חנן פורת הובא למנוחות: "לוויה כלל ישראלית"
חבר הכנסת לשעבר ומי שהיה ממנהיגיה הבולטים של ההתיישבות ביהודה ושומרון, שהלך לעולמו בגיל 67, הובא למנוחות בגוש עציון. "ידעת להיות שליח ציבור שפיו מלא שירה, פרלמנטר מובהק שנפשו חולמת", ספד לו יו"ר הכנסת
חנן פורת, אחד מחברי הכנסת הבולטים בצד הימני של המפה הפוליטית בעשורים האחרונים הובא היום (ד') למנוחות בבית העלמין האזורי של גוש עציון, לאחר שהלך אתמול לעולמו בגיל 67. פורת סבל ממחלת הסרטן ואושפז בבית חולים בערב ראש השנה. הוא נפטר בביתו בכפר עציון, שלוש שנים בדיוק לאחר מות אביו. בכירים רבים הגיעו לחלוק לו כבוד אחרון, בהם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין. "אם לבני ישראל היה עמוד אש במדבר, הוא היה עמוד של אור וטוב", אמר בן דודו.
חנן פורת - כתבות אחרונות ב-ynet:
- "אחרי הגירוש נסדק בי משהו". אמרות חנן פורת
בדברי ההספד שלו, אמר ריבלין כי פורת היה מורה ורב, חוזה ומגשים, משורר ולוחם. "מעטים הם אנשי החזון והמעש, ועוד יותר מעטים הם אנשי הרוח והמשוררים, שנותנים את עצמם בעשייה הפוליטית ובשליחות הציבורית. אך אתה, חנן, ידעת גם ידעת לעשות זאת. ידעת להיות שליח ציבור שפיו מלא שירה, להיות פרלמנטר מובהק שנפשו חולמת, שהרוח תמיד שורה בה. מורה דרך להמוני תלמידיו, זך ונקי, שמעורב בין הבריות וגם מורם מעם".
יו"ר הכנסת הוסיף: "הלכת בעקבות האהבה לכל מקום שדרשה ממך. במקום בו לא היו אנשים אוהבים, היית אתה האיש. בנפשך היתה אהבה גדולה, אהבה כובשת, לעם ישראל, לאדמת הארץ הטובה הזאת, לתורת ישראל. את אחיך היית מבקש, תמיד, בכל מעשיך והליכותיך. קולך, חנן, נדם, אך קולה של שירתך עוד ילווה באהבתך העזה את העם הזה והארץ הזו שנים רבות. באתי להיפרד בשם הכנסת ובשם העם בישראל. תחסר לנו מאד."
שמואל קליין, ידיד המשפחה, פתח את טקס ההלוויה ואמר: "חנן, היית אור גדול בחיי כולנו. אתמול, בעיצומם של ימי התשובה, עלית לכפר על עם ישראל כשליח ציבור נאמן לאחיך ורעיך עד היום האחרון". מוטי יוגב, בן דודו של פורת, סיפר בתחילת מסע ההלוויה כי "חנן היה איש שהקדוש ברוך הוא חנן אותו בהרבה כישרונות וככזה היה חלוץ לפני המחנה. אם לבני ישראל היה עמוד אש במדבר, הוא היה עמוד של אור וטוב".
"ידאג שהאיוולת של 'שתי מדינות' לא תצא לפועל"
הרב חיים דרוקמן הדגיש כי "ההלוויה של חנן איננה לוויה פרטית. היא לא רק של המשפחה ואפילו לא רק של ידידים. זוהי לוויה לאומית וכלל ישראלית. אני מסתכל בציבור הגדול שכאן ובתוכו נוער שלא הכיר את חנן אישית אבל הכיר יפה שחנן הוא דמות לאומית שהסתלקה מעולמנו, דמות לאומית גדולה שכל כולה היתה קודש לעם ישראל ותורת ישראל. חנן היה איש חזון אך גם איש מעשה שזה בדרך כלל צירוף נדיר".
דרוקמן גם התייחס למצב הפוליטי הנוכחי ואמר: "לאחרונה אנו שומעים 'שתי מדינות לשני עמים'. ודאי שיהיו 100 מדינות ל-100 עמים, אבל לא בארץ ישראל. חנן ודאי ידאג שהאיוולת הזו לא תצא אל הפועל".
בתו: "הצלחנו עם החינוך שלך"
בתו הבכורה של פורת ספדה לו בכאב: "היום עוד כל כך כואב וחסר ואין לי מילים. אני רק יודעת להגיד תודה לבורא עולם על כך שברחמיו הגדולים אפשר להביא את אבא מבית החולים בראש השנה לרגעים אחרונים של יחד. תודה על כל שנייה שזכינו ביחד עם הנוף של כפר עציון בחלון".
היא ציטטה מתוך מכתב שכתבו לו ילדיו ביום הולדתו ה-60: "אבא שלנו, בסך הכל אנחנו יכולים לומר שדי הצלחנו עם החינוך שלך, היינו אומרים לך 'אבא תעזוב את הפוליטיקה, היא קטנה עליך, תהיה אתה, תקרא סיפורי שירה ותצלומים שאתה אוהב'. בסוף הצלחנו, עובדה".
פורת היה ממקימי גוש אמונים ומפלגת התחיה, כיהן כחבר כנסת כמעט ברציפות מ-1981 עד 1999, ונחשב לאחד ממובילי ההתיישבות ביש"ע. הוא למד בישיבה והוסמך לרבנות, שירת בצנחנים והשתתף במלחמת ששת הימים בקרב על ירושלים - אחריה חזר להתגורר בגוש עציון. הוא נלחם גם במלחמת יום הכיפורים, ונפצע קשה בתעלת סואץ. לאחר מכן היה ממקימי גוש אמונים וממובילי ההתיישבות ביש"ע, ופעיל בולט במפד"ל.
הוא נבחר לכנסת ב-1981, לאחר שהיה ממקימי מפלגת התחיה - שנוסדה בעקבות הסכם השלום בין ישראל למצרים. ב-1984 התפטר מהכנסת וארבע שנים לאחר מכן שב לבית המחוקקים, הפעם מטעם המפד"ל, כחלק מסיעת מצ"ד. ב-1999
עזב פורת את המפד"ל לטובת מפלגת תקומה, נבחר לכנסת ופרש לטובת חברו צבי הנדל.
כעבור כמה שנים היה פורת ממובילי המחאה נגד ההתנתקות והנסיגה מרצועת עזה. הוא חיבר תפילה מיוחדת "לשלום ההתיישבות" ואמר אז כי "מי שנותן ידו לעקור יישובים מאדמתם, פוגע לא רק במתיישבים עצמם, אלא במורשת היהודית ובתפילת הדורות".