תביעה: בעלי הבניין אסרו להקים סוכה בחצר
האם ניתן לכפות על בעלי בניין לאפשר לשוכרים להקים סוכה בחצר? על פי ביהמ"ש, הנזק שייגרם לדיירים אם לא תינתן להם האפשרות לבנות סוכה, עולה לאין ערוך על זה של הבעלים
דיירים מוגנים בדירה בבניין הנמצא ברחוב נחמני בתל אביב, נהגו להקים סוכה על גג הבניין או בחצר. אולם לאחר חג הסוכות של שנת 2009 הודיעו להם בעלי הבית כי הסוכה בחצר הפריעה לדיירים וגרמה נזקים לענפי העצים ולכן לא יוכלו להקים סוכה בשנה הבאה. הדיירים הגישו תביעה לבית משפט השלום בתל אביב, בה דרשו לאפשר להם לבנות סוכה בשנת 2010, ובית המשפט הוציא צו זמני אשר אפשר להם לעשות כן.
פסקי דין נוספים בנושא שכירות:
- תביעה: חזרו מחו"ל ונזרקו מהדירה השכורה
זמן זה כסף: מה הפיצוי על דירה שלא מפונה?
סכסוך מול בעל הבית - אפשר לא לשלם שכירות?
בדיון בתיק העיקרי, טענו התובעים כי בהיותם אנשים שומרי מצוות המבקשים לקיים את מצוות חג הסוכות - בניית סוכה, יש לאפשר להם לעשות כן, כאשר הם מעדיפים כי הסוכה תבנה על גג הבניין ולא בחצר. התובעים טענו כי לא הוכח כל מטרד עקב בניית הסוכה בחג הסוכות האחרון.
בעלי הזכויות בבניין טענו כי כל שטח בבניין שאיננו מצוין בהסכם השכירות הוא בבעלותם הפרטית, וכי הם אינם מתירים לתובעים לעשות שימוש כזה או אחר ברכושם הפרטי, שכן לטענתם, השימוש אותו מבקשים התובעים לעשות פוגע מהותית ברכושם ומהווה מטרד ליתר הדיירים, מה גם שהגג מושכר לדייר אחר.
הקמת סוכה - שימוש רגיל ונאות
השופטת עידית ברקוביץ קיבלה את התביעה, לאחר שקבעה כי בעלי הזכויות בבניין אשר אינם מתגוררים כלל בבניין, לא הוכיחו את טענתם לפיה הקמת הסוכה בשנים עברו גרמה למטרד כלשהו.
לגבי הטענה לפיה הגג והחצר הם רכושם הפרטי, נקבע כי גם אם השטחים הללו אינם חלק מהמושכר, אין בכך כדי לשלול את זכות התובעים לעשות בהם שימוש רגיל ונאות. על פי פסק הדין, גם הקמת סוכה למשך ימים ספורים, הינה בגדר שימוש כאמור, ואף יש לראות בבנייה זו, שמטיבה זמנית, "שימוש סביר" בהתאם לתנאי המקום והזמן.
בנוסף נקבע, כי הסכם השכירות אינו שולל בניית סוכה, וייתכן כי אילו הדבר היה נאסר בהסכם, לא היו התובעים מתקשרים בהסכם זה שהינו הסכם ארוך טווח.
העמידה על זכות הקניין אינה לגיטימית
השופטת הוסיפה וציינה, כי גם אם יש בבניית הסוכה פגיעה כלשהי בזכות הקניין של בעלי הזכויות, עדיין יש מקום לכפות עליהם לאפשר את בניית הסוכה, בין היתר מכוח העיקרון השולל שימוש לרעה בזכות הקניין ומכוח עיקרון תום הלב. הקמת הסוכה, כך נפסק, לא תגרום לבעלי הזכויות חסרון כיס ממשי, ולכן עמידתם הדווקנית על זכותם הקניינית אינה לגיטימית.
השופטת אף פנתה למשפט העברי לצורך חיזוק מסקנה זו: "תפיסת המשפט העברי היא, כי כאשר אדם מונע מן הזולת הנאה, בלי שהנאה זו גורעת במאומה מנכסיו שלו, התנהגותו היא בבחינת מידת סדום, והמשפט יכפה עליו לחדול ממנה" כתבה. עו היא ציינה, כי הנזק שייגרם לתובעים אם תמנע מהם הקמת הסוכה עולה לאין שיעור על הנזק שייגרם לבעלי הזכויות כתוצאה מהקמתה.
לסיכום נקבע, כי יש להתיר לתובעים להקים סוכה, אם כי נקבע כי הסוכה תוקם בחצר ולא על הגג המושכר בשכירות חופשית וכי גודלה של הסוכה לא יעלה על כ- 2X2 מטרים ועל התובעים לדאוג להשבת המצב לקדמותו עד יומיים לאחר החג. בעלי הזכויות חויבו לשלם לתובעים הוצאות משפט ושכר טרחה של 20 אלף שקל.
עיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
לפנייה לכתב/ת 
