טרור יהודי - סיפור ידוע מראש

זו היתה כרוניקה של סיפור ידוע מראש: הטרור של גורמים ישראלים קיצונים נגד ערבים הגיע בעבר הלא רחוק אל תוך הקו הירוק, וזה היה עניין של זמן עד שיכה שנית, תזכורת: באוגוסט 2005 נרצחו בשפרעם ארבעה ערבים ונפצעו עשרות על-ידי המחבל היהודי עדן נתן זאדה, תושב תפוח בגדה המערבית הכבושה. אתמול לפנות בוקר הוצת מסגד "אל-נור" בכפר טובא זנגריה, שבגליל העליון.

הטרוריסטים שביצעו את הפעולה הנפשעת דאגו לתזמון הולם: בימים אלה מציינים הפלסטינים בישראל את יום השנה להריגתם של 13 הצעירים הערבים, שנפלו באוקטובר השחור בשנת 2000 מאש כוחות הביטחון. סביר להניח, כי הפושעים קיוו להצית את האש בפעם המי יודע כמה בין הפלסטינים בישראל לבין הממסד, שממהר ללחוץ על ההדק כאשר מדובר בערבים.

הכתובת היתה על הקיר. ואיפה השב"כ? (צילום: AFP)

• טרכטנברג - זה טוב למעמד הביניים / ניר דגן
  
• ימים נוראים לזקנה במסדרון ולרופא הצעיר / איתי גת
• החושך מוגש לכם בחסות ש"ס / מיקי גיצין
  

הפעולה הזו היא תוצאה ישירה של מסע ההסתה הפרועה שמתנהל נגד הפלסטינים, תושבי ישראל, מסע בו משתתפת הממשלה באופן אקטיבי ביותר. ספר החוקים של מדינת היהודים הפך לאחד הספרים השחורים, בכנסת הנוכחית תמכה ממשלת נתניהו את ליברמן במספר רב של חוקים גזעניים שנועדו להצר את צעדיהם של הערבים במדינה, שכן הדמוקרטיה שמורה ליהודים. היריעה קצרה מלהכיל את התבטאויותיו הסופר-גזעניות של שר החוץ ליברמן, שהיה לי הכבוד המפוקפק להכיר אותו מקרוב בתקופת הלימודים באוניברסיטה העברית בירושלים, שם שימש שומר סף באחד הפאבים בעיר. 

בישראל כמו בישראל, קיים קונצנזוס כמעט מקיר לקיר שהמדינה הזו חייבת להיות מדינת הלאום של העם היהודי. כל פוליטיקאי מתחיל יודע גם יודע כי הדרישה הזאת הפכה לפופוליסטית, ולכן אינו מחמיץ שום הזדמנות להעביר את המסר. המסרים והתכנים של מדינה רק ליהודים נתפשים בקרב חוגים מסוימים, והם אגב לא קטנים, כקריאה עקיפה להכשרת פעילויות נגד כל מי שאינו יהודי, לרבות פעולות טרור, דוגמת הצתת בתי קודש של המוסלמים, פשע ראוי לכל גינוי.

הרבנים מרעילים את האווירה

אכן, ראש הממשלה הביע זעזוע עמוק מהצתת המסגד בטובא והורה לראש השב"כ לפעול ביתר שאת על מנת ללכוד את המבצעים. בהקשר הזה ראוי להזכיר למר נתניהו כי הוא ולא אחר התבטא בעבר הלא רחוק וקבע שערביי ישראל הם פצצה דמוגרפית מתקתקת, גם ראש השב"כ לשעבר, יובל דיסקין, ששירת תחת נתניהו, קבע כי הארגון שהוא עומד בראשו ירדוף חוגים קיצוניים, כהגדרתו, בקרב ערביי ישראל, שמסרבים להכיר בישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית (גילוי נאות: כותב שורות אלה עונה על הקריטריונים של דיסקין).

ואם הזכרנו את השב"כ, מותר לתהות כיצד הארגון הזה, שמפצח פרשיות ביטחוניות חמורות וחתרניות בקרב ערביי ישראל, כפי שזועקות הכותרות של התקשורת הישראלית, איננו מצליח לעצור את הטרוריסטים המסתתרים מאחורי מה שמכונה תג מחיר?

האווירה בין יהודים לערבים מורעלת, ולרבנים יש חלק לא קטן בכך. קשה, ממש קשה להבין כיצד רבנים מכשירים פעולות נגד ערבים ומפיצים ספרים המתירים לרצוח ערבים? כאן אולי המקום להזכיר שהרב שמואל אליהו, רב העיר צפת, הקרובה מאוד לכפר טובא, לא נגמל מהסתה נגד ערבים, מדי פעם שב ומגיח אל חיינו: פעם הוא תובע לסלק ערבים ממכללת צפת ופעם קורא לצאן מרעיתו לא להשכיר דירות לערבים, כי כך כתוב בתורה, לטענתו. המסרים הללו, שלכאורה לא טומנים בחובם קריאה לאלימות, מתורגמים על-ידי הקיצונים לשפת המעשים הנפשעים.

ולסיום: במדינה דמוקרטית ליברלית חובת ההוכחה חלה על הרוב ולא על המיעוט, קרי על היהודים ועל הממשלה שבחרו אותה, אולם כאשר הגזענות הפכה לספורט לאומי במדינת היהודים, ניתן להניח כי הדרישה האולטימטיבית למדינה יהודית נטו, היא למעשה מעבר ממדינה גזענית למדינה אפרטהייד, שמכשירה מעשי טרור, דוגמת שריפת המסגד בטובא.

האם אנחנו בדרך לאוקטובר שני? אני מתקשה לענות על השאלה, אולם בסתר לבי, אני מקווה שנישאר רק עם הפצעים שלא הגלידו מאז אוקטובר 2000.

זוהיר אנדראוס הוא העורך הראשי של העיתון הערבי "מע-אלחדת'" היוצא לאור בטמרה

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il