במאי "צייד הטרולים": "המפלצות הן רק תירוץ"
סרט האימה "צייד הטרולים" כוון בעיקר לקהל הנורבגי. אז איך הפך ללהיט מדובר בכל רחבי העולם? לרגל הגעתו לפסטיבל אייקון, מספר הבמאי אנדרה אוברדאל על משיכתו לז'אנר, ועל ראש ממשלת נורבגיה שכמעט השתתף בהפקה
הסרט "צייד הטרולים" היה אמור להיות ניסיון חביב ליצור סרט אימה מקורי, שנוגע בתרבות הנורבגית הקדומה וגם העכשווית - הרי מדובר בסרט דובר נורבגית, המשתעשע עם מיתולוגיה נורבגית, ובו משולבות בדיחות מתחכמות שנוגעות להוויה הנורבגית כיום. מה רבה היתה ההפתעה, שההרפתקאה הקולנועית הצנועה הזאת גרמה לבאזז גדול בקהילת המדע בדיוני והפנטזיה בעולם כולו. הסרט זכה להצלחה באמריקה ואף יגיע לישראל החמה ויוקרן בפסטיבל אייקון.
- מי ומה בפסטיבל אייקון? ארז דבורה ממליץ
יוצרי "חתולים על סירת פדלים" על הסרטים שהשפיעו עליהם
המתים מעלים פרופיל: סרטי זומבי בצה"ל
הטריילר של "צייד הטרולים"
מי שיצפה בסרט יפגוש שלושה צעירים שיוצאים לחקור את תופעת ציד הדובים הלא חוקי ביערות המושלגים של נורבגיה. הסרט, כך מובהר לנו כבר בתחילתו, נערך מתוך חומרי הגלם המצולמים של הצוות, שעקבותיו אבדו. באמצעות הצילומים הללו אנחנו מלווים אותם, כשהם עוקבים אחר ברנש קשוח המועסק על ידי הממשלה כצייד טרולים. כן, גם הם מופתעים שהיצורים הללו קיימים. בסגנון "פרויקט המכשפה מבלייר" אנחנו נחשפים למעלליהם - הספק מפחידים, ספק משעשעים.
"הייתי מופתע מאוד מההייפ", מודה במאי הסרט, אנדרה אוברדאל, ש"צייד הטרולים" הוא סרטו הארוך השני. "כשיצרנו את הסרט קיווינו שאולי ייראו אותנו ברחבי אירופה. לא תיארנו לעצמנו שירצו להקרין את הסרט בארצות הברית ובשאר העולם, כי הסרט הזה הוא מאוד נורבגי. הוא נוגע במיתוסים נורבגיים ובבדיחות פנימיות, שלבטח לא מובנות לצופים זרים".
אז איך אתה מסביר את ההצלחה?
"אני לא כל כך יודע מה הסיבה למשיכה של הצופים הבינלאומיים לסרט. זה ממש לא ברור. אולי בגלל שמדובר בסרט מדע בדיוני לא סנסציוני. יש בו מסתורין, והוא קצת מוזר ויש לו קצב מיוחד משלו. וכל זאת בלי אפקטים מיוחדים, להם הקהל מורגל בסרטים מהז'אנר הזה".
סרטי הארד-קור
"צייד הטרולים" הוא לא סרט האימה הנורבגי היחיד שיציג בפסטיבל התל אביב. גם "שלג מת" ("Dead Snow") של טומי ווירקולה מ-2008 יוקרן. אוברדאל מודה שלא צפה בסרט הזה, אבל לטענתו הז'אנר פורח במדינה בין השאר כי לצד קרנות לקולנוע איכותי בנורבגיה, יש מסלול שמקצה כספים לפרויקטים על פי צפי להצלחה בקופות. משם הגיע גם חלק משמעותי למימון של "צייד הטרולים".
"אני אוהב את הז'אנר של פנטזיה ומדע בדיוני", אומר הבמאי. "ואני רוצה להמשיך וליצור קולנוע בז'אנר הזה. אבל יותר משאני אוהב לעצב מפלצות, אני נהנה להשתמש בהן כדי לבחון את ההשלכות על החברה. המפלצות הן רק תירוץ בשביל לבדוק מה יקרה לבני האדם בסיטואציות שכאלה".
בתוך האווירה המוזרה משהו שהסרט מקנה במרווח שבין המפחיד למצחיק, יש טוויסט לא צפוי של העלילה שנוגע באקטואליה פוליטית עכשווית מן המציאות. בעריכה שולב קטע מתוך מסיבת עיתונאים של ראש ממשלת נורבגיה, ינס סטולטנברג, ובה הוא מתייחס לקיומם של הטרולים ובעיית קווי החשמל באיזור שלהם. לטענת אוברדאל, החיבור נועד בעיקר לשעשע, ולא להביע ביקורת פוליטית. להיפך, לטענת הבמאי, ראש הממשלה כמעט ולקח חלק בסרט כשחקן.
"במהלך הצילומים של הסרט עלתה לסדר היום הציבורי בנורבגיה סוגיית הקמת התשתית של קווי החשמל באיזור של פיורד בשם הארדאנגר, כדי לספק אנרגיה לשדה הגז, שמכונה 'טרול' בים הצפוני. זה היה עניין גדול פה והיו המון הפגנות נגד שרי הממשלה, שתמכו ביוזמה הזאת", מסביר אוברדאל.
"אנחנו מצידנו רצינו לנצל את ההתפתחויות האקטואליות הללו לטובת הסרט. כדי לעשות את זה, הצענו אפילו לראש הממשלה להשתתף בסרט. חשבנו שאולי הוא יסכים להגיד כמה מילים בנושא. הוא באמת רצה להצטרף, אבל נאלץ לסרב בנימוק שזה יהיה לא נכון מבחינה ציבורית, שהוא יתייחס לסוגיה השנויה במחלוקת של קווי החשמל דרך הסרט. זה לא ממש פוליטיקלי קורקט".
אז איך הוא זכה להופיע בסרט בכל זאת?
"מאחר שהוא לא הסכים, התחלנו לחפש חומרים חדשותיים שקשורים בטרולים וחודשיים לפני סיום הצלומים מצאנו את ההתבטאות של סטולטנברג בנוגע לשדה הגז 'טרול'. ערכנו את הקטע ממסיבת העיתונאים ושילבנו את זה בסרט".
ובכל זאת, הצגת הדמויות מן החדשות והסוגיות שעל סדר היום, עלולות להתפרש כביקורת פוליטית.
"אני לא מאמין בעשייה קולנועית לשם ביקורת פוליטית, אבל אני בהחלט אוהב לשחק עם החומרים שנמצאים על סדר היום הציבורי, כדי ליצור את האווירה הרצויה ולגעת בצופים. ב'צייד הטרולים' אנחנו נוגעים בהרבה סוגיות אקטואליות בחברה הנורבגית, כמו עניין קווי החשמל, שימור הסביבה, ציד זאבים ודובים. למרות שיש בסרט ממד של קונספירציה של הממשלה, אני שומר אותו בווליום נמוך, והוא לא הופך להיות הנושא המרכזי".
הצד האפל של נורבגיה
מי שלא השאיר את הביקורת הפוליטית שלו בווליום נמוך היה אנדרס בהרינג ברוויק. הלאומן נורבגי קיצוני שיצא למסע הרג אכזרי באוסלו, שם פוצץ מטען ליד משרדי הממשלה, ובאי אוטויה, שם טבח ב-69 נערים צעירים, חברי תנועת העבודה המקומית. המקרה המפתיע הזה הכניס להלם את האומה הנורבגית וחשף פרצוף מכוער ונבזה בחברה יפת נפש ואוהבת חיים זו.
דמותו הקשוחה של האנס צייד הטרולים (אוטו יספרסון) נבדלת גם היא מהסטריאוטיפ המקובל שמיוחס לבני העם הנורבגי. הוא קשוח, מוזר ומתבודד. לא נראה שהוא אוהב בני אדם במיוחד והוא מתפרנס מחיסול מקצועי (של טרולים). האם יש פה חשיפת פני הנורבגי המכוער? לא לדעת אוברדאל.
"אנשים רעים כמו הרוצח ההוא יש בכל העולם, וגם אצלנו, אבל האנס אינו רע. הרג הטרולים זה העבודה שלו", הוא מסביר, "מה שהיה חשוב לי בעיצוב הדמות שלו, זה שיש לו יחס מורכב למפלצות שאחריהן הוא רודף שנים רבות כל כך. לא חיפשתי ג'יימס בונד יפה תואר, אלא איש קשה יום וקשוח שעובד בשליחות הממשלה ועוסק למחייתו בקטילת טרולים. די נמאס לו מהעבודה שלו, הוא מריר לגביה, אבל הוא ממשיך בלית ברירה".
מה החלק של הנוף הנפלא של נורבגיה בסרט?
"הנוף הוא חלק משמעותי בעשיית הסרט. ברור שהוא מותאם לסביבה של הנוף הנורבגי הטבעי. ראשית, זו הסביבה הטבעית של הטרולים על פי המיתולוגיה שלנו. שנית, היערות המושלגים הגדילו את האפשרויות שלי לשחק עם הופעת הטרולים עצמם. זה לא סרט רב תקציב, ואין בו הרבה עבודת מחשב, אז העצים עזרו לי להסוות את הדמויות ולעצב את הסצינות באופן חופשי יותר. חוץ מזה, הנוף של הפיורדים הוא יפהפה וזה מוסיף המון לוויזואליה של הסרט".
טרולים בגדול יותר
ברימייק של "צייד הטרולים", ואחד כזה צפוי כבר בשנים הקרובות (לאחר שהזכויות לו נרכשו על ידי הבמאי האמריקני כריס קולומבוס), כבר לא יהיה צורך בעצים כדי להסוות את הרישול של דמות המפלצת. עם תקציב גדול הרבה יותר, הרימייק יהיה בוודאי מעובד ומועשר יותר באפקטים מיוחדים. לא בטוח שזה יהיה טוב לסרט.
"זה מאוד מסקרן אותי איך יצא הרימייק עם הכסות ההוליוודית שלו", אומר אוברדאל, "אני חושב שאם היה לי תקציב של סרט הוליוודי, כמות הסצינות שנוגעות לטרולים עצמם היתה גדלה בהרבה.
אם בסרט שלי יש תשעים שוטים בהם מופיעים טרולים, בסרט רב תקציב יהיו לפחות פי עשר יותר. זה גם מאפשר ליצור סצינות בהן המפגשים בין הגיבורים לטרולים הם יותר מוחשיים. יותר קרובים ויותר פיזיים".
"מצד שני יש קסם לסוג כזה של סרט, שמצולם כמוקומנטרי. יש פה תחושה של מציאות. למרות שהיינו צריכים לאלתר המון ביצירה של דמויות הטרולים עצמם, זה עבד. סגנון הצילום הדוקומנטרי מקנה תחושה של משהו נורמלי. אני חושב שזה גם הופך את האבסורד לגדול יותר. אתה מתאר תופעה לא מציאותית בכלים של קולנוע תיעודי. בניגוד לסרט מדע בדיוני הוליוודי, שהוא לא אמין בעליל, פה אתה מצמצם את הפער בין מה שאמיתי למה שלא אמיתי ומרחיב אותו בו זמנית".
