עבדות החקלאים התאילנדים: 18 שעות ביום
עמותת קו לעובד עתרה לבג"צ בבקשה לבטל היתרי העסקה למעסיקים שפגעו בזכויות של עובדיהם התאילנדים. העתירה חושפת את תנאי העבודה מחפירים שבהם הם מועסקים
השמש מטפסת לאיטה מעל נהר הירדן, וחיות הבר יוצאות לסעוד את ארוחת הבוקר. בקעת בית שאן מתעוררת לחיים. א,' חקלאי בן 28 שבא מעיירה קטנה במרכז תאילנד, עובד כמעט 3 שנים במושב באזור. מדי בוקר הוא מתעורר לפני זריחת השמש ויוצא אל השדות. סיפורו הוא סיפורם של אלפי עובדים שקופים בישראל: העובדים הזרים בחקלאות.
- מה הזכויות של העובדים הזרים בתקופת החגים?
השבוע הגישה עמותת "קו לעובד," המסייעת לעובדים זרים, עתירה לבג"צ נגד מעסיקים שפגעו בזכויותיהם הבסיסיות של עובדיהם. בעתירה מבקשת העמותה לבטל היתרי העסקה למעסיקים כאלה. במקרה מסוים בחודשים האחרונים הוגשה תלונה במשטרה, והעובדים הוכרו כקורבנות של סחר בבני אדם.
א' מקבל 15 שקל לשעה. בכל חודש הוא מקבל 4,200 שקל, כשאת הכסף מעביר לו המעסיק ישירות לחשבון הבנק בתאילנד. א' אומר כי לעתים חסרים שם כמה מאות שקלים. יום עבודה ממוצע שלו נמתח מ6:00- בבוקר ועד שעות הערב המאוחרות, לפעמים עד חצות ויותר.
"דמי תיווך" של כ11- אלף דולר בממוצע
יש בישראל 74 אלף עובדים זרים, יותר מ23- אלף בחקלאות. רובם חוקיים, הם מגיעים לישראל באמצעות חברת כוח אדם בתאילנד, שדורשת מהם "דמי תיווך" של כ11- אלף דולר בממוצע תמורת הזכות לעבוד בישראל. בשנתיים הראשונות שלהם טרודים העובדים בהחזרת חובות.
"בשנה האחרונה קיבלתי 3 ימי חופשה," אומר א' בשיחה עם "ממון" באמצעות מתורגמנית. "על שלושתם לא קיבלתי שכר, וגם בימי החג המסורתיים שלנו לא קיבלנו חופשה. זה מדכא מאוד. במיוחד כשאני יודע שאם אבקש עוד ימי חופשה אין סיכוי שאקבל." כשניסה א' להתלונן הוא פנה לחברת כוח האדם שלו, שאמרה לו שאין טעם, כדבריו, מכיוון שהוא מקבל שכר גבוה יותר מהתאילנדים בדרום הארץ. "הם אמרו לי לא להיות חמדן," לדבריו.
לפי החוק, מותר לזרים לעבוד כאן 5.3 שנים, ולאחר מכן הם חוזרים לארצם. החוק קובע כי זכויות סוציאליות חלות גם על עובדים זרים. בשטח, מקצת המעסיקים מעדיפים להתעלם.
במשרדי הפנים והתמ"ת מועסקים פקחים מעטים האמורים לבדוק את תנאי העסקתם. "כל תלונה מטופלת חודשים לאחר שהעובד כבר לא אצל המעסיק," אומרת נטע רוזנטל, מרכזת תחום החקלאות בעמותת "קו לעובד," המטפלת בבעיה מדי יום. "כך המעסיק יודע שהוא יכול לפגוע בתנאי העובדים."
האכיפה בתחום העובדים הזרים רגישה ובעייתית. משרד הפנים מנסה לאכוף את אי העסקתם של זרים לא חוקיים, אבל הסמכות לאכוף תנאי שכר נשארה בתמ"ת.
אכיפה מוגברת
יוסי אדלשטיין, מנהל מינהל אכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה. "אנחנו בעיצומו של תהליך עיגון האכיפה בנושא," אמר ל"ממון," "התחלנו בחודשים האחרונים לבצע אכיפה מוגברת, ומתוך 320 ביקורות אצל חקלאים, נגד 98 נפתחו תיקי חקירה. כיום אין לתמ"ת די פקחים. יש להם תקנים, אבל הם לא גייסו והכשירו את העובדים. יש להם שיניים, אבל הם לא אוכפים. אנחנו עושים פעילות מואצת כדי להשיב את הסמכות אלינו."
פ,' בן ,34 עובד במושב בעוטף עזה. "אני משתכר 116 שקל ל8- שעות עבודה, והשעות הנוספות שוות 15 שקל לשעה. העבודה היא בין 6 בבוקר לחצות, ואנחנו מקבלים שעת הפסקה באמצע." פ' הוא אחד מבני המזל שמקבלים שכר חודשי גבוה יחסית, 6,000-5,800 שקל. אבל כשהוא עובד 7 ימים בשבוע, לפעמים עד 18 שעות ביום, נראה כי השכר כבר לא קורץ כל כך.
רוזנטל: "ההעסקה בניגוד לתנאי ההיתר היא נורמה שמושתתת היטב בענף החקלאות. רוב העובדים אינם מקבלים זכויות בסיסיות. שכרם הממוצע הוא 14 שקל בשעה, 18-12 שעות ביום, בלי תלוש שכר. הם מקבלים 4 ימי חופשה שנתיים, ולרוב לא מקבלים עליהם תשלום."
עבודת החקלאים קשה. הטמפרטורות בחממות עשויה להגיע ל50- מעלות, והם נמצאים בהן שעות רבות. "לישראלי שרוצה לעבוד בתחום תהיה בעיה," מציינת רוזנטל. "כחקלאי, למה לי להעסיק מישהו שאני צריך לשלם לו את כל התנאים, כשאפשר להשיג מישהו שלא יבוא אחרי 12 שעות ויגיד שאסור לו לעבוד יותר"?
"אמרו לי שבישראל אקבל תנאים טובים ושכר גבוה," אומר א.' "עכשיו אני מאוכזב מאוד." גם פ' מאוכזב. לאחרונה הפגינו 300 עובדים תאילנדים במושב אחיטוב בעקבות תנאי העסקה קשים. זו הייתה הפעם הראשונה בישראל שבה הפגינו עובדים זרים. בעקבות חשיפת "ידיעות אחרונות" נפתחו חקירות פליליות נגד מעסיקים במושב.
מהתמ"ת נמסר בתגובה: "דו"ח טרכטנברג המליץ לתגבר את כוח האדם לאכיפת חוקי עבודה, ואנו תקווה שאישורו יתגבר את האכיפה בקרב העובדים הזרים. כיום מנהל האגף הליכים מול כ23- מעסיקים בחשד להפרות חוקי עבודה. במקביל פועל במשרד גוףי חשוב נוסף העוסק בתחום - הממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה.
הידיעה התפרסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
