זמן סליחות: אפשר לנצח את השיטה הצרכנית
השנה הבנו שלהיות אזרח קטן זו לא גזירה משמיים, ושהרבה צרכנים קטנים ביחד חזקים יותר, הרבה יותר, מתאגיד גדול. לקראת השנה הקרבה, בואו וניזכר בכלים המשפטיים העומדים לרשותנו, כצרכנים, בכדי לשנות את השיטה
יום כיפור גרם לרבים מאיתנו להתקשר איש לרעהו לבקש סליחה, אבל מי שבאמת היה צריך לבקש מאיתנו סליחה - לא התקשר. כי האזרח הקטן לא זוכה לטלפון. אלו שפגעו בו לא זוכרים אותו ולא מרגישים צורך להתנצל בפניו, אלא רק אולי בהודעות קולקטיביות שהם מדפיסים על גב החשבונית אחרי מגה פאדיחה זו או אחרת.
אם אנסה לסכם את שנת תשע"א, אפשר להגיד שהיא הייתה בהחלט שנתו של האזרח הקטן. סוף סוף הוא יצא לרחובות, והחליט לנסות ולשנות את המציאות היומיומית שלו בדרישה לצדק חברתי. כל אחד מאיתנו הגדיר את אותו צדק חברתי נכסף בצורה קצת אחרת. מהשלטים זעקו כותרות מגוונות ושונות, אבל משהו אחיד וברור כן קרה לכולנו השנה: התודעה הצרכנית שנולדה כאן. סוף סוף הבנו שמגיע לנו, ולמדנו לדרוש.
- לילה שני באוהלים בירושלים: "אישור החוק - תחילת דיקטטורה"
- עיר אוהלים בירושלים, אחרי צעדת הרבבות: "אנחנו כאן עד שהחקיקה תבוטל"
- מחאת האוהלים מתרחבת: "הדיור כבר לא בר השגה"
- פני מחאת מחירי השכירות: "אנשים מכל הארץ, עם מגוון דעות - זו מצוקה של כולם"
- "הבנו שאף אחד לא יעשה כלום": אחרי עשור, מחאת האוהלים חוזרת לרוטשילד
השנה הבנו שלהיות אזרח קטן זו לא גזירה משמיים, ושהרבה צרכנים קטנים ביחד - הם כבר לא גוף קטן. במסגרת השינוי שהתחולל ומתחולל בקרבנו, הבענו השנה שורה של בקשות ודרישות, שהופנו ישירות לחברות הגדולות במשק:
דרשנו מהן להתנהל מולנו בשקיפות; לנהוג בנו ובזמננו בכבוד; לאפשר לנו ללכת כשאנחנו רוצים; לקבל מוצרים במחיר ריאלי, בזמן ובמצב תקין; לכבד את ההסכמות שנחתמו מולנו ועוד.
אז איך בעצם אזרח קטן יכול?
בכדי להשיג את כל אלו עשינו שימוש בכל הכלים העומדים לרשותנו:
החרמנו, מחינו, הפגנו, העלנו לכותרות פרשיות צרכניות נוקבות, למדנו ולימדנו אחרים כיצד לעמוד על זכויותינו, לחמנו בבתי המשפט בתביעות קטנות כגדולות, והגשנו אין ספור בקשות לתביעות יצוגיות.
ניסינו, והצלחנו, לגרום לחברות הענק להצטער על התנהלותן מולנו, לנסות להגיע איתנו לפשרה, או לשלם לנו פיצוי, והניצחונות שנחלנו במקרים שונים הינם רבי משמעות עבור החברה הצרכנית שאנו מעוניינים לחיות בה. לקראת השנה הקרבה, בואו וניזכר בכלים המשפטיים העומדים לרשותנו, כצרכנים, בכדי לשנות את השיטה:
1. תביעות קטנות
תביעות רבות הוגשו השנה כנגד חברות וגופים שהפרו את זכויות הלקוח. רבות מהן בסגנון "עשה זאת בעצמך" (תביעות קטנות):
כך למשל, בחור בשם נועם, שנאלץ לעבור סיוט, מבחינתו, בדרכו לפרידה הנכספת מ-HOT, הצליח להתנתק בסופו של דבר משירותי חברת הכבלים, אך בכל זאת הגיש כנגד החברה תביעה וטען כי הזמן הרב שבו חיכה לניתוק גרם לו לטרחה רבה ולבזבוז זמן.
בית המשפט קבע כי למרות שלבסוף בוצעה בקשתו, החברה תשלם לו פיצוי בגין הטרטור בגובה 2,400 שקל, והבהיר בעניין זה כי חברה שרוצה לבצע פעולות שימור לקוח (דהיינו לא לתת לו להתנתק), תצטרך לבצע אותן בפרק הזמן הנקוב בחוק כפרק הזמן לניתוק (3 ימי עסקים מיום מסירת הודעת הביטול).
לקוח נוסף נכווה השנה מהתנהלות HOT, שחשבה שזה מצחיק לשלוח לו חשבוניות ועליהן הכותרת "רועי ההומו". המכתבים הגיעו לביתו של רועי באופן קבוע, גם לאחר שפנה לחברה וביקש לתקן את המעוות! בעקבות זאת הגיש רועי תביעה לפיצוי בגובה 100,000 שקל, בטענה כי השכנים הסתכלו עליו באופן מוזר ובת זוגו נפגעה מהדברים. לבסוף הוחלט לסיים את התביעה בפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט, ובכלי התקשורת פורסם כי רועי קיבל מ-HOT פיצוי בגובה 25,000 שקל.
2. פיצויים לדוגמא
השנה גם נעשה שימוש ניכר במכשיר שנקרא "פיצויים לדוגמא ללא הוכחת נזק". מדובר באפשרות שמקנה חוק הגנת הצרכן לצרכן, להגיש כנגד בית העסק תביעה כספית, ובה לתבוע, מעבר לסכום הנזק שנגרם לו ספציפית בשל מחדל החברה או התנהלותה, גם פיצוי גדול יותר, שיהווה פיצוי "לדוגמא".
סע' 31 א. לחוק הגנת הצרכן מונה את רשימת המקרים בהם ניתן להגיש תביעה לפיצוי לדוגמא, והמטרה היא כפולה: תמריץ לתובעים לגשת לבית המשפט, ופגיעה אמיתית בכיסה של החברה, שתגרום לה לשנות את דרכיה הנלוזות. הסכומים שניתן לדרוש הם עד 10,000 שקל בהפרה אחת, ועד 50,000 שקל בהפרות חוזרות או נמשכות.
כך למשל, נועם שלנו, שזכה לקבל מ-HOT כאמור סכום של 2,400 שקל בגין הטרטור שבניסיונות הניתוק, הגיש בנוסף גם תביעה לקבלת "פיצוי לדוגמא ללא הוכחת נזק". מאחר ומקרה זה מנוי ברשימה המופיעה בסעיף 31א כאמור, נקבע כי HOT תשלם לנועם פיצוי לדוגמא בגין אי ניתוקו במועד, וזאת בסך של 10,000 שקל (והשופט רמז בפסיקתו שנועם יכול היה לתבוע גם 50,000 שקל!).
3. תובענות ייצוגיות:
בולטות השנה גם התביעות הייצוגיות הרבות שהוגשו כנגד חברות הסלולר השונות, וההסדרים שהתובעים הגיעו אליהם בחלק מהמקרים.
כך למשל אושרה השנה תובענה ייצוגית כנגד פלאפון, בעניין השירות "שיר בהמתנה" שהחברה פרסמה על חשבון מנוייה. נקבע כי עצם העובדה שפלאפון השמיעה, בחלק מהשיחות הנכנסות למנוייה, את הודעת הפרסום - וזאת כאמור על חשבון זמן השיר המוזמן והמשולם על ידי המנוי - וללא הסכמתו, מהווה התעשרות של פלאפון על חשבון מנוייה, שלא כדין, והפרת הסכם. לאור זאת, כל לקוחות החברה שהיו מנויים על שירות "שיר בהמתנה" החל מאפריל 2008 ועד היום - צריכים להמתין לעדכונים בנושא הפסיקה או הפשרה שתתקבל בתיק.
לסיכום, ניתן לראות שהאזרח הקטן סירב השנה בתוקף להתהדר בכינוי הלא מחמיא הנ"ל, וניצל את שלל אפשרויות הפעולה העומדות בפניו לשינוי מצבו ולגדילה. הוא מחה, הפגין והחרים ופנה אין ספור פעמים לערכאות המשפטיות השונות לתיקון עוולות וכשלים.
השנה עשינו כולנו צעד גדול קדימה מבחינה צרכנית ואישית, ואני מקווה שנראה התקדמות כזו גם בשנה הקרובה, שתבוא עלינו לטובה.
דריה כנף היא עורכת דין בתחום המסחרי והחוזים. יובהר כי האמור במדור אינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני ומקצועי, לא נועד להחליפו, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם, באשר כל מקרה ונסיבותיו. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד.
למאגר פסקי-הדין המלא: www.lawdata.co.il
למאגר פסקי הדין ודיני העבודה המלא: http://www.koloved.net