ברית בעלי ההון וראשי המחאה
מנהיגי המחאה וה"מומחים" דוחים את מסקנות טרכטנברג כלאחר יד, ובכך משרתים את האינטרסים של בעלי הממון
אם יש משהו מקומם זה לראות כותרות כמו "אכזבה",
מאז פרסום מסקנות ועדת טרכטנברג.
לא רק שמסקנות הוועדה אינן מאכזבות, הן גם מעודדות ואף עשויות לסייע לחולל שינוי אמיתי במשק הישראלי.
ולמי שלא מבין, מאחורי מסקנות הוועדה מסתתרת תרומה אדירה למשק הישראלי שבעצם עשויה לחולל שינוי ממשי בסדר העדיפויות ולהעניק פתרון לבעיות קריטיות שפושות על הניהול הממשלתי כמו במערכת החינוך, ובשדרת הניהול הישראלית וכן בחשיבה הרעיונית שמתנהלת במסדרונות הממשל והפוליטיקה.
עוד בערוץ הדעות:
- סליחה מהמטופלת ז"ל / רופא מתמחה
- צמים ורוצחים / יואל בן-נון
- מבקשת מכם סליחה
/ סתיו שפיר
התאהבו בסלבריטאות. ראשי המחאה אחרי פרסום מסקנות טרכטנברג(צילום: ירון ברנר)
מסקנות הוועדה יוצאות באופן נחרץ נגד ההון והשלטון, ומכאן שאם "מנהיגי המחאה", היועצים ה"מומחים" וגם חלק מהתקשורת, שקובעים את סדר היום הציבורי, דוחים את מסקנות הוועדה כלאחר יד מכל וכל, הם למעשה משרתים את האינטרסים של בעלי הממון שוודאי ילחמו במסקנות בכל כוחם. זאת ועוד, הפוליטיקאים אף הם היו מעדיפים לשמר את המצב הקיים, ולהמשיך לרכוב על גל המחאה, כי זה בסופו של דבר משרת את האינטרסים הפוליטיים הצרים שלהם, וכל אלה בכוחות משותפים, בברית לא קדושה, עלולים להוביל לכיבוי הניצוץ שיכול להדליק את מדורת השינוי הכל-כך נחוץ למדינה.
יישום מסקנות הוועדה דווקא יכול להפוך את חיינו לטובים יותר. כאן, יותר מבכל מקרה אחר, נכונה האמרה "תפסת מרובה לא תפסת". נכון, אין מדובר במסקנות שעושות מהפך במדינה בשלב זה אבל חשוב להבין שאם רוצים באמת לחולל שינוי אמיתי במדינה - מבלי לזעזע את אמות הסיפים של הציבור כולו - על ראשי המחאה, וצוותי המומחים שלהם, להחליט אם הם באמת רוצים להביא לשינוי בסדר העדיפויות הלאומית, או שהם התאהבו ב"מהפכה" ומעדיפים לשמר את התהילה והסלבריטאיות להם זכו לפתע.
כי אם באמת רוצים שינוי, הרי שהיו צריכים לתמוך בהתלהבות בהמלצות טרכטנברג כצעד ראשון מרחיק לכת ומעשי. ההמלצות הן אחראיות, רציניות, ומרחיקות לכת במסגרת הקיימת. ובמסגרת הקיימת הכוונה היא לאי פריצת התקציב שמבטיח יציבות למשק, ואיפוק במיסוי ושאר גזרות שאמורות להביא להגדלת הכנסות המדינה, ושעלולות במקרה אחר להוביל נזק למשק.
זיהוי הבעיות המרכזיות והאיפוק והאחריות שהוועדה גילתה, היא שתאפשר (עם לחץ ציבורי מתאים ובמיוחד צעירי המחאה) להביא למימושן. דרישות אלטרנטיביות מופרזות וחסרות אחריות, יביאו אולי סיפוק רגעי לאלה שיציגו אותן אבל ודאי לא ימומשו. אחרי הכל, מדינת ישראל היא לא תנובה.
פרופ' זאב תדמור הוא יו"ר מוסד שמואל נאמן, נשיא הטכניון לשעבר
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
להפוך את חיינו לטובים יותר. פרופ' זאב תדמור
מומלצים
