רגע לפני החג: הכנות אחרונות לסוכה

הכנות אחרונות לקראת חג האסיף: יממה לפני כניסת ערב החג, מיהרו אתמול (יום ג') המוני ישראלים לסיים את ההכנות. ליריד ארבעת המינים שנערך בכיכר רבין בתל אביב באו קונים רבים שביקשו לרכוש סכך לסוכה, קישוטים צבעוניים, וכמובן ייצוג הולם לכל אחד מארבעת המינים.

מכירת אתרוגים לקראת החג(צילום: AFP)

נערכים לחג - כתבות נוספות ב-ynet:

• זמן לטייל: אטרקציות לחג הסוכות
• תכירו: המותגים של ארבעת המינים
• מפה: איפה צפויים פקקים בערב החג  
  

גילה, תושבת חולון, עמדה והביטה במוכרים כשהם מעמיסים את הסכך שקנתה על גג המכונית, סופרת אם הכמות שביקשה אכן נמצאת על הגג, ומוודאת שהסכך קשור היטב, שלא ייפול בזמן הנסיעה.

"לא קל לבוא לקנות סכך לסוכה כשכל הגברים במשפחה עובדים ולא יכולים להגיע", היא הודתה. לדבריה, בני המשפחה אמנם יערכו את ארוחת החג תחת הסכך, אבל אין בכוונתם לישון בסוכה. "בשנים האחרונות הסוכה מיועדת בעיקר לילדים", היא מסבירה, "כדי שיעבירו בה את ימי החג וירגישו את החוויה של אכילה בסוכה".

שכחו לסגור את הממטרות

אביעד בר-אל ועומר בבאי, בחורים דתיים מתל אביב, מכרו אתרוגים לקראת החג. בניגוד לגילה, הם ציפו לשינה תחת הכוכבים, למרות הלילות הגשומים שזכורים להם מהשנה שעברה.

שוק ארבעת המינים בכיכר רבין בתל-אביב(צילום: מוטי קמחי)

"ישנתי עם כל בני המשפחה בסוכה שנמצאת על גג הבית, ובין שתיים לארבע בבוקר התחיל לרדת גשם", סיפר בר-אל. "בהתחלה המשכנו לישון, אבל כשהגשם התחזק יצאנו מהסוכה והערנו את כל הבית. אמא שלי לא הבינה מה קורה, כולנו היינו רטובים. השמחה הייתה גדולה".

גם בבאי נזכר איך נרטב בסוכה, ולא מגשם: לפני כמה שנים, כשישב עם בני משפחתו לארוחת שישי בסוכה, החלו ממטרות הגינה לפעול. "המים השפריצו בדיוק עלינו, כולנו נרטבנו", הוא מספר. "עלינו לנציג וועד הבית ושאלנו מה קרה, והוא אמר ששכח לכבות את הממטרות. מאז אנחנו בכל שנה בודקים כמה פעמים לפני החג כדי לוודא שזה לא יקרה שוב".

קישוטים תוצרת סין

חוץ מלסגור את הממטרות ולהתכונן לגשם, דבר נוסף שעלול להיות מייאש הוא לגור במרחק חמש קומות מהסוכה שלך. בר-אל מספר כי לפני כמה שנים גר בקומה החמישית בבית משותף ביחד עם משפחתו, והסוכה הוצבה בגינת הבית.

"זה לא היה קל לרדת עם סירים עמוסים באוכל לסוכה", הוא נזכר. "פעם אחת שכחתי מלח, זה היה סיוט. פעם אחרת שכחתי סכו"ם, וזו כבר באמת בעיה". בנוסף הוא מספר כי הניסיונות לישון בגינה עלו ברע. "ניסינו לישון פעמיים בסוכה שבגינת הבניין, ואחרי יומיים התייאשנו וחזרנו הביתה. זה לא היה נעים, כל הנמלים הסתובבו סביבנו".

בתור מוכרי אתרוגים, יודעים השניים לספר כי קוני האתרוגים מתחלקים לשלושה סוגים. הסוג הראשון: הדתיים שבודקים בזכוכית מגדלת את כשרות האתרוג, או לוקחים אותה לבדיקה בדוכן הסמוך של הרבנות הראשית.

הסוג השני הוא אנשים שקונים אתרוגים בשביל המצווה או בשביל הילדים, ולא מחפשים את הכשרות, אלא "שהאתרוג יהיה כמה שיותר יפה וכמה שיותר גדול". בנוסף לכל אלו, הם מספרים, ישנם התיירים, לאו דווקא יהודים, שקונים את האתרוגים בלי קשר לכשרות, ומבקשים את האתרוג עם הפיטם הכי יפה.

בדוכן אחר ביריד עומדות זהבה ועדינה, ומוכרות לולב, ערבה וגם קישוטים לסוכה. את הקישוטים ייבאו השתיים באופן אישי מסין. הן מספרות כי נסעו לשם והסתובבו בכפרים המקומיים, וראו צעירות מקומיות מדביקות כדורים יפים מנייר. זה הזכיר לזהבה את ימי ילדותה, כשהייתה מדבירה ניירות ומדבקות לסוכה. "אנשים כמעט לא עושים קישוטים בעצמם, אבל הם אוהבים את הקישוטים של פעם ולכן באים לקנות", אמרה זהבה.

ויש מי שאווירת החג לא משתווה בעיניו לאווירה של פעם. יוסי גבע, תושב ראשון לציון, סיפר על געגועיו לסוכות של ילדותו. "היינו בונים את הסוכות במזרח העיר, והיינו הולכים למערב העיר בשביל לקחת סכך מהעצים בחולות. היו שירים, הייתה אווירה אחרת. אווירה שאני מאוד מתגעגע אליה. לצערי, היום זה כבר לא ככה".