אפשר ללמד ילדים לבקש סליחה באמת?

רובנו מבקשים סליחה מספר רב של פעמים ביום כמעט בלי משים. זוהי אמירה יום יומית שלא תמיד יש בה כוונה ומשמעות. לסלוח או לבקש סליחה, אלו איכויות אנושיות מורכבות מאוד הקיימות בתוכנו, אך מתפתחות ומבשילות במהלך החיים בהתאם למודלי החיקוי שלנו, החינוך והערכים שהונחלו לנו, כמו גם נסיבות החיים.

הכתבות האחרונות בערוץ הורים :

• דבוקים למסך: כך תגמלו את הילד מהטלוויזיה
• כשהילד הופך לקורבן: איך מתמודדים עם חרם?
• לילד אין ערך לכסף? 10 טעויות בחינוך כלכלי בבית
  

מהי משמעות הסליחה?

בבקשת סליחה אמיתית יש הכרה בכך שנעשה מעשה שלא יעשה לאחר, והפוגע לוקח אחריות אישית על המעשה. מעבר לכך, הפוגע מבין שהמעשה שלו פגע באחר, מצטער ומתחרט. מצידו השני של המתרס, האדם שאליו מכוונת בקשת הסליחה נכון לשאת את הכאב, העלבון, הסבל והעוול שנגרם לנו מבלי לנטור טינה, או לרצות להעניש את הפוגע, ומרגיש כי בקשת הסליחה הינה כנה ואמיתית. לסלוח אין זה אומר לשכוח, כי אם להסתכל קדימה.

כדי שילד יבין מהי סליחה ויהיה מסוגל לסלוח, יש לעודד בקרבו פיתוח של מגוון יכולות:

א. להתייחס לאחר ולפתח חמלה

בגילאי ארבע-חמש ילד מגיע לשלב התפחותי בו הוא הופך פחות מרוכז בעצמו ומוכן לקחת את האחר בחשבון. ניתן לכוון את הילד לעזרה לזולת, לחזק אותו כשהוא מגלה נדיבות ותומך בחלש ממנו. כך נסייע לו ברכישת החמלה הנחוצה כדי להיות מסוגל לסלוח.

בקשת סליחה אמיתית היא הכרה בפגיעה באחר(צילום: shutterstock)

ב. להבין מהי פגיעה ומהן תוצאותיה

ניתן ללמד את הילד לקחת אחריות אישית על מעשיו ולהיות מסוגל להודות בכך שפגע באחר. קל יותר לילד ללמוד לסלוח כשהוא מודע לכך שגם הוא פוגע לפעמים באחר והנפגע סולח.

ג. להקנות לילד בטחון בעולם והכרה בערך עצמו

ניתן להעניק לילד הרגשה שמקבלים את חוסר המושלמות שלו ואת שגיאותיו ומגרעותיו. באופן זה יקל עליו לסלוח לאחרים ולקבל את מגרעותים מבלי לחשוש שיפגעו בו שוב. בנוסף, הקניית תחושת ערך עצמי לילד תסייע לו להתמודד באופן מיטבי יותר עם מצבים בהם האחר פוגע בו.

איך ללמד את הילד לבקש סליחה באמת?

• דוגמה אישית
  

ילד ילמד להתנצל בצורה כנה לאחר שחווה בעצמו מצב בו התנצלו בפניו כאשר פגעו בו. גם הורים עושים טעויות, ובמקרים של פגיעה בילד ישנה חשיבות שההורה יהיה מסוגל לבקש סליחה מילדו ולהסביר בדיוק על מה הוא מתנצל. לדוגמה: "אני מתנצלת שנזפתי בך בבוקר, כששמעתי את אחותך בוכה. עשיתי טעות כשחשבתי שדחפת אותה. סליחה אם פגעתי בך".

• חיזוק הילד כאשר הוא מבקש סליחה באופן יזום 
  

הדבר יחזק את יכולתו של הילד לבקש סליחה גם בעתיד. לדוגמה: "כל הכבוד שביקשת סליחה על שדיברת לא יפה לחבר והתגברת על הכעס". יחד עם זאת, כדי לוודא שבקשת הסליחה היא לא מן הפה אל החוץ, רצוי לעודד את הילד לחשוב על התנהגותו ולשאול אותו מה לדעתו עשה שפגע באחר ועל מה הוא מצטער. כך הוא יוכל ללמוד על מעשיו שלו ושל האחר ולהפיק לקחים.

• ברוח טובה
  

נושא הסליחה עולה בדרך כלל בסיטואציה לא נעימה, שיש בה פגיעה וכעס. עם זאת, חשוב שההורה ילמד את הילד מהי משמעות הסליחה ברוח טובה. כעס של ההורה מפחיד ומרתיע ומקשה על הילד לבקש סליחה.

• לעבור הלאה
  

חשוב שההורה יקבל את התנצלותו של הילד ולא יגרום לו להמשיך ולחוש אשמה על מעשיו. הרגשה טובה לאחר בקשת סליחה תעודד את הילד לאמץ התנהגות זאת. יחד עם זאת, הסליחה לא צריכה להיות אוטומטית והילד צריך להיות מוכן לכך שיש מצבים שבהם הנפגע זקוק לזמן כדי לבחון בינו לבין עצמו אם הוא מוכן לסלוח.

• עקביות ללא כפייה
  

לעקביות ההורים באשר לחשיבות בקשת הסליחה יש ערך רב בהפנמת הילד את המסרים. יש מקום לתת לילד הזדמנות ליזום בקשת הסליחה בעצמו ולא לבקש ממנו לעשות זאת בכל פעם שפגע במישהו. במידה והוא אינו מבקש סליחה מיוזמתו ניתן להזכיר לו את הצורך להתנצל ולבקש סליחה על טעויות שעשה,

להסביר לו מבלי להשפילו שמקובל לבקש סליחה כאשר אנו פוגעים באחר ולהבהיר לו את התוצאות הפוגעות של מעשיו. מומלץ לברר מה מקשה עליו להתנצל אך לא לכפות עליו בכח, שכן כפייה עלולה להשיג את המטרה ההפוכה.

כיצד נלמד את ילדינו לסלוח?

• עודדו את הילד לספר על הנסיבות, פרטי הדברים שקרו, כיצד התנהג כלפי אחרים וכיצד התנהגו כלפיו. הקשיבו והשתדלו לא להתערב בדבריו.
  

• הציעו לו לצייר את הסיטואציה בה נגרמה לו הפגיעה, קראו לו סיפור על סליחה או צפו איתו בסרט בו ישנה התייחסות לנושא. חשיפה לתכנים אלו תגדיל את הבנתו את הנושא ואת תפיסתו את הסליחה כנורמטיבית ומקובלת ותעודד את ילדיכם לסלוח ולבקש סליחה.
  

הכותבת היא עו"ס קלינית, פסיכותרפיסטית, אחראית על מערך הפסיכותרפיה במחוז ירושלים-שפלה, מכבי שירותי בריאות