כפרות בבית המשותף: זמן לסלוח לשכנים

מי שרוכש דירה במיטב כספו מעוניין שהדירה תהיה לו מקום מנוחה ומפלט מעמל היום. אך חלום זה עלול להתנפץ במהרה בשל יחסים עכורים עם השכנים. ברוח הימים בהם אנו נמצאים, נספר הפעם על סכסוכים נפוצים בבית המשותף שניתן לפתור בצורה יצירתית באמצעות הסכמות שיאפשרו לכל אחד ליהנות כרצונו אך מבלי לפגוע בהנאת שכנו, וללא צורך בהתערבות ערכאות משפטיות.

עוד על סכסוכים בבית המשותף:

• הלובי בבניין הפך למחסן פרטי - מה עושים?
• הילד מרעיש? אפשר לזרוק אתכם מהדירה
• הזכות למים חמים: שכן יכול למנוע התקנת דוד?
  

"השריף" של הבניין - אותו שכן שנבחר לנציגות הבית, אבל מסתובב כאילו הוא בעל הבית ומנהל את הבניין ביד רמה.

בטרם תפעלו לסלקו מהתפקיד, חשוב לזכור שתפקיד ועד הבית, הוא אחד מהתפקידים כפויי הטובה שקיימים. הרי מצד אחד, כל אחד מאיתנו אוהב לרטון כשהוא רואה מודעה על לוח המודעות המבשרת "דמי ועד הבית לחודש יתייקרו ויהיו מעכשיו... ".

אבל מתי זכרנו להגיד תודה – לפחות בלב, על זה שהבית נקי, שיש מי שמתקן כל בורג משוחרר ויש מי שמנקה את הגינה?מתי אמרנו תודה ל"משוגע" שעובר כל חודש לאסוף את דמי הועד ובנוסף עומד בתור בדואר לשלם את החשמל? משום כך כדאי ברוח הימים בהם אנו נמצאים, דווקא לאסוף כמה שקלים מכל אחד מהשכנים ולהפתיע את חברי הוועד הפעילים באיזו תשורה קטנה כהוקרה על כל הפעילות שלהם.  

מצד שני, לפעמים אנחנו נתקלים בחבר ועד כוחני שחושב שהוא בעל הבית ושהבית שלו. אז כדאי לזכור שקודם כל, אומנם תפקידו של ועד הבית הוא ניהול הבית המשותף ולכן באחריותו לקבל החלטות הקשורות בתחזוקת הבית, אך מאידך, ועד הבית אינו מוסמך לוותר בשם הדיירים על זכויותיהם הקנייניות. לכן, ועד הבית לא יכול לתת לאחד השכנים את הזכות למשל, לתפוס לעצמו חלק מהרכוש המשותף ולעשות בו מנהג בעלים.

הנציגות נבחרת באסיפה הכללית של בעלי הדירות וכהונתה נמשכת כשנה, עד לאסיפה הכללית שאמורה להתקיים אחת לשנה. יחד עם זאת, כפי שהנציגות יכולה לזמן אסיפות מיוחדות, כך היא חייבת גם לכנס אסיפה כללית שלא מן המניין, אם התבקשה לכך על ידי שליש מבעלי הדירות לכל הפחות. אם לא כונסה אסיפה כמבוקש תוך 14 ימים ממועד הבקשה, רשאים בעלי הדירות שביקשו זאת, לכנס את האסיפה.

לפיכך, אם הדיירים מרגישים חנוקים בשל פעילותו של חבר נציגות, והשיחות עימו לא עוזרות, כל שצריך לעשות זה לדאוג לכינוס אסיפה כללית, בהן יועלו הטענות. אם הבעיות לא לובנו במסכרת האסיפה, ניתן להצביע מחדש על החלפת הנציגות.

"השכן והחנייה הפרטית"- בבתים רבים קיימים מקומות חניה שמעולם לא יוחדו וסומנו. בבתים אלו גם אין בדרך כלל מספיק מקומות חנייה לכלל השכנים. אם אחד השכנים מחליט "לתפוס" לעצמו חניה פרטית, הוא פוגע בזכויות הקניין של שאר בעלי הדירות, ולכן עקרונית אסור לו לנהוג כך גם אם לכאורה מדובר בשטח "לא מנוצל". הדבר דומה למי שיחליט לבנות לעצמו מחסן בקומת הכניסה של הבית המשותף.

ניתן כמובן לדרוש מהשכן "לשחרר" את החניה שתפס, ואם הוא מסרב - אפשר לפתוח נגדו בתביעה בפני המפקח על הבתים המשותפים. אולם על מנת לחסוך זמן ועצבים, וברוח ימי הסליחות, אפשר לדבר ולהידבר ואולי למצוא הדרך שכולם יהיו מרוצים.

כך למשל, אולי באמת מדובר בשטח "לא מנוצל", ואם הוא באמת לא מפריע לאף אחד, אפשר להשכיר לשכן את השטח תמורת "דמי שימוש", כך שקופת הוועד תתעשר, או לחילופין - לחלק את התמורה בין בעלי הדירות.

אפשר גם להחליט, בהסכמת כל בעלי הדירות, על הצמדת אותו שטח לדייר המסוים, בין אם בתמורה או לא. אך במקרה זה יש לערוך שינוי בתקנון הבית המשותף, על מנת שיהיה לכך תוקף. אפשרות נוספת היא להחליט על הצמדת החניות הקיימות לדירות, כאשר דירה שלא תזכה בחנייה, תקבל פיצוי משאר הדיירים לפי ערכה של החנייה, לאחר קבלת שמאות.

השכן המרעיש – כמעט בכל בית משותף קיים שכן שאוהב לנגן דווקא על תופים, שיש לו תחביב של קדיחת חורים בקירות בשעה 23:00 בלילה, או ששהקולות הבוקעים ממכשיר הטלויזיה שלו, נשמעים כאילו הוא צופה בה בחדר הסמוך. כאשר הרעש חזק מאוד, מדובר במטרד, המונע לכאורה מאחרים הנאה מביתם.

אפשר לפעול מול המפקח על הבתים המשותפים ואפילו להגיש תביעה לבית המשפט להרחקת המטרד או הפסקתו. אך כמו שלשכן המעוניין בשקט קיימת זכות לצפות לכך, כך גם לשכן השני קיימת זכות ליהנות מביתו ובכלל זה גם לנגן להנאתו או לצפות בטלוויזיה.

משום כך, לפני פנייה להליך משפטי עדיף לנסות לדבר ולהידבר עם השכן. לפעמים כדאי לעשות זאת בעזרת שכן שלישי או באמצעות ועד הבית. במקרים רבים מסתבר, כי השכן בכלל לא היה מודע לרעש שהוא יוצר. פתרון יצירתי לנושא הוא לקבוע שעות מסוימות, בהן אפשר יהיה לנגן, אולי אפילו בשעות הצהריים בהן השכן נמצא בעבודה, או דווקא להיפך  -בלילה, מאחר שהשכן עובד בלילות ודווקא בצהריים הוא נח.

שקית זבל בחדר המדרגות – אתם יוצאים מפתח ביתכם ומגלים להפתעתכם שמונחת ליד דלת השכנים, שקית זבל "ריחנית", עם חיתולים שזה עתה הוחלפו לעוללים הקטנים ומחכים שיזרקו אותם לפח האשפה שבמרחק 3 קומות מתחת. אין מחלוקת כי מדובר במטרד, שניתן לדרוש מהשכן להספיק ואפילו לתבוע זאת.

אני בהחלט לא ממליץ ל"החזיר" לשכן כדרכו ולהוכיח לו ולכל השכנים שריחו של הזבל שלכם חזק יותר. אני כן ממליץ ומנסיון, להסב את תשומת לבו של השכן לעובדה שזה מאוד מפריע לכם. בדומה למקרים אחרים, פעמים רבות פגישה קטנה יכולה להביא לפתרון מהיר וטוב לכולם.

כדאי לזכור, כי זכותו של כל אחד ליהנות מביתו, אך זכות זו אינה עולה על זכות שכנו. דיבור ושיחה, הסבר והבנה יכולים לפעול פלאים במקומות בהם גם הדין אמנם יכול לפעול, אבל בדרך כלל במחיר נוסף. אז שתהיה לכולנו שנת רעות ושכנות טובה.