עכו בכיפור: 'רק שהצתת המסגד לא תביא לבלגאן'

מאז 2008 כל העיניים ביום כיפור נשואות לעכו. אחרי המהומות בעיר המעורבת, אז הושחתו כמאה כלי רכב וכ-30 חנויות, במשטרה לא לוקחים סיכונים. הפעם, לאחר הצתת המסגד בטובא זנגריה, הכוננות גבוהה במיוחד. מעצר הצעיר בחשד לפעולת תג המחיר בגליל לא הרגיע את הרוחות ושוטרי מחוז חוף, בפיקודו של ניצב חגי דותן, יתפרשו באופן גלוי בעכו ובערים מעורבות נוספות.

מתכוננים לכיפור, הידיעות האחרונות ב-ynet:

• ערב יום כיפור: מזג אוויר נוח, מחר התחממות
• כוננות ביום כיפור: חשש להפגנות בצפון ובירושלים
• חנויות האופניים: "רווחים של חצי שנה תוך חודש"
  

שוטרי מג"ב יוצבו בעמדות מפתח בעכו ובערים אחרות, ומתנדבים יאבטחו את בתי הכנסת במהלך התפילות. "המטרה שלנו היא מניעת חיכוך, בין אם על ידי חסימות ובין אם על ידי איסור כניסה לעכו בכיפור למי שאינו תושב העיר. כבר ראינו למה זה יכול לגרום", אמר סגן ניצב ויקטור בוסקילה, מפקד משטרת עכו. יחד עם זאת, ציין בוסקילה כי כרגע אין אינדיקציה מודיעינית להפרות סדר בחג.

ונדליזם בעכו, ב-2008. 30 חנויות הושחתו(צילום: מוחמד שינאווי, עיתון א-סינארה)

גם בעכו זוכרים היטב את האירועים החריגים, במהלכם נופצו חלונות ראווה ברחוב הראשי ובתחנת מד"א בעיר. "אני מקווה שבגלל השריפה של המסגד לא יהיה עכשיו בלגאן", אומר מקסים, ואחרים מדברים על החומות הגבוהות שמפרידות בין ערבים ליהודים, תרתי משמע. 

במדרחוב בן עמי ממשיך לקנן החשש מפגיעה חוזרת בלב בעלי חנויות. "מכרתי את הבית שלי בוולפסון בגלל שזה הפך לאזור שמאוכלס כולו בערבים. מסרנו את וולפסון כמו שמסרנו את בן עמי", טענה ויקי אריאל, מוכרת בחנות משקפיים במדרחוב. היא שחזרה את המאורעות של 2008: "לפני שלוש שנים ישבתי עם בעלי בגינה וראינו אנשים הולכים עם אלות ביד וצועקים 'איטבח אל-יהוד'. חשבתי שאני הוזה בגלל הצום. זה עלול להתפרץ שוב".

מקסים ברחוב בן שושן. מקווה לכיפור שקט(צילום: אבישג שאר-ישוב)

ניזאר, מוכר הנרגילות בחנות השכנה, מסתכל באופן שונה על המהומות. "חלאס, מה שקרה, קרה. כל הבלגאן התחיל משטות של ילדים. טעות של ילד הרסה את היחסים בעיר", אומר ניזאר ומכוון בדבריו לנהג הערבי שנכנס ביום הכיפורים לרחוב בן שושן, בו מתגוררת אוכלוסיה יהודית דתית, כשמוזיקה רעשנית בוקעת מרכבו. אבנים יודו לעבר הנהג, ושמועה על מותו הציתה את ההתפרעויות

אלין אלחרר, בעלת חנות בגדים במדרחוב, מתגוררת 12 שנים בעיר ולא האמינה שמהומות כאלה יכולות להתרחש בעכו. "בוודאי שדאגתי לחנות. ברגע שיצא החג הגעתי לכאן, אבל ראיתי שהחנות לא נפגעה. זה לא יקרה שוב אם לא יהיה איזה חמום מוח שיצית את העניינים. כבר שכחנו מה שקרה, לא רוצים להיזכר", אמרה אלחרר.

אלין בחנות הבגדים. לא רוצה להיזכר(צילום: אבישג שאר-ישוב)

ברחוב בן שושן בעיר, בו החלו ההתנגשויות האלימות, החומה בין יהודים לערבים הלכה וגבהה בעקבות האירועים. ואליד, אחד התושבים הערבים הבודדים בשכונה, הגביה את חומת חצר ביתו בכמעט שני מטר, לאחר שקבוצת תושבים יהודים רגמה את ביתו באבנים והציתה אותו במהלך מהומות 2008. "הבת שלי אמרה לי ביום כיפור שהרבה אנשים מתאספים ליד הבית. ואז היא צעקה 'אבא, זורקים עלינו אבנים'. שמשות נופצו, בחוץ צעקו 'מוות לערבים'. ביום השני למהומות שרפו לי את הבית".

ואליד בן ה-60, יליד עכו, מתגורר 35 שנה באותו הבית ולדבריו משמש לעתים כ'גוי של שבת'. "לא היו לי בעיות עם אף שכן, אני אפילו מדליק לשכנים שלי את השאלטר של החשמל בשבת", סיפר וגינה את נהג הרכב. "זה טמטום, צעיר שחושב שהוא כל יכול, בלי להתחשב ברגשות אחרים. לי יש רכב ואני לא מזיז אותו בכיפור. אני עושה את זה מתוך כבוד, לא מפחד", אמר כשהוא ספון בין חומות בטון גבוהות ושני שערי ברזל כבדים.

בקפה השכונתי של רחוב בן שושן עדיין זוכרים היטב את שאירע בכביש שממול באותו ערב חג. "חמולה עם גרזנים ושרשראות באה לפה, שברה שמשות וניקבה צמיגי מכוניות", סיפר אחד התושבים היהודים. גם מקסים דלהאן, המתגורר במקום, הביע פסימיות באשר למרקם העדין בעיר. "אני מקווה שבגלל השריפה של המסגד בטובא זנגריה לא יהיה עכשיו בלגאן. הלוואי ויום כיפור יעבור בשקט, אבל לי אין אמונה בהם".

Read this article in English