בעלה של הזוכה בנובל: "קודם כל חברה למאבק"
תוואקול קרמן מתימן הייתה לערבייה הראשונה שזכתה בפרס נובל. בעלה, היושב לצדה במאהל המחאה נגד משטרו של הנשיא סאלח, מפרגן: "היא ראויה לו". הנשיא ניסה לקחת קרדיט
עוד על פרסי הנובל 2011:
נובל נשי: נשיאת ליבריה ופעילות זכו בפרס
מאמא אפריקה: אשת הברזל שזכתה בנובל ואצלנו: פרופ' שכטמן נתן לנתניהו שיעור בכימיה עמוס עוז יחכה: סופר שבדי זכה בנובל"התקיפו אותנו בריונים בבקבוקים ובאבנים", סיפרה מפגינה לסוכנות הידיעות הצרפתית. ככל הנראה מדובר בתומכיו של הנשיא עלי עבדאללה סאלח, שעל אף פציעתו וההתקוממות נגדו, מסרב לעזוב את כסאו.
ספק אם המתקפה הזו תרתיע את קרמן. העיתונאית בת ה-32, אם לשלושה, נראית כמתנגדת משטר בלתי צפויה במדינה הדתית והענייה. אך האשה שהייתה פעילה למען זכויות אדם וחופש עיתונות בארצה, הפכה במידה רבה ל"אמא של המהפכה" מאז מעצרה בינואר, שהוציא את המתקוממים לרחובות, ועזר לגבש את התנועה העממית.
ההכרזה על זכייתה בנובל, לצד נשיאת ליבריה אלן ג'ונסון-סירליף ופעילת השלום ליימה גבואי, תפסה את קרמן במקום בו היא מבלה את רוב ימיה מאז פרוץ ההתקוממות – במאהל המחאה ב"כיכר השינוי" בבירה צנעא.
"הפרס לא מיועד לי", הצהירה קרמן, "הוא עבור כל העם התימני, עבור הקדושים שמתו, עבור המטרה – עמידה מול סאלח וכנופיתו. כל רודן ודיקטטור צריך לחוש חוסר נחת לנוכח הפרס, כי הוא מתמודד עם חוסר הצדק".
בעלה, מוחמד אל-נחמי, ישב לצדה באוהל כשקיבלה את מברכיה. "זה פרס שהיא ראויה לו", אמר, "לפני שהיא אשתי, היא עמיתה במאבק".
קרמן היא האשה הערבייה הראשונה שקיבלה את הפרס היוקרתי. באופן מפתיע במקצת, החליטה ועדת הפרס להעניק את הנובל לא לאזרח מדינה שבה הושלמה מהפכת "האביב הערבי", אלא לאזרחית מדינה שעתידה לא ברור.
הבולטות של קרמן עוררה התנגדות מבית. השתתפותה בהפגנות הביאה לביקורת במפלגת האופוזיציה איסלאח שבה היא חברה וחלק מעמיתיה התנערו ממנה בדרשות במסגדים. משטרו של סאלח הפיץ תמונה שלה באוהל בחברת גבר – וחתך ממנה את הנוכחים האחרים, במטרה ליצור מצג שווא של חוסר צניעות מצדה.
הנשיא סאלח עורר עליו את זעמן של נשים רבות כשהצהיר שהשתתפות בהפגנות המעורבות מנוגדת לחוקי השריעה. אף על פי כן, מפלגתו בירכה על הזכייה בנובל ואף ניסתה לזקוף לזכותה חלק מההישג כשהודיעה בתגובה כי תחת שלטונו של סאלח מצליחות נשות תימן "ללחום בפיגור ובקולוניאליזם".
תומכיו של סאלח הרגו לפחות 225 מפגינים בחודשים האחרונים, על פי ארגון "יומן רייטס ווץ'". אך קרמן מתעקשת כי המתנגדים ידבקו בהתנגדות לא אלימה.
קרמן, בתו של שר המשפטים לשעבר שהתפטר במחאה על שחיתות ממשלתית, מארגנת הפגנות מאז 2007. היא עמדה בראש ארגון "עיתונאיות ללא כבלים" למען חופש העיתונות. כשפרצה המהפכה בתוניסיה, היא החלה לארגן גם את בני עמה להפגנות הזדהות. ב-23 בינואר היא נעצרה.
לצעד שהיה אמור לשמש כאזהרה אישית, היו תוצאות הפוכות. נשים רבות יצאו לרחובות הערים להפגין בעדה, ועם שחרורה לאחר יום, היא כבר עמדה בראש הפגנה נוספת, לצד גברים רבים. מאז יושבים היא ושותפיה בכיכר שכבשו בלב הבירה, ופועלים להדחתו המוחלטת של סאלח.
לפנייה לכתב/ת 
