הסגל הזוטר באוניברסיטאות הכריז על שביתה
בעוד הרופאים המתמחים מתפטרים וההסתדרות הכריזה על סכסוך עבודה, הודיעו נציגי הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות שבכוונתם להשבית את פתיחת שנת הלימודים ב-30 בחודש במחאה על העסקתם במתכונת עובדי קבלן
במקביל להתפטרות המתמחים והכרזת ההסתדרות על סכסוך עבודה, גם האקדמיה מצטרפת לשורת המחאות: הסגל הזוטר באוניברסיטאות הודיע הבוקר (יום ג') שישבית את היום הראשון בפתיחת שנת הלימודים האקדמית ב-30 בחודש במחאה על תנאי העסקתם במתכונת של עובדי קבלן. לפי שעה, השביתה תימשך רק יממה.
הסגל הזוטר באקדמיה - כרוניקה של משבר:
- שביתה בעברית: אין מעבדות ולימודי סגל זוטר
- חברי סגל זוטר נגד הטכניון: ניכו משכרנו שלא כדין
- הסגל הזוטר: נשבש הלימודים ליום אחד לאות הזדהות
הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר הודיע כי הוא דורש מוועד ראשי האוניברסיטאות להפסיק את העסקתם של אנשיו במתכונת קבלנית ואת הקצאתם של כ-60 מיליון שקלים מהכספים שיועדו לרפורמה במערכת ההשכלה הגבוהה למען יצירת תנאי עבודה וקידום ראויים לחברי הסגל האקדמי הזוטר.
ד"ר דניאל מישורי, יו"ר צוות המו"מ של הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר: "אנו נאלצים לנקוט בצעדים חריפים לאור אי התקדמותו של המו"מ מול ועד ראשי האוניברסיטאות והמועצה להשכלה גבוהה. ההשבתה ביום הראשון ללימודים היא המהלך הראשון בסדרת צעדים שבהם ננקוט עד אשר ייחתם ההסכם".
מוועד ראשי האוניברסיטאות נמסר בתגובה: "לצערנו, במקום להמשיך ולקיים מו"מ רציני מתוך רצון אמיתי למצוא פתרונות, בוחרים נציגי הסגל הזוטר להודיע כבר כעת שהם בחרו בדרך של השבתה, שמטרתה בראש ובראשונה לפגוע בסטודנטים ובהשכלה הגבוהה בישראל. דרישות הסגל הזוטר חריגות בהיקפן והן עולות בהרבה על מה שניתן במשק ועל ההסכם עם הסגל האקדמי הבכיר.
"רק לפני שנתיים נחתם הסכם עם הסגל הזוטר במסגרתו הוסדרו כלל התנאים הסוציאליים של העובדים והוענקו להם תוספות שכר של עשרות אחוזים, ועכשיו הם מעלים דרישות חדשות שעיקרן סידור עבודה לקבוצה מצומצמת מכלל הסגל הזוטר במדינה. הסגל הזוטר אינו מקשה אחת ואין דין תלמידי המחקר, שהם ליבת המחקר והעתודה המדעית של האוניברסיטאות, כדינם של מורים מן החוץ ועמיתי הוראה שאינם עוסקים במחקר, מרוויחים מאות שקלים לשעת עבודה, ולרובם מקום עבודה מרכזי אחר. הוועד קוראים לסגל הזוטר לחזור לשולחן המו"מ לדיון ענייני מבלי להשתמש באופן ציני ובלתי ראוי בגל המחאה הציבורית".
כותרות נוספות בערוץ החדשות:
- לפני הכרעה: "צווי מניעה למתמחים יהיו הכרזת מלחמה"
בוועד ראשי האוניברסיטאות מציינים כי רק לפני שנתיים נחתם הסכם בין האוניברסיטאות לבין ועדי הסגל האקדמי הזוטר, "במסגרתו הוסדרו כלל התנאים הסוציאליים של העובדים והוענקו להם תוספות שכר של עשרות אחוזים, ועכשיו הם מעלים דרישות חדשות, שעיקרן סידור עבודה לקבוצה מצומצמת מכלל הסגל הזוטר במדינת ישראל".
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "בשבועות האחרונים מתקיים מו"מ בין נציגות הסגל הזוטר לוועד ראשי האוניברסיטאות ואנו מצפים ומשוכנעים שהמו"מ יסתיים בהקדם ובצורה חיובית כפי שנעשה באחרונה עם נציגות הסגל הבכיר".
בין 5,000 ל-7,000 שקל לחודש
בשנים האחרונות החליטו המרצים הזמניים להתאגד במסגרת ארגון הסגל הזוטר ואליהם הצטרפו גם אלפי סטודנטים לתואר שני (מאסטרנטים) ודוקטורנטים שאף הם מתפרנסים בדוחק. מנתונים שמסרו חברי ארגון הסגל הזוטר ל-ynet, עולה כי מאסטרנט שמשלב מחקר ותרגול בכיתות מתפרנס בממוצע בין 2,800 ל-4,500 שקל בחודש. דוקטורנט מרוויח בממוצע בין 5,000 ל-7,000 שקל בחודש, כאשר בנוסף הוא מחויב להיות כל יום לפחות שמונה שעות במעבדה.
דוקטור המועסק כ"מורה מן החוץ" או "עמית הוראה" מרוויח שכר הנע בממוצע בין 8,000 ל-10,000 שקל למשרה מלאה, אך רובם כאמור עובדים בחלקי משרות.
בנוסף, יש לציין כי בחלק מהמקרים, שכר הכולל גם מלגות מותנה באיסור על כל תעסוקה אחרת. "התנאים של הסגל הזוטר חמורים בהרבה משל המתמחים ברפואה כי אין לנו שום תנאים סוציאלים, כתבי המינוי שלנו הם לשנה אחת ואחוזי המשרה עלולים להשתנות מסמסטר לסמסטר על פי צרכי המערכת", אומר ד"ר מישורי, יו"ר צוות המו"מ.
"לצערי במציאות של היום אנשים יכולים לשמש סגל זוטר גם במשך 20 שנה, כי מכרזים לתקנים חדשים נפתחים רק לעתים רחוקות, וקבלת התקן והקביעות לא מותנית ברשימת ההמתנה כזו או אחרת אלא פתוחה לכולם. רק בני המזל זוכים בקביעות".
אין זכויות סוציאליות, אין אופק תעסוקתי
ערן (41), ד"ר לחקר המקרא, הוא עובד קבלן המועסק במערכת, ומכבסת המילים האקדמית העניקה לו את הכינוי המכובד "מרצה מן החוץ". מלבד התואר, יתר מאפייני ההעסקה שלו זהים לשאר עובדי הקבלן המסורתיים: אין לו זכויות סוציאליות, אין לו אופק תעסוקתי, וכמאמר הקלישאה הוא למעשה עובד מסימסטר לסימסטר, כשכל קיץ מביא איתו מלחמת הישרדות כלכלית חדשה.
סיפורו של ערן הוא סיפורם של 5,000 מורים מן החוץ ועמיתי ההוראה שהאקדמיה הישראלית מעסיקה כעובדי קבלן זמניים וארעיים. כמה מאות מהם מגיעים מ"השטח" (מפעלי ההיי-טק והתעשייה), ועבורם האקדמיה היא עיסוק צדדי,
אך מרבית המרצים מתפרנסים מהאקדמיה, ורק בשל המחסור בתקנים הם עדיין לא זכו לקביעות.
ערן הוא אב לארבעה ומתגורר עם משפחתו בבית שמש. השנה התמזל מזלו והוא ירצה בשלושה מוסדות אקדמיים שונים, שניים במרכז הארץ ואחד בצפון. העסקתו בכל אחד מהם מוגדרת - בקושי - שליש משרה. משלושתם יחד הוא ירוויח - בקושי - עשרת אלפים שקל ברוטו. "את המחקר זנחתי מזמן", הוא אומר ל-ynet. "באקדמיה מעודדים מחקר ופיתוח, אבל כשהראש טרוד בכסף לטיטולים ובניסיון לצמצם את המינוס, אין שקט נפשי ולא ניתן לרדת לעומקם של דברים.
"זו תחושה מאוד מביכה. מצד אחד, לתואר דוקטור יש לו דימוי מאוד נחשב מבחינה חברתית, אבל מצד שני אני מבין את החוקרים הצעירים שעוזבים את הארץ. אין לי שום ביטחון תעסוקתי, ועל אף שאני מרצה יחסית ותיק, אני לא יודע היכן וכמה קורסים, אם בכלל, אלמד בשנה הבאה".
אייל (31), דוקטורנט לכימיה ואב לשתי בנות ממרכז הארץ, אומר שסטודנטים שלא זוכים לסיוע כלכלי מההורים יתקשו מאוד לסיים את הדוקטורט ללא קשר להישגיהם הלימודיים: "בתואר הראשון מרבית הסטודנטים הם רווקים, אבל בתואר השני ובמיוחד בדוקטורט לרובנו כבר יש משפחות וילדים, ועם כל הרצון הטוב להשקיע במחקר - רוב הזמן אנחנו טרודים בהישרדות כלכלית".
"צריך להבין שהמלגות שאנו מקבלים הן לא צ'ופר. זה שכר בעבור העבודה החשובה שאנו עושים במעבדות המחקר והתרומה שלנו לפיתוח התעשייה במדינה. אנחנו אוהבים מדע ונהנים לחקור, אבל אנחנו חיים בתוך דיסוננס, כי כאשר הראש טרוד בבעיות קיומיות לא ניתן לממש את הפוטנציאל במחקר".
שרון (42), דוקטור למדעי החברה, משמש כבר 18 שנים כמרצה מן החוץ. לדבריו, האבסורד הוא שבמקום שהדוקטורט ישפר את מעמדו החברתי, קרה בדיוק ההפך.
"לצערי הרב אין שום הבדל ביני לבין כל עובד קבלן אחרת שעובד בשמירה או בניקיון", הוא מדגיש. "חוסר הוודאות הכלכלית והפיטורין בסוף כל סמסטר גורמים לתחושה קשה של השפלה. כאיש משכיל אני רוצה להשקיע בחשיבה ביקורתית ולהתעמק במתן מענה לפתרון סוגיות חברתיות, ולא להיות מוטרד בשאלה אם יש לי מספיק כסף לקנות נעליים חדשות לילדה".
לפנייה לכתב/ת 
