בנייה ירוקה: להתאים את הבית למהפכת המיחזור
מהפיכת פנוי האשפה הביתית והטיפול בה כבר החלה בישראל, ובקרוב כולנו נידרש להפריד את האשפה בבתיהם למרכיביה השונים. כיצד זה אמור לעבוד ומדוע כדאי כבר להערך? מדריך
הפחים שלנו מלאים בהרבה יותר זבל מאשר לפני עשרים שנה, בזכות האריזות הגדולות והיפות שמפתות אותנו לצרוך הרבה יותר. אבל המגמה הזו עשויה להתהפך ולהשתנות בעתיד הקרוב, עם הכניסה של רשויות מקומיות רבות בארץ לתהליך של הפרדת אשפה במקור. חלק בלתי נפרד מהתקן לבנייה ירוקה, הוא הפרדת הפסולת הביתית. מה זה אומר?
המדריך לבנייה ירוקה - בפרקים הקודמים:
- טיח ידידותי לסביבה? חומרי בנייה לבית ירוק
- גם בישראל, בחמסין - כשהבית ירוק לא צריך מזגן
בנייה ירוקה: כיצד נתכנן לנו בית בריא?
מהפכת המיחזור בישראל
עד לאחרונה הפסולת היתה נאספת מהבתים שלנו ומועברת לאתרי הטמנה. אבל הפסולת גרמה לזיהומי קרקע והשטח הפנוי להטמנה בישראל כמעט נגמר. משום כך נדרשו פיתרונות מתקדמים יותר לטיפול בפסולת הביתית. אז נכון שחלקנו רגילים כבר למחזר נייר עיתון, וכמעט עשור חלף מאז שהתרגלנו למחזר בקבוקי פלסטיק, אבל מה עם שאר רכיבי הזבל?
הטיפול בהם עתיד להפתר במסגרת הפרויקט של הפרדת אשפה במקור, בו החלו רשויות מקומיות רבות בארץ ובמסגרתו האשפה הביתית שלנו אמורה להיות מופרדת למרכיביה השונים כבר בבתינו.
בשלב הראשון ההפרדה מתבצעת לשני פחים: זבל רטוב וזבל יבש. תושבים שכבר משתתפים בתוכנית, אוספים בפח הרטוב נאסף זבל אורגני, בעיקר שאריות מזון, המנוצל ליצירת אנרגיה וקומפוסט לחקלאות. כך בעצם הופכת הפסולת ממטרד, למוצרים נדרשים, כלומר למשאב.
בפח היבש אוספים זבל עשוי מפלסטיק (למעט בקבוקים שממוחזרים בנפרד), נייר, בד, מתכת, זכוכית וכדומה. הזבל הזה יועבר להפרדה למרכיביו השונים בתחנות מעבר, ומשם למיחזור.
בעתיד עתידים להפריד את מרכיביה השונים של הפסולת היבשה לפחים נפרדים כבר בבתים ומשם יעבירו אותם ישירות למיחזור. כך, כמות הפסולת המועברת להטמנה תהייה מינימלית אם בכלל.
כיצד זה קשור לבנייה?
אם אתם בונים בית חדש או משפצים את הקיים, מומלץ לוודא שביתכם ערוך למציאות המשתנה. התקן לבנייה ירוקה מתגמל בהתאם. הרעיון הוא שאם לדיירים נוח להפריד אשפה, הם מתרגלים לשינויים בקלות.
כך למשל, חשוב לתכנן במטבח שטח ייעודי למספר פחים, באופן שיאפשר לדיירים להפריד את הפסולת למרכיביה השונים בנוחות מירבית. בנוסף, חשוב שחדרי איסוף האשפה בבניינים המשותפים יתוכננו באופן שיהיה מספיק מקום לפחים השונים, ושהגישה לכל הפחים תהייה נוחה.
בבניינים מתקדמים מאד מותקנות תעלות מיוחדות למספר סוגי פסולת שמעבירות אותם ממטבחי הבתים ישירות לפחים בחדר האיסוף. כך כמעט שאין התעסקות עם פסולת, והצורך להשתמש בשקיות זבל נמנע לחלוטין.
עד שהחזון יתממש
מדינות מתקדמות צועדות בכיוון של צמצום נפח הפסולת הביתית והתקווה היא שבעתיד יהיה פחות ממנה. כך למשל, יש חברות אוספות את המוצרים שהן מוכרות בתום השימוש, מחדשות אותם, ומוכרות אותם שוב. לצד זאת, חלק גדול מהמוצרים ניתן למכור ללא אריזה כלל.
אבל בישראל זה רק חזון כרגע, שעשוי להתממש רק כאשר הצרכן הישראלי ידרוש מוצרים ירוקים, מוצרים עם אריזות מינימליות או מוצרים ללא אריזות כלל. לחלופין, באפשרותו לדרוש חקיקה שתגרום לכך, שלחברות לא ישתלם לייצר זבל כיוון שזה יחייב אותן בעלויות נוספות. כך למשל חוק האריזות המתגבש, שיאלץ את החברות המסחריות להיות אחראיות למיחזור האריזות של מוצריהן.
אבל עד שזה יקרה, כמויות אדירות של פסולת ימשיכו לעבור בבתים שלנו. משום כך חשוב למחזר כמה שאפשר ממנה במקום להטמין אותה בקרקע, ולא פחות חשוב - לתכנן את הבתים שנבנים כיום או עוברים שיפוץ, לשינויים המתרחשים במערך סילוק הפסולת והמיחזור בישראל.
הכותב הוא אקולוג מחברת הבנייה הירוקה אקופיט וחבר בועד המייסד והמנהל של המועצה הישראלית לבנייה ירוקה