תנובה, שהיה ברור שמרכזים בידיהם כוחות לא מידתיים ומשתמשים בהם באופן שאינו מידתי. המחאה שינתה את מאזן הכוחות בצורה דרמטית, והתוצאה היא שתנובה כבר לא יכולה לשחק לפי כללי המשחק הישנים, וחייבת לאמץ כללי משחק חדשים שבהם למונופול קשה לנצל את כוחו המוגזם כדי להעלות מחירים".

לדבריו, כעת כל אותם גופים המחזיקים בידיהם כוחות מונופוליסטיים נמצאים תחת איום של הכוח הצרכני העוקב מקרוב אחרי הצעדים שלהם. "תנובה במקרה הזה היא רק סמל, ואם המחאה החברתית תשמור על כוחה, ייתכן שבעתיד ייפגעו גם תאגידים אחרים שלא ייזהרו ולא ירסנו את פעילותם המסחרית".

עכשיו דממה: הצרכן על הבמה

ד"ר ניסים ליאון, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, סבור שלמדנו משהו על עצמנו מאז יולי: "בקיץ האחרון למדנו שהציבור פיתח מודעות פוליטית, ושהוא יודע להיות ערני מבחינה פוליטית לא רק בסוגיות של ימין ושמאל, אלא יש לו גם גבולות אדומים בנושאי רווחה וחברה. דבר שני שלמדנו הוא שלציבור, ובעיקר למעמד הבינוני בישראל, יש רצון לכרות חוזה חברתי חדש עם המדינה, ומבחינתו החוזה הישן עבר מהעולם".

משרדי תנובה בגלילות. המונופולים יתקשו להעלות מחירים(צילום: ירון ברנר)

לדברי ד"ר לאון, "החוזה החדש מדבר על מחויבות של המדינה לאזרחיה, וזו דרישה חוצת גבולות ומגזרים, כשהכוונה היא בעצם לנסח מחדש את החובות והזכויות של האזרחים במדינה, ולהתוות קו שעל פיו לא רק האזרחים משרתים את המדינה אלא הם מקבלים בתמורה הטבות וזכויות שונות. מבחינה חברתית תנובה היא רק סמל בכך שהאדם הקטן שעומד מול התאגיד הענק מצליח לנצח אותו, לוקח את גורלו הפוליטי לידיו והופך לגיבור היום".

ד"ר לאון מצביע על כך שבישראל נוצרה גם זירה פוליטית חדשה, שאינה כזו של מפלגות כפי שהכרנו עד כה. "אנחנו מדברים על אזרחים שדרך אמצעים אינטרנטיים הובילו מהפכה שהשפעתה מלמטה בדוכני הסופרים ועד למעלה - ועדת טרכטנברג והתפטרותה של מנכ"לית תנובה. תמיד חשבנו שאנחנו חיים בעולם שבו יש במאי-

על שמשחקים בנו האזרחים וקובעים את גורלנו, ופתאום בקיץ האחרון התברר לנו שאנחנו השחקנים הפכנו להיות במאים, לקחנו את גורלנו בידיים וניסינו לשנות את המחזה".

לדעתו, "מה שחשוב במחאה זה לא התוצאות אלא כלי המשחק שהיא חשפה, ומבחינה זו ההתפטרות של מנכ"לית תנובה היא תמרור אזהרה גם לתאגידים הגדולים האחרים, שסביר להניח שישנו את האסטרטגיה השיווקית שלהם ויחלו לבחון לא רק את הרווחים אלא גם את טובתו של הצרכן".