טובים השניים: לורל והארדי ביחד ולחוד
מועדון הסרט המופרע מצדיע לסטן לורל הבריטי ואוליבר הארדי האמריקני, שלמרות ההבדלים הגדולים ביניהם גיבשו זוגיות פורה וארוכת שנים, ששרדה אפילו את סוף תקופת הסרט האילם בהוליווד. אז מה בתפריט של השמן והרזה? שיהיה לכם בתיאבון
מדי חודש אנחנו מוצאים מישהו ששינה את העולם בקומדיות שלו ומנסים להבין מה עבר לו בראש כשעשה את זה. לכבוד השנה השלישית לפרויקט קבלו שניים במחיר אחד: לורל והארדי ("השמן והרזה") היו ונשארו הצמד הקומי המצליח ביותר בהסטוריה של הקולנוע ולהם יוקדשו מפגשי מועדון הסרט המופרע החודש בסינמטקים.
כתבות אחרונות במועדון הסרט המופרע :
- מקס בלנק - הקול מאחורי באגס באני
באסטר קיטון - הווירטואוז האילם
רוברטו בניני - קומיקאי ספגטי
האחים כהן - כמה ביג הוא ביג ליבובסקי
הם מעולם לא נחשבו לאינטלגנטים כמו האחים מרקס או וירטואוזים כמו באסטר קיטון, אולם הדמויות שלהם היו כל כך אהובות ואמינות, ששום צמד לא זכה לאהדה כל כך גדולה מהקהל ובהיקף כזה מסביב לעולם. הם היו שונים על המסך וגם בחיים.
ארתור סטנלי ג'פרסון (הרזה) 1890 נולד באנגליה. אביו היה שחקן ומחזאי ולכן סטנלי הילד גדל ממש על הבמה. כנער הצליח להתקבל למופע נודד שכלל קבוצת שחקנים וזמרים שנדדו מעיר לעיר. מיד הכירו לו נער בן 17, שנחשב אחד המצחיקים שבחבורה. "נעים מאוד, אני השותף שלך לחדר. קוראים לי צ'רלי צ'פלין", אמר הידיד החדש.
זוגיות מקרית
סטן נדד עם הלהקה לארצות הברית ושם, כמו צ'פלין, עבר לשחק בסרטי קולנוע במשך כמה שנים, ושמו נודע כאחד שמבין היטב בקומדיה. ועכשיו מגיע הקטע המוזר: סטן החליט לפרוש ממקצוע המשחק ברגע כשקיבל תפקיד של במאי ומנהל מחלקת הקומדיה בחברה של מפיק ידוע בשם האל רוץ'. אבל הגורל רצה אחרת. הגורל... ואוליבר הארדי.
אוליבר הארדי (השמן) נולד בג'ורג'יה, ארצות הברית. הוא התייתם מאביו וגדל להיות ילד שמנמן. כדי להשתלב בחברה החליט להפוך את מראהו המיוחד ליתרון ולהצחיק את חבריו לכיתה.
ב-1910 קיבל עבודה בקולנוע. הוא היה מנקה את אולם הקולנוע ובין סרט לסרט היה עולה לבמה ומספר בדיחות. בהפסקות היה מתגנב לאולפני הסרטה, לא רחוק ממקום עבודתו. לאט לאט הכירו אותו ונתנו לו תפקידים בתור ניצב, ואחר כך בתור שחקן, בעיקר כשחיפשו מישהו שמן.
השניים עדיין לא נפגשו, אבל ב-1917, האל רוץ' חיפש שני שחקנים לקומדיה חדשה בשם "כלב בר מזל", אחד שודד והשני לוזר. שימו לב, הם עדיין לא בדמויות המוכרות, אבל אפשר לראות שהם עובדים יחד כאילו מכירים אחד את השני (הריצו ל-4:15 למפגש הראשון בהסטוריה של הצמד):
עוד תשע שנים עברו והשניים לא נפגשו שוב על המסך, עד ששוק טלה מבושל הפגיש ביניהם. כן, שוק טלה. יום אחד, במהלך צילומי קומדיה אילמת, בישל בישל הארדי שוק טלה בסיר ונכווה מהמים הרותחים. בגלל הכוויות לא יכול היה להמשיך את הצילומים ורוץ' נאלץ להקטין את התפקיד של הארדי ולתת חלק מהבדיחות למישהו אחר. הוא בחר בסטנלי לורל, שהיה פנוי (ושכאמור כבר החליט לפרוש ממשחק).
כך קרה שבסרט הגמור הופיעו שניהם, אבל בסצינות שונות. זה היה הרגע בו עברה לרוץ' בראש המחשבה: הם כל כך שונים זה מזה שיכול להיות מאד מצחיק לראות את שניהם יחד על אותו המסך. כך הוחלט על החיבור בין לורל והארדי, השמן והרזה. למעשה, בסרטם הראשון כצמד, הארדי היה בן 35 ולורל בן 37.
הם יצרו 23 סרטים אילמים בשנה אחת והצליחו מאוד בקופות. בכל סרט הארדי ניסה להראות שהוא שולט במצב ולתת ללורל לעשות את העבודה הקשה, לורל היה מסבך את הכל ולבסוף שניהם היו נדפקים.
הנה דוגמה לאחד מהסרטים הראשונים שלהם יחד - איך בעיטה ברגל (קצת כואבת לצופים של ימינו) מתחילה כבדיחה פשוטה מאוד, וזו הולכת ומסתבכת עד לרגע שבו עשרות אנשים מניפים מכנסיהם באוויר. לראות כדי להאמין איך פעם עשו קולנוע:
בלהיט אחר בשם "ביג ביזנס", לורל והארדי מנסים למכור עצי אשוח מדלת לדלת עד שאחד הלקוחות שובר להם ענף מהעץ. ריב מתחיל להתפתח, במהלכו השניים הורסים לו את הבית עד היסוד והוא מפרק להם את המכונית לחתיכות קטנות.
האגדה מספרת שכשהגיעו לאתר הצילומים לא היה לצוות מפתח מתאים לבית, אבל בגלל שממילא הם היו אמורים להחריב אותו פשוט פרצו את הדלת והתחילו לצלם. אחרי שלושה ימים של הרס וחורבן הגיע בעלת הבית האמיתית לה שייך המקום והחלה לצרוח. מסתבר שצוות הצילום טעה בכתובת והרס את הבית הלא נכון.
לפתוח פה גדול
ב-1928 נגמרה תקופת הסרט האילם ובמקום שהשינוי יפגע בהם (כמו בהרבה קומיקאים אחרים) פס הקול רק הוסיף מימד חדש לסרטיהם. פתאום יכלו לשמוע את קולו הנעים של הארדי ואת ההתבכיינויות של לורל. עכשיו יש בסרטיהם מכל טוב: שירים, אפקטים קוליים, ושנינויות מילים. כאן, למשל, לא צריך תרגום כדי להבין את הקטע שנקרא על ידי המעריצים "פום פום":
בקולנוע יש חוק: אסור לשחקנים להביט לתוך המצלמה כדי לא להזכיר לקהל שכל זה זה לא קורה באמת. יום אחד הארדי לא שם לב שהוא מביט בטעות היישר לעדשת המצלמה. הסרט הוקרן מול קהל כדי לבחון אם הוא מצחיק. מפיקי הסרט התנצלו מראש על כך שזו לא גרסה סופית וקטעים מסויימים עתידים להחתך כמו למשל המבט הבעייתי של הארדי, אבל הקהל הגיב למבט השגוי בצחוק אדיר.
"הארדי ממש מביט בקהל!" הם אמרו "כאילו משתף אותנו בכך שהוא חושב שלורל אדיוט". הארדי החל להשתמש במבטים הללו למצלמה שוב ושוב כשהוא משכלל את הטכניקה ולומד את התיזמון המושלם לכל מבט כדי שלקהל יהיה זמן לצחוק ממנו. עד אז לא היו דברים כאלו בקולנוע. (הריצו ל-1:15):
בגלל טעות דומה נולדה ההתבלבלות בכובעים, שהפכה לבדיחה חוזרת בסרטים רבים שלהם:
ותמיד כשתכניתו של הארדי נהרסה עד היסוד הוא היה פונה ללורל ואומר לו: "הנה עוד תסבוכת נאה שהכנסת אותנו אליה" ("Well, here's another nice mess you've gotten us into"). המשפט הזה הפך לביטוי שגור ואפילו נכנס לרשימת הציטוטים הגדולים בהסטוריה שיצר איגוד הסרטים האמריקני.
אם על המסך נראה שהארדי מנסה לשלוט בעניינים, מאחורי המצלמה לורל תכנן את הגאגים ופיקח על עריכת הסרטים. למעשה, כששאלו את הארדי שאלה לגבי קומדיה, הוא היה אומר: "יופי של שאלה, תשאלו את לורל". עם זאת, הם היו חברים בלב ובנפש. הארדי העריץ את לורל על היכולת שלו להמציא סיטואציות קומיות ולורל העריץ את יכולות המשחק של הארדי.
אל תהיו כבדים
יום אחד, רוץ' הלך ברחוב וראה גרם מדרגות גבוה מאד. המדרגות היו כל כך גבוהות שרוץ' חשב לעצמו: מה יקרה אם לורל והארדי יצטרכו לסחוב משהו ממש כבד מלמטה עד למעלה?
מיד נכתב תסריט בו לורל והארדי מקימים חברת הובלות ומנסים לסחוב מכונת כביסה מלמטה עד למעלה. אחר כך שינו את מכונת הכביסה לפסנתר, בגלל שפסנתר הוא יותר כבד ועדין ולכן יהיה כיף גדול יותר להרוס אותו בסוף הסרט. כך נולד הסרט "The Music Box". חצי שעה בה הפסנתר מנסה לעלות במעלה המדרגות. הקומדיה הזו כל כך הצליחה, שהיא אפילו זכתה באוסקר לסרט הקצר הטוב ביותר לשנת 1932.
הם השפיעו על דורות שלמים של צופים ויוצרים, סטיב מרטין (לו יוקדש המועדון בחודש הבא) סיפר שהפרודיה שלהם על המערב הפרוע "Way Out West" היתה הקומדיה הראשונה שראה כילד ושינתה את חייו. האחים מרקס הודו שבגלל הקומדיה הזו החליטו ליצור פרודיה משלהם על מערבונים משלהם ואפילו מאט גראונינג, היוצר האגדי של הסדרה "משפחת סימפסון" מספר שה-"duh!" של הומר סימפסון לקוח מאותו הסרט.
אפילו לורל והארדי עצמם לא הבינו עד כמה גדולה הצלחתם מסביב לעולם, עד שהגיעו לביקור פרטי באנגליה אצל משפחתו של לורל. הם נדהמו לראות עשרות אלפי אנשים מחכים להם ברציף הנמל, תזמורות מנגנות את שיר הנושא ("שיר הקוקו") ואת הביקור שלהם הופך באופן ספונטני למסע הופעות באירופה.
הכי גדולים, שמנים ורזים. לורל והארדי
וזוהי רק ההתחלה, את המשך סיפורם המפתיע של לורל והארדי תוכלו לשמוע ולראות במפגשי מועדון הסרט המופרע בסינמטקים ברחבי הארץ מול קהל חי וצוחק.
אלון גור אריה הוא במאי, תסריטאי ומרצה על קומדיות ב"מועדון הסרט המופרע " ברחבי הארץ. ביום שבת, 22 באוקטובר יוקדש האירוע בסינמטק תל אביב ללורל והארדי. האירוע יגיע לסינמטק שדרות ביום ראשון, 23 באוקטובר ולסינמטק ירושלים ביום חמישי, 27 באוקטובר.
"קונגרס היפופוטם השני" מיוחד לסוכות והקרנת הקומדיה "המוסד הסגור" יערכו במסגרת פסטיבל אייקון ביום שלישי, 18 באוקטובר בסינמטק ת"א. הצדעה לצ'רלי צ'פלין תערך באולם הקולנוע של קיבוץ מזרע ביום רביעי, 2 בנובמבר ואחריה יוקרן בסרטו זוכה האוסקר "הקרקס".
