בין ספורט לקרקס: קובי בראיינט מגיע לאירופה
החתמתו של כוכב ה-NBA לעשרה משחקים בווירטוס בולוניה, מתאימה יותר לליגת קיץ ולא לליגה מקצוענית. אריה מליניאק מציע לראשי הקבוצות באיטליה לא לוותר על כבודם, בניגוד למה שקורה בליגה האדריאטית למשל
וירטוס בולוניה חזרה השבוע לכותרות, כשסגרה עם קובי בראיינט על חוזה של שלושה מיליון דולר לעשרה משחקים. לא ברור אם החוזה כבר חתום ואם התוכנית תצא לבסוף לפועל, אבל מה שבטוח, בולוניה רוצה להחזיר עטרה ליושנה, וכמהלך שיווקי מדובר ברעיון לא רע. השאלה היא אם הליגה האיטלקית, שנחשבה פעם למובילה באירופה, היא תחרות ספורטיבית או קרקס?
"וירטוס" בולוניה מוכרת לחובבי הכדורסל בישראל כ"סינודינה", "סקיפר", "קנור" ו"באקלר". "וירטוס" הוא שם המועדון, שהתחבא תמיד מאחורי שמות הספונסרים, ובולוניה הייתה מאז ומתמיד ציר מרכזי בכדורסל האירופי ואבן דרך במפגשים בין קבוצות ונבחרות ישראליות לאיטלקיות.
ב-1960 התקיים שם הטורניר הקדם אולימפי לקראת אולימפיאדת רומא. הכדורסל האיטלקי נחשב לדבר שהכי קרוב באירופה לכדורסל האמריקני. ב"זימנטל" מילאנו שיחק ביל בראדלי, בזמנים שהוא למד בקיימברידג', והיו מטיסים אותו בכל שבוע לאימון ומשחק, עוד לפני שהפך לכוכב הניו יורק ניקס בעונות האליפות ולסנטור.
בשנות ה-70 הגיעה בולוניה לטיול נגד מכבי רמת גן וחטפה 20 הפרש. התוצאה יושבת לי עד היום בראש - 94:114. בוב גריפין היה גדול, והמאמן סם יעקובסון היה קוסם. 20 הפרש לא הספיקו בגומלין. בבולוניה לדורותיה שיחקו שמות כמו ברונאמונטי, ג'נרלי, דנילוביץ' וג'ינובילי. מכבי תל אביב ניצחה את בולוניה בגמר גביע אירופה ב-1981, ב-2000 מכבי עברה את "פאף", הקבוצה השניה של העיר, כאשר נייט האפמן דייק ב-19 מ-19 מהעונשין, ובגמר הפיינל פור ב-2004 מכבי הביסה את בולוניה ב-44 הפרש.
הכדורסל האיטלקי עבר מהפך. בשנות ה-80 עיירות כמו וארזה, פזארו וקאנטו היו מסוגלות להעמיד קבוצות צמרת באירופה. אבל כמה דורות של שחקנים אפשר לגדל בעיר של 250 אלף תושבים? כמה כסף יכול ספונסר לשים על קבוצה לאורך שנים, אפילו אם קוראים לו "בנטון" או "סקאבוליני"? הנפילה של קבוצות הערים הקטנות באיטליה, מזכירה במשהו את קריסת הכדורסל בהתיישבות העובדת.
הדור הלך ופחת, המצב הכלכלי באיטליה נהיה קשה, קבוצות פשטו רגל, הניסיון להעמיד עוד קבוצה רצינית ברומא הצליח רק בשנתיים ששיחקו שם תותחים כמו דינו ראדג'ה או לארי רייט. ה-NBA נגס בכל כישרון פוטנציאלי, והפלקנסטרו מידרדר.
בין מקאדו לבראיינט
בוב מקאדו הוא הכדורסלן הזר הגדול ביותר ששיחק אי פעם באירופה (מילאנו), והיו רבים. למשל, ג'ו בראיינט, אבא של קובי, מה שמחזיר אותנו לפרשת השבוע: החוזה שחתם קובי בראיינט בבולוניה.
מדובר במועדון שב-2003 התרסק כלכלית, פשט רגל והורד שלוש ליגות. היום הוא במקום לא רע באמצע, גיאוגרפית וספורטיבית. 2011/12 הולכת להיות עונה מוזרה. יש באירופה קבוצות שקפצו על ההשבתה באמריקה, והחתימו שחקני NBA לעונה שלמה. אחרות החתימו שחקנים עד לסיום ההשבתה, כמו ג'ורדן פרמאר במכבי ת"א. החתמה של שחקן לעשרה משחקים, ולא חשוב כמה הוא גדול, היא צחוק מהעבודה.
למי שחושב ששלושה מיליון דולר זה הרבה כסף, אני מזכיר שקרלוס ארויו קיבל 2.5 מיליון דולר לעונה שלמה, בה עשה בערך כלום. הכל יחסי. קובי יבוא לאיטליה לכמה שבועות, ישחק פעמיים בשבוע, את המשחקים נגד הקבוצות הגדולות ישחקו כמובן במגרש הביתי בבולוניה, וכנראה שהגופייה שלו תיראה כמו לוח מודעות של ספונסרים. זה יקרה רק אם כל הקבוצות יסכימו לשנות את לוח המשחקים, להחליף עם בולוניה ביתיות, ולהתאים את עצמן ללוח הזמנים של הקרקס הנודד.
מדובר במהלך שיווקי מעניין, שמתאים, לדעתי, לליגת קיץ. לא לליגה מקצוענית רצינית. ולא מדובר בהתנגדות קטנונית וצרות העין של הקבוצות, כפי שבעלי בולוניה מנסים להציגן. השאלה: האם הכדורסל הוא ספורט או שעשוע קרקסי, היא שאלה רצינית מאוד.
זה לא המקרה הראשון שקבוצות מתנגדות להעניק העדפה לקבוצה או שתיים, שמנסות להכתיב תנאים ליתר הקבוצות. מישהו מעלה בדעתו שיוסטון רוקטס היו מחתימים את יאו מינג לסיבוב של עשר הופעות, ויתר הקבוצות היו מסכימות לשנות את תוכנית המשחקים בשביל להשתתף בפסטיבל?
בין אשדוד ללאשקו
כשה-NBA נותן עדיפות לקבוצה מסוימת על היתר, למשל בפריצת תקרת השכר, מחייבים אותה לשלם קנס שיפצה את הקבוצות שיוצאות נפגעות. המטרה היא ליצור איזון ושוויוניות, כדי שזו לא תהיה ליגה של קבוצה אחת או שתיים.
תזכורת: כשמכבי ת"א שיחקה ברבע גמר היורוליג, סדרה של הטוב מ-5 נגד קאחה לבוראל, הספרדים הגיעו לתל אביב מותשים כמה שעות לפני המשחק, אחרי מסע מתיש למשחק חוץ במאיורקה. הליגה הספרדית לא הקדימה ולא דחתה את המשחק בשביל שקאחה תוכל לייצג את ספרד בכבוד, כי הליגה לא רואה ביורוליג גביע אירופה אלא טורניר מסחרי שמתחרה בה. מי שמעדיף את אירופה על הליגה המקומית, שישחק יום אחר יום.
מה שמפתיע הוא שברצלונה, ריאל מדריד, ויטוריה ומלאגה לא מאיימות לפרוש לליגה האדריאטית או הבלקנית, אלא מבינות שגם לקבוצות נוספות יש אינטרסים. אם מאיורקה יכולה לנצל את ההתשה של ויטוריה ביורוליג, כדי לגנוב ממנה ניצחון בליגה, זה בסדר גמור. אצלנו מינהלת ליגת העל אילצה את אשדוד לשחק נגד מכבי ת"א ללא קהל תחת איום טילים, כדי שמכבי תגיע בזמן למשחק יורוליג.
אני האחרון שמזלזל בכדורסל היוגוסלבי, שימשיך לספק שחקנים ל-NBA. אבל מי שראה את שני המשחקים הראשונים של מכבי ת"א בליגה האדריאטית, מבין שמדובר בטורניר חסר משמעות ספורטיבית, שמתקיים בחלקו באולמות מתנ"ס, וראשיו מוכנים אפילו לשחק את הפיינל פוור שלהם בישראל.
מישהו מעלה בדעתו שישחקו את טורניר הגמר של הליגה הישראלית בבלגרד? בשביל הטורניר הזה מעבירים משחקים לימי שני? איך שום קבוצה לא פוצה פה ומצייצת?
לפנייה לכתב/ת 
