לפעמים חלומות מתגשמים: דירה מעוצבת מול הים
מעצבת פנים שהגשימה את חלומה ועברה להתגורר בבית מול הים, עיצבה אותו בהשראת הנוף שנשקף מהחלונות. את התוצאה היא מתארת במונחים כמו "איים של שפיות", "דו שיח עם הרחוב הישראלי" ו"חלל של אהבה". צפו בתמונות
זיו קריכלי, מעצבת פנים ומרצה בתחום, תמיד חלמה לגור ליד הים. הצעד הראשון בדרך היה עזיבת המשפחה את תל אביב ורכישת דירה בנתניה דרום, ליד פולג. את הדירה, שממוקמת בהתאם לחלום מול הים, עיצבה זיו בעצמה.
מדובר בדירת גג בגובה של 30 מטר מעל הקרקע, המשתרעת על כ-140 מ"ר של פנים ו-40 מ"ר של גג. הדירה נבחרה בזכות המעטפת שלה. "גודל המפתחים הניב את הדו שיח בין החוץ לפנים" מסבירה זיו. כמעט מכל מקום בדירה ניתן לראות את הים, ואם לא די בכך, העצימה זיו את חשיפת הפנים לחוץ על ידי תוספת של מראות שהותקנו במקומות אסטרטגיים בדירה.
מיקומה של הדירה העניק לה נוף מרהיב ונתן לזיו השראה לשימוש במושג מעולם הים כקונספט לעיצוב לדירה - "איים של שפיות". בעזרתה של שירלי גלפר שהגדירה מיקומים של פונקציות בדירה על פי תורת הפאנג שוואי, נוצרו משחקי השתקפויות בין חללים בתוך הדירה לבין אלה שמחוצה לה. מקומות ישיבה רבים הוגדרו כ"איים בתוך הבית". "הים הרגוע והשליו מתמזג עם החיים האינטנסיביים שלנו, ובתוך אי-השפיות יצרנו איים של שפיות", מסבירה זיו.
עמוד בטון מחוספס במטבח
הדירה חולקה לשני אזורים עיקריים, האזור הציבורי, המכיל בתוכו תת אזורים פרטיים שתוכננו כפינות ישיבה מהן ניתן להשקיף על חלקים אחרים בדירה, והאזור הפרטי - חדר ילדים וחדר משפחה שמוקמו בקצה הבית, וחדר שינה ושירותי אורחים שהוחבאו מאחורי דלתות לבנות, שמוקמו בקו אפס עם הקיר.
הכניסה לבית ממוקמת בדיוק בתווך בין פינות הישיבה השונות. מצדה הימני של הכניסה נצבע הקיר בכחול, בהתאמה לעקרונות תורת הפאנג שוואי. רצפת הבית חופתה בלמינציית עץ היוצרת תחושת חמימות נעימה, וקירות הבית נצבעו לבן, בכדי שתתקבל בו תחושת ניקיון וקלילות.
חלק משמעותי בדירה הוא עמדת האי הממוקמת בין המטבח לסלון. פינת האוכל המרווחת העשויה פורמייקה מבריקה וארבעת כסאות הבר, משמשים מקום מפגש בו נאספים דיירי הבית ואורחיהם. האי משקיף כמעט על כל אזורי הבית ועמוד הבטון המחוספס הצמוד אליו מהווה אלמנט המזכיר את הרחוב, כך, על פי זיו, נשמר הקשר והדו-שיח של הבית עם הרחוב הישראלי.
כל חיי המשפחה סובבים סביב ציר האי - הוא מקשר בין כל חלקי הבית ומתוכנן ממש כצומת, ממנה יוצאים בבוקר ונפגשים בסופו של יום ארוך. במטבח עצמו בוצעה חלוקה לשלושה חלקים: עמדת האי, המקרר שהוטמע באופן אלגנטי בתוך נישת גבס ועמדת התנור וארונות המטבח, המחופים פורניר אלון שטרייף.
נוף אל הים הכחול
הספה המודולרית האפורה שבסלון תוכננה על יד זיו, בדומה לשאר פרטי הנגרות בדירה. הספה מחולקת לשבעה חלקים נפרדים, כאשר כל חלק מתפקד גם כיחידה עצמאית. ניתן להזיז ולשחק עם מיקום חלקי הספה השונים כך שמראה הסלון יכול להשתנות ולהתרענן בכל עת.
מקור האור הנשפך אל החלל הציבורי הוא חלונות גדולים. מחלק זה של הדירה ישנה גם יציאה למרפסת, שממנה נשקף נוף עוצר נשימה של הים הכחול.
חדר העבודה ממוקם במעבר לאיזור החללים הפרטיים של הדירה, ונוצר במובלעת ששימשה בעבר כמטבח. זיו רישקה את חלל חדר העבודה ליתר הדירה, באמצעות תליית מראות שדרכן ניתן לראות את המטבח, חלק מהחדרים ואפילו את הים.
באיזור המעבר ישנם אלמנטים צורניים רוחביים המדגישים את אותו חיבור. מחיצת זכוכית מעוטרת בטקסטים בעלי אופי אומנותי והמשדרים גישה חיובית לחיים, הותקנה בדיוק בתפר שבין חדר העבודה למרחב הציבורי. בחדר העבודה עצמו קירות לבנים, פרטי נגרות בהירים שתוכננו על ידי זיו ורצפת עץ חמימה.
בין קרקע לאווריריות מרחפת
בהמשך המסדרון, מאחורי קיר לבן, הותקנו שתי דלתות בקו הקיר, שעליהן נוצרו קווים אופקיים על ידי לייסטים מעץ צבוע בלבן. הקווים מהווים אלמנטים שמעניקים תחושת זרימה ודינאמיות.
מאחורי הדלת הראשונה נמצא חדר אמבטיה, שלמרות גודלו הזעיר מעניק תחושה של מרחב גדול בזכות מראות גדולות המותקנות בו. הרצפה מחופה גרניט פורצלן דמוי אבן ציפחה שחורה, ובקצה נישת האמבטיה הותקנה זכוכית חלבית שבחלקה העליון הוטבעו סמלי זכר ונקבה. הזכוכית משמשת כמחיצה בין שירותי האורחים לבין שירותי חדר השינה.
מאחורי הדלת השנייה הממוקמת בסוף המסדרון נמצא חדר ההורים. החדר נצבע בגוון לבן בשילוב עם אלמנטים שקופים, חסר יומרות ומאוד אלגנטי. אפילו הסולם נצבע בלבן והשענותו על הקיר כאילו הפכה אותו לחלק אינטגרלי ממנו.
בצמוד לחדר השינה נמצא חדר שירותים, ששימש בעבר כמרפסת שירות. הוא מרוצף באריחי גרניט פורצלן כהים, היוצרים קונטרסט מרתק מול קירות החדר הלבנים.
בקצה המסדרון נמצאים חדר הילדים וחדר המשחקים. האזור ה"ילדותי" בבית הוגדר על ידי זיו כ"חלל של אהבה" והוא האהוב עליה ביותר בבית, לדבריה. הקו העיצובי שלו ממשיך ומשלים את את קו העיצוב האוורירי שמאפיין את שאר חללי הבית.
המעצבת ובעלת הדירה, הצליחו לתכנן בית שהוא הגשמת משאלת לב פרטית, בתקציב לא גבוה, על ידי שימוש בחומרים זמינים ולא יקרים. מיקום ועיצוב הבית נעים שניהם על הציר שבין חיבור לקרקע לבין אווריריות מרחפת, והמשחק בין השניים עושה עבודה טובה בגישור בין המציאות היומיומית האינטנסיבית לבין איי השפיות שביקשה המעצבת ליצור והמאפשרים בתוך הבלאגן, גם הפוגה מרגיעה, קלילה, כחולה ואינסופית.
הכתבה באדיבות www.bvd.co.il - פורטל עיצוב הבית מבית המגזין "בניין ודיור"