הכירו את א', אולי שוטר התנועה המהיר בעולם

איך מצליח שוטר שעומד בצד הכביש, ללכוד נהג שחולף על פניו במהירות של 211 קמ"ש?  ב-7 יוני 2008, עמד השוטר א' בשול הימני של כביש מספר 20 ("נתיבי איילון"), ומדד את מהירותן של המכוניות החולפות באמצעות מכשיר ממל"ז. עד מהרה קלט המכשיר מכונית הנעה במהירות יותר מכפולה מזו המותרת על-פי חוק: לא פחות מ-211 קמ"ש. א' מיהר להיכנס לניידת, ויצא למרדף, תוך שהוא מצליח לדבריו לשמור על קשר עין רצוף עם מכונית שהתרחקה ממנו בקצב של כ-58 מטר בשנייה. כ-1.5 קילומטר מהמקום בו עמד, עצר השוטר את הנהג הממהר.

עוד במשפט וצרכנות ב-ynet:

• מכסת דו"חות: "10 במשמרת זה טוב, 3 זה רע"
• מהירות מופרזת - אכיפה מופרזת?
  

אלא שלמרות זריזותו ונחישותו של א', זוכה הנהג בסוף השבוע בבית המשפט לתעבורה בתל-אביב. איך זה קרה? בהכרעת הדין, מסביר השופט עופר נהרי כי "בכל הכבוד והערכה ליכולותיו של השוטר, יתכן שאירעה טעות בזיהוי הרכב החשוב, וכי אולי עוכב הנאשם על לא עוול בכפו... חישוב פשוט ומניח את הדעת מלמד כי פערי מרחק וזמן משמעותיים ייווצרו בין הרכב החשוד והניידת".

"חישוב פשוט מלמד כי פער מרחק וזמן ייווצר בין הרכב והניידת"(צילום: קובי קואנקס)

עוד ב-ynet רכב:

• דן הראל, מנכ"ל משרד התחבורה, התפטר
• מתחילת השנה: 329 הרוגים בתאונות דרכים
  

כמה זמן לוקח להאיץ ל-211 קמ"ש?

1. נדרש זמן מצד השוטר, ולו קצר ביותר, להפנים את מדידת המהירות ולהגיע לכדי החלטה לפעול.
2. השוטר נדרש להפנות את גופו לכיוון התנועה, שכן לפני-כן העיד שהיה מוטה נגד כיוון התנועה, ולאחר מכן עליו להיכנס לניידת.
3. לאחר שנכנס לניידת, היה על השוטר להניח את מכשיר הממל"ז לצדו, ולסגור את הדלת.
4. כדי להתחיל במרדף, נדרש השוטר להניע את הניידת, להוריד את בלם היד, ולשלב להילוך.
5. לפני שהחל להאיץ, היה על השוטר להשתלב בתנועה בזהירות, ולהימנע מלסכן נהגים אחרים.
6. אחרי שיצא סוף-סוף לדרכו, נדרש השוטר להדביק את מכוניתו של החשוד, שנסעה במהירות של 211 קמ"ש בנתיב השמאלי והמרוחק ביותר.
   

מאוחר יותר, התבקש השוטר להשיב על כמה שאלות נוספות, ושוב התקשה לספק תשובות: "השוטר נשאל כמה זמן לקח לו כדי להתחיל בנסיעה ולהאיץ, והשיב כי אין הוא יכול להעריך", ממשיך השופט. "השוטר נשאל כמה זמן לקח לו להגיע למהירות של 100 קמ"ש מרגע שהחל בנסיעה, והשיב כי אין הוא יכול להעריך". בנוסף, השוטר לא שלל את טענת הנהג, ולפיה בעקבותיו נעו ארבע מכוניות ואופנוע.

והנה עוד בעיה קטנה: השופט נהרי מציין כי מהפרוטוקול עולה כי השוטר א' הוסמך להפעיל את מכשיר הממל"ז ב-1 בספטמבר 2008 - שלושה חודשים אחרי שמדד את החשוד במהירות של 211 קמ"ש. אמנם לא על בעיה זו נסמך זיכוי הנהג, אך ספק אם הייתה לעובדה זו תרומה חיובית במשפטו.

הפתרון הוא שימוש במצלמות מהירות?

בסיכום הכרעת הדין, מסביר השופט נהרי כי מכלול הראיות שהוצגו בפניו, ביחד עם חוות דעת המומחה מטעם ההגנה, "הותירו את אותו ספק, אשר מצדיק זהירות שמא עלול להיות מורשע בדין נהג רכב אשר איננו נהג הרכב שביצע את העבירה". במלים פשוטות: התביעה לא הצליחה להוכיח כי הנהג שנתפס, הוא אכן אותו נהג שמהירות נסיעתו הייתה 211 קמ"ש.

אם הייתה מצליחה התביעה להוכיח כי הנהג החשוד האט את מהירות נסיעתו כאשר זיהה את ניידת המשטרת, יתכן כי הייתה מצליחה גם להוכיח כי הוא זה שנמדד במהירות של 211 קמ"ש. אלא שהשופט נהרי מבהיר כי אין כל הוכחה או אף סבירות שהנהג אכן האט. "כשאם שאולי סביר להניח שנהג יאט במצב שכזה, כך יש סבירות מבחינת התנהגות אנוש כי נהג לא יאט... אין עדות מפי השוטר אם הייתה האטה או לא הייתה האטה, ולמותר להניח שאם הייתה האטה, וממהירות כה גבוהה, אזי השוטר היה מאזכר אותה".