שתף קטע נבחר
 

תפסיקו להכחיש: תינוק מכוער זו לא מילה גסה

האם אמהות מתכחשות לכך שהתינוק שלהן פשוט לא יפה? מורן מרגיעה חברה לחוצה ומזכירה שלגברים מכוערים יש הרבה יותר אופי וכריזמה (וגם כסף), ובכלל - חשוב להיות אדם טוב וצנוע

אף אחד אולי לא מוכן להודות בזה, אבל את כולם מטרידה אותה שאלה: איך ייראה התינוק שלי? האם יהיה דומה לי? לבעלי? לסבתא רבא? אמא שלי טענה נחרצות שהעיניים הכחולות של פיצולי שלי הן של סבתא בבי עליה השלום, ולא חשוב שגם לבעלי יש עיניים כחולות.

 

כל שאר הפרטים בו, אגב, אמרה שכמובן דומים לה עצמה קופי (חבל שלא סחבה אותו גם תשעה חודשים, על הדרך).

 

אז האם התינוק יהיה יפה? האם יהיה בהיר או כהה? ואולי בכלל ג'ינג'י? והגרוע מכל - מה אם יהיה מכוער?!

 

הטורים הקודמים של מורן אייזנשטיין:

 

השבוע קפצה אליי חברה שאמורה ללדת בכל רגע בן, ואמרה שהיא מתה מפחד. "אני מפחדת שיצא לי ילד מכוער כמו הילדה הראשונה שלי", אמרה. "ממש התביישתי לצאת איתה החוצה. זאת הבת שלי ואני חולה עליה, אבל אי אפשר להתכחש לעובדה שהיא יצאה עם גבות מחוברות ושפם, שהייתי צריכה לכסות את העגלה בסדין ולהגיד לכל מי שרצה לראות אותה שהיא ישנה"

 

"כל מי שכן זכה לראות אותה", סיפרה החברה שלי, "חשב שהיא בן בגלל כמויות השיער על הפנים, הידיים ואיפה לא. הייתי צריכה לשים סרט ורוד על הראש שלה כדי שלא אצטרך לתקן אנשים בכל פעם מחדש. אז פלא שלא העליתי תמונות לפייסבוק? ופלא שכששאלו למי היא דומה בעלי היקר ישר ענה שלאמא שלי? כאילו לו אין חלק בילדה הזאת".

 

מי תודה שהילד שלה מכוער?

האמת, הבנתי אותה לגמרי. כשפצולי נולד, באותו הרגע ששמו אותו עליי הוא היה כל כך מעוך ומכוער, שחשבתי לעצמי "מה זה?!". גם אני, מעבר למחשבות על כך שהכי חשוב שהילד יהיה בריא, או כמו שנהגו לברך אותי "שתצאי בידיים מלאות", דאגתי מכך שיצא לי ילד מכוער, או כמו שקוראים לזה היום - "ילד ברור"...

 

אבל האם יש אמא שבאמת מוכנה להודות שהילד שלה יצא מכוער? או שכולן מתכחשות לעניין ומשכנעות את עצמן והכל יסתדר?

 

אני זוכרת ששאלתי נשים על הלידה ועל התינוק שלהן, ואחת אמרה שיצא לה "בן מכוער", והיא מיד נקשרה אליו וידעה שתמיד תגן עליו, דווקא בגלל הזה. היום אותו ילד גדל והוא רחוק מלהיות מכוער, כך שבאמת אין כאן חוקים. יכול לצאת ילד מכוער שיהפוך לנסיך יפה תואר - ולהפך. 

 

לחברה אחרת שלי יצאה ילדה יפהפייה, והיא העמיסה את כל החדר שלה והעגלה בחמסות נגד עין הרע, שום ותהלים, ואמרה שנמאס לה שכולם אומרים כמה הילדה יפה. כשכולם היללו אותה היא אמרה תמיד "איזו קופה קטנה בן פורת יוסף עלי עין...". לפעמים אפילו הרגישה שעדיף היה לו הייתה יוצאת קצת פחות יפה.

 

ילד מכוער יכול להפוך לנסיך יפה תואר. מורן אייזנשטיין ובנה (צילום: איתן טל) (צילום: איתן טל)
ילד מכוער יכול להפוך לנסיך יפה תואר. מורן אייזנשטיין ובנה(צילום: איתן טל)

 

לסמוך על האישיות

מכוער או לא, כל אמא אוהבת את הילד שלה ובשבילה הוא הכי יפה בעולם. גם כנשים רווקות, ראינו שהגברים הפחות יפים מביאים איתם ניחוח אחר, כנראה מפני שהם תמיד היו צריכים לעטות שריון מול הילדים המציקים בגן ובבית הספר.

 

הם מפתחים אופי מיוחד, ביטחון עצמי שונה ועור של פיל. אלוהים בטוח בירך אותם במשהו מיוחד, אז הם יכולים להיות מצליחנים או מצחיקים מאוד.

 

אין ספק שלראות גבר יפה זה נעים, אבל אם בתוך חמש דקות שיחה מבינים שאין שם כלום, מה שווה כל המעטפת הזו?

 

לא סתם כל דוגמניות העל הולכות עם גברים שנראים פחות טוב, כמו קרלה ברוני וניקולא סרקוזי. יש בגברים האלה משהו מלא כוח - ואפשר להודות שלעתים קרובות הם מפוצצים בכסף. יש להם כריזמה והם נשענים על האישיות  על המראה. כך שגם אם הילד יצא מכוער, זה לא אומר שהוא לא ימצא את דרכו בחיים מבחינה אישית וזוגית - ולפעמים ההפך הוא הנכון.

 

להיות יפה זה לא הכל בחיים

ניסיתי להרגיע את חברתי באינפורמציה הזו ולעודד אותה שאין שום קשר בין המראה לבין מה שהחיים ייתנו לילד שלה. בספר מדהים שקיבלתי, "בגן השלום", סופר על איש שפגש רב מכוער מאוד ואמר לו "כמה מכוער אתה". אמר לו אותו רב: "לך תאמר לאמן שעשה אותי 'כמה מכוער כלי זה שעשית'". הרי אם הבורא ברא אותנו כך או אחרת, זה היופי שלנו. ככה זה צריך להיות, ועלינו ללמוד לקבל ולאהוב את עצמנו כפי שאנחנו.

 

למדתי על בשרי שלא כל הנוצץ זהב, ולהיות יפה זה ממש לא הכל בחיים. בסופו של דבר כולנו בני אדם, ואישיות כובשת וטוב לב שווים בעיניי יותר.

 

אף על פי שאני שמחה שיצא לי ילד בריא וחמוד למראה (למרות שהוא קופי סבתא שלו), אני מקווה שמעבר לזה אצליח להעניק לו ערכים ולגדל אותו להיות גבר-גבר, שילמד שידע הוא כוח, שיכבד את אמא שלו כי אז ידע לכבד גם את אשתו, שיהיה חבר טוב שאפשר לסמוך עליו, שיכבד כל אדם ללא קשר למעמדו, מינו והשכלתו, שתהיה לו נתינה עצומה, שיביא הביתה פרחים ביום שישי, שיעשה ספורט כי זה חשוב לנפש, שיהיה נאמן ואמין, סובלני וצנוע, שידע שיש אלוהים בשמיים ששומר עליו ומכוון אותו - העיקר להיות בן אדם, כי דרך ארץ קדמה לתורה (מה לעשות, חשוב לי שיכיר גם את יובל המבולבל וגם את רבי שמעון בר יוחאי).

 

בשתיים בלילה קיבלתי אס-אם-אס מהחברה שלי, שבישר כך: "ילדתי ילד במשקל 3.750 ק"ג, מכוער רצח, אבל אהבת חיי"...

 

מורן אייזנשטיין, שחקנית, סופרת ומקימת האתר "אימוש - מועדון האמהות הראשון בישראל ", נשואה לינאי ואמא של אריאל

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
"בסופו של דבר כולנו בני אדם". מורן אייזנשטיין ובנה
צילום: מורן אייזנשטיין
מומלצים