הנער שזוכה מהריגה: "מאושר - אפשר לחיות"

שנתיים וחצי אחרי שנאשם כי דקר למוות אדם שתקף את אביו, זוכה בן 19 מאזור חיפה מאשמת הריגה. "בכיתי מרוב שמחה", סיפר, "תודה לאל שזה נגמר"

אחיה ראב"דפורסם: 05.10.11 , 23:25

לפני שנתיים וחצי נעצרו חייו של כ', צעיר בן 19 מאזור חיפה. הוא נאשם בהריגה אחרי שדקר אדם בן 24 שתקף את אביו בחצר ביתם. בתחילה שהה במעצר, אחר כך במעצר בית. לימודיו בבית הספר הופסקו. היום (ד'), אחרי משפט ממושך שהתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, הוא שמע את השופטת מזכה אותו.

"זו הייתה תחושה של אושר", הוא מספר בראיון ל-ynet. "פרצתי בבכי, אבל זה היה בכי של שמחה. צחוק ובכי ביחד. זו תחושה טובה, אפשר להגיד שנפתחו לי חיים חדשים. אני יכול שוב להתחיל לחיות".

בשנת 2009, כשהיה בן 16, סבלה משפחתו של כ' מאיומים מצד צעיר בן 24, שאחיו של כ' יצא עם חברתו לשעבר. הצעיר נהג לסחוט את בני המשפחה ואף הפעיל כלפיהם אלימות. במרס אותה שנה הוא הגיע לבית המשפחה ותקף את האב.

כ' נזעק לעזרת אביו והתעמת עם התוקף. המנוח הספיק לדקור את כ' אך אז נפלה הסכין מידו, והנער הרים אותו ודקר אותו בגבו. המנוח עזב את המקום בריצה, ולאחר מכן נמצא ברכבו ללא רוח חיים, כשעל גופו דקירות רבות.

"חששתי שזה לא יסתיים טוב"

השופטת, דיאנה סלע, קבעה כי רק דקירה אחת, בגב, בוצעה בידי הנער, והיא לבדה לא גרמה למותו של המנוח. כמו כן קבעה כי הנער דקר את המנוח מתוך הגנה עצמית. השופטת ציינה בהכרעת הדין כי אביו ואחיו של כ' נחקרו בחשד שהיו אחראים לשאר הדקירות, אולם לא הוגשו נגדם כתבי אישום, זאת למרות שהתיקים נגדם לא נסגרו.

הסנגורית, עו"ד תמי אולמן, העריכה הערב כי לאחר שהתביעה טענה כל העת כי הנער הוא שהרג את המנוח, לא תוכל כעת, לאחר זיכויו, לטעון שאחרים עשו זאת.

כ' מספר כי התקופה שאחרי האירוע הייתה קשה. "בהתחלה הייתי עצור קרוב לשלושה חודשים, ואחר כך במעצר בית חלקי. הפסקתי ללמוד וגם לא הייתה לי עבודה. אני לא מכיר מצבים כאלה, זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי מעורב בדבר כזה וחששתי מאוד. פחדתי מבלגנים. היו חששות כבדים שזה לא יסתיים בצורה טובה".

הוא הוסיף: "את הכוח בתקופה הזו קיבלתי מההורים. הם עמדו לצדי כל הזמן, קיוו לטוב. עמדתי על הגרסה שלי, שזו הייתה הגנה עצמית, ותודה לאל, יצא שהצלחנו. גם עורכי הדין שלי, תמי אולמן ושאדי סרוג'י, היו יד ימיני ועמדו לצדי. תודה לאל שזה נגמר, ועכשיו אני צריך להמשיך הלאה, לבנות את החיים".

כעת, אחרי שזוכה, הוא מקווה למצוא עבודה. אם הצבא יפנה אליו במטרה לגייסו – ישמח. "אני עוד לא ממש מעכל", הוא מודה. "אני צריך זמן לקלוט שזה מאחורי. בעיקר אני מחפש את עצמי עכשיו, רק מתחיל לצאת מהתקופה הקשה הזו".

מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו