המאהל שהציל את השליט

חגים כמו סוכות מספקים לחברה פתח מילוט ממצוקות ומלחצים שמייצרת המציאות החברתית התובענית והטובענית. הפערים הכלכליים-חברתיים הקיצוניים ויתר נגעי הקפיטליזם מעוררים כמיהה לקרבה, להתחשבות, לרגישות, לשילוב של השוליים ולחברה משתפת ושוויונית יותר. אך האם זו תקווה שיש בה ממש? האם מדובר בשינוי לרגע או בשינוי מהותי?

הדוגמאות האקטואליות של ימי חג הסוכות הנוכחי - מחאת האוהלים והמתמחים נגד התנכרות השלטון למצוקות הציבור וחגיגת השחרור של גלעד שליט שמגמדת אותן - מלמדות שמדובר באשליה. יותר מכך, זו אשליה הרסנית, מפני שהיא מטשטשת את העובדה שתכסיס המילוט להוויה אידילית לרגע מחזק עוד יותר את האפליה והקיפוח והופך את הרסן בידי בעלי השררה משוטים לעקרבים.

רגעים אחרונים במאהל. אביבה ונועם שליט (צילום: אוהד צויגנברג)

אין ספק כי שמחת השבת שבויים שנחוותה ערב החג ומלווה את כולנו בכל חג הסוכות לקראת שובו של גלעד שליט גדולה. לאחר חמש שנים בכלא, גלעד חוזר הביתה. מצוות חג הסוכות, "ושמחת בחגך" ברמה הקולקטיבית-לאומית, מתממשת באופן מושלם. אך את המחיר של השלמות הזאת משלמים המתמחים, המורות, עובדי הקבלן ורבים אחרים, שאת הקיפוח שלהם מאפשרת שמחת השחרור לטאטא לקרן זווית. מי יעז לעסוק ב"קטנות", כמו שכר, תנאי עבודה, תנאי דיור, כאשר גלעד חוזר הביתה?! כל פה מלא שבחים והלל ל"אומץ לבו" של ראש הממשלה על ההחלטה ה"אמיצה", לשלם מחיר כבד עבור השבת החייל "שלנו".

עוד בערוץ הדעות:

• עסקת שליט במבחן בג"ץ / סוזי נבות
• הערב שבו אבא נרצח בפעם השנייה / קובי קמחי
• גם זה צדק חברתי / מיקי גולדווסר
  

בשעה גדולה זו כל דבר ביקורת מתקבל ככפירה בעיקר, אף שעדיין יש לבקר את ביזוי המתמחים בדחייה גמורה של דרישותיהם המוצדקות והחשובות, את ההתנהלות השערורייתית של האוצר במאבק זה כמו במאבקים צודקים של איגודים מקצועיים נוספים, את ה"הסתלבטות של ועדת טרכטנברג" על מחאת האוהלים, את כוונת שטייניץ להעלות בכל מחיר את גיל הפרישה לנשים, את המשך הבנייה בשטחים, את הקיפאון במשא ומתן עם הפלסטינים ועוד ועוד.

ישיבת הממשלה על עסקת שליט. נתניהו חייב תודה לגלעד(צילום: אבי אוחיון לע"מ)

את אותו "אומץ לב" לחתימה על העסקה המפוקפקת יכול היה ראש הממשלה להפגין, כנראה, סמוך לתחילת הסאגה לפני חמש שנים ופעמים נוספות במהלך השנים. אפילו ראש השב"כ, יורם כהן, הודה כי "90 אחוז מהעסקה הייתה חלוטה כבר לפני שלוש שנים". מה קרה כעת, ערב חג הסוכות, שהביא סופסוף להסכם? הנסיבות! מחאת האוהלים והתפטרות המתמחים. ועדת טרכטנברג נכשלה בהסוואת ההתנגדות העמוקה של נתניהו, ממשלתו ובעלי ההון התומכים בהם, לשינויים בהקצאת המשאבים לשם שינוי חברתי ממשי.

אטימות הממשלה ובתי המשפט נחשפה ביחס להזדמנות לשיפור אמיתי של הרפואה הציבורית, תנאי העבודה של המתמחים ויכולתם לספק שירותי בריאות נאותים לציבור. בנסיבות אלו עלול היה להתברר כי ההון והשלטון מעדיפים את שימור שליטתם ורכושם על פני דאגה לבריאות הציבור ולהקצאה צודקת של המשאבים הציבוריים. לפיכך, חייב נתניהו תודה לגלעד שהחזיק מעמד בשבי עד לרגע גורלי זה, שאותו ניצל כדי להינצל ממצוקתו, לצאת גיבור ואף לשמור על מאזן הכוח והאינטרסים שתומך בו ובממשלתו; גלעד ומשפחתו חייבים תודה למחאת האוהלים ולמתמחים, שמחאתם נכשלה אך הביאה למימוש העסקה; ושניהם חייבים תודה למדיה, שהיתה שותפה מרכזית לבניית התפאורה הממלכתית ולהאדרת נתניהו והישגו.

את המחיר הכבד של השמחה הלאומית והמתוקשרת תשלם החברה כולה, לא רק מעמד הביניים, כשהדי המחאה החברתית נגנזים היטב. הרפואה הציבורית קורסת, החינוך הציבורי הולך ומתערער והולך ומתחרד, ההקצנה והגזענות הולכים וגוברים, השלום הולך ומתרחק, החברה מתפוררת ואנחנו נשמח בחגנו עם השבת גלעד שליט ונשכח.

האחריות להצלחת הספין תחול על ראשה של המדיה, מקימת סוכתו הנופלת של ביבי. עניינה העיקרי הוא ביצירת שמחות ואירועים המלכדים את העם (היהודי כמובן) וצבאו (הגברי כמובן) ומעצימים אותה למימדים דמיוניים. או שמא היא עבד נרצע של ההון והשלטון, אשר יוצאים נשכרים משיכרון שמחת השחרור, המרדימה את כולנו ומייבשת את תביעותינו לחברה צודקת?

פרופ' אסתר הרצוג, ראש התוכנית לאנתרופולוגיה במכללה האקדמית בית ברל, מרכזת פרלמנט נשים.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il