שתף קטע נבחר

 

בג"ץ: החוק מעודד חרדים לא ללמוד את הליבה

בדיון בעתירה נגד החוק המתיר לישיבות לא ללמד את מקצועות הליבה ומנגד מאפשר להן לקבל תקציבים, הביעו שופטי בג"ץ הסכמה עם הדרישה לביטולו, אך רמזו שאין בידיהם לעשות זאת: "זה ששופט לא מרוצה, לא אומר שאפשר לבטל חוק"

בג"ץ בעד לחייב לימודי ליבה בישיבות, אך נראה שידיו קשורות. בדיון שנערך בבית המשפט העליון בהרכב מורחב של תשעה בראשות הנשיאה דורית ביניש, מתחו השופטים ביקורת על החוק המעגן את עצמאותן של הישיבות החרדיות והמשך קבלת תקציבים ממשרד החינוך, אך מצד שני התקשו למצוא עילה חוקתית לביטול החוק.

 

מחלוקת מקצועות הליבה:

 

הדיון נערך בעקבות עתירה שהוגשה במאי אשתקד וחתומים עליה, בין השאר, הפרופסורים אמנון רובינשטיין ואוריאל רייכמן והאלוף (מיל') אלעזר שטרן, ששימש ראש אכ"א וקצין חינוך ראשי. בעתירה הם דורשים מבית המשפט להורות לכנסת ולמשרד החינוך לנמק מדוע לא ייקבע כי "חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים" מבוטל - או לחלופין מדוע לא ייקבע כי חוק זה אינו פותר מאכיפת תוכנית לימודי הליבה על מוסדות אלו.

 

חרדים בירושלים. "העתירה היא כפיל בחנות חרסינה" (צילום: נועם מושקוביץ) (צילום: נועם מושקוביץ)
חרדים בירושלים. "העתירה היא כפיל בחנות חרסינה"(צילום: נועם מושקוביץ)
 

 

בתחילת הדיון התעקש היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, כי סוגיית לימודי הליבה בישיבות החרדיות אינה משפטית. "זוהי סוגיה שראויה לדיון ציבורי, העותרים הם לא קבוצה שנפגעת. בית המשפט הוא לא המקום להילחם את מלחמתם, הם צריכים לעשות זאת במישור החברתי והציבורי", טען עו"ד ינון, "העתירה היא כפיל בחנות חרסינה. לא כל חוק שנראה לחלקים בציבור כלא חוקתי ולא מוצא חן בעיני חלקים מהציבור, הוא אכן כזה ויש לבטל אותו".

 

עוד בערוץ החדשות:

 

"יש הבדל בין לא לפגוע לבין לעודד את המצב הקיים כמו שהחוק עושה", אמרה ביניש ופנתה לנציג העותרים, עו"ד רענן הר זהב: "אני מסכימה עם אדוני, שבחינוך לאזרחות החברה הזו בבעיה, אולם השאלה היא מה המנוף החוקתי לביטול החוק?".

 

נשיאת בית המשפט המשיכה וציינה את חשיבותם הרבה של מקצועות הליבה, אך תהתה: "מהי העילה המשפטית שמכוחה יש לבטל את החוק? עיגון החוק הוא תוצאה לא רצויה, אולם השאלה האם זה מספיק מבחינה חוקתית להתערבות שלנו". גם השופט אליקים רובינשטיין שאל את נציג העותרים: "אדוני ייצא מהנחה שרבים מאיתנו היו שמחים אם העולם החרדי היה כן לומד לימודי ליבה, אולם אחרי כל זה השאלה היא האם הגענו למקום שבו אנו צריכים להפעיל את סמכותנו?".

 

"אדוני בא מתרבות אחרת" 

לטענת העותרים, תוצאת החוק היא שמעשרות אלפי תלמידים בכל שנה נמנע חינוך הכולל את הידע, הכלים ואת "מיומנויות היסוד החיוניים למימושה המלא של האוטונומיה האנושית, היכולת להתפרנס בכבוד ואת היכולת להשתלב בחברה הישראלית כאזרח פעיל, תורם ושווה זכויות".

 

נציג העותרים הוסיף בדיון: "ישנו מינימום של חינוך בסיסי שכל ילד ונער חייב לקבל שבלעדיו הוא לא יכול לפתח את היכולות שלו ולא יכול להסתדר בעולם המודרני, ובכך נפגעת זכותו לחינוך".

 

בסוגיה זו אמר השופט אשר גרוניס: "יש הבדל עצום בפגיעה בשוויון מטעמי דת או גזע, לבין פגיעה בשוויון שאני עדיין לא כל כך רואה אותה במערכת חינוך נפרדת". בנוסף, אמר גרוניס כי "זה ששופט לא מרוצה, לא אומר שאפשר לבטל חוק".

 

השופטת אסתר חיות גם העירה על כך שהעותרים מנסים להתערב בהתנהלותן של הישיבות. "יש קושי שאדוני בא מתרבות אחרת, ממקום אחר, ומקהילה אחרת ומנסה להסביר להם מה טוב להם ומהם צריכים", אמרה השופטת לעו"ד הר זהב.

 

"יתחיל ניכור והפרדה"

הממונה על הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד דינה זילבר, טענה במהלך הדיון כי אמנם סוגיית לימודי הליבה מעלה שאלות קשות, אך מדובר בחוק מאוזן ואין לבטלו. "בחברה החרדית החשיבות לערך הלימוד הינו גבוה, להבדיל מהחברה החילונית בשנים האחרונות", הוסיפה נציגת הפרקליטות שבעקבות דברים אלו ספגה ביקורת מהנשיאה ביניש: "לעשות אידיאליזציה כאן (למודל החברתי של החרדים – א.ג) זה קצת

מוגזם".

 

בהמשך התייחסה עו"ד זילבר לדבריה של ביניש, לפיהם החוק מעודד את המצב הקיים, בו נמנעים החרדים מללמוד וללמד את מקצועות הליבה. "אנחנו לא מעודדים את זה, הם מקבלים תקציב מופחת", ציינה.

 

בתגובה אמרה נשיאת בית המשפט העליון כי "הם לא הפחיתו באמת". על כך השיבה עו"ד זילבר כי "מדינה דמוקרטית יכולה לתקצב קבוצת מיעוט, מה שעלול לקרות אם החוק יבוטל ושהם יהיו מערכת חינוך בלי תקציב, ויתחיל ניכור והפרדה". בתום הדיון לא נמסרה ההחלטה והיא תתקבל במועד מאוחר יותר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הנשיאה ביניש. "מה המנוף החוקתי?"
צילום: גיל יוחנן
מומלצים