מה מחכה לאמנה מונא בעזה?
בעייתה הגדולה נעוצה בעובדה שהיא נתפשת כמפלצת לא רק בעיני הישראלים, אלא גם בעיניה חברותיה האסירות שסבלו מנחת זרועותיה ושיניה. גורלה בעזה עלול להיות מר
בתוך אוקיינוס המילים ושלל הדימויים המציפים את התקשורת המצולמת והכתובה בישראל אודות העסקה להחזרתו של גלעד שליט משבי חמאס בתמורה לשחרור 1,027 פלסטינים מורשעים בטרור, עולה דמותן של שתיים מעל השאר: אמנה מונא מהפתח ואחלאם תמימי מחמאס. מונא היתה המוח מאחורי רציחתו של הנער אופיר רחום ז"ל ותמימי היתה זו שהובילה את המתאבד במסעדת סבארו בירושלים, שם קטל 15 בני אדם ופצע קשה רבים נוספים.
- גלעד שליט
בדרך הביתה - כל מה שרציתם לדעת
בישראל מעורר שחרורן של השתיים פלצות, בעיקר משום שהן מסמלות בהתנהלותן חסרת החרטה תחושה חריפה של סלידה ורצון אנושי והגיוני שירצו למשך כל חייהן את העונש שנגזר עליהן בעוון פעילותן הרצחנית. בעסקת השבויים נקבע כי השתיים יגורשו: מונא לעזה ותמימי לירדן.
עוד בערוץ הדעות:
- תג המחיר של הכיעור המוסרי / נמרוד אלוני
- המאהל שהציל את השליט / אסתר הרצוג
- עסקת שליט במבחן בג"ץ
/ סוזי נבות
כחלק מפרויקט שקיימתי בבתי הכלא בישראל, הזדמן לי לשוחח ארוכות עם השתיים. לצד היותה צעירה אינטליגנטית, התגלתה מונא כמניפולטיבית ובעלת אגו גדול יותר מכל הבעיה הפלסטינית שהתיימרה לייצג. לאורך כמה מפגשינו, ניתן היה להבחין על נקלה במצבי הרוח המשתנים שלה. לצד אמירותיה המקוממות בדבר זכותה לרצוח את אויביה, כולל נער תמים שהתפתה לדברי החלקות שלה, ניסתה לשכנע כי היא אינה המפלצת שמתארים בישראל.
בעייתה הגדולה של מונא נעוצה בעובדה שהיא נתפשת כמפלצת לא רק בעיני הישראלים, אלא גם בעיניה חברותיה האסירות. מונא שלטה באסירות ששהו באגף בו שלטה באגרוף ברזל ובאלימות רבה בסגנון אל קאפונה. על אחדות מהאסירות שהעזו להמרות את הוראותיה, הטילה עונשים וחרמות. מקצתן ספגו את נחת שיניה, לאחת מהן נגרמו כוויות חמורות לאחר ששלחה את עושות דברה לשפוך עליה שעווה רותחת, משום שקראה תגר על מנהיגותה.
אכזריותה כלפי חברותיה היתה לשם דבר והגיעה לאוזני רבים מאנשי הפתח ובהם שותפה לרצח, שהתקשה גם הוא להגן על מעשיה באוזני, ובעיקר לאוזני אנשי חמאס, וכפי שאמרה לי אחת האסירות, בחמאס מחכים לה כשתצא, כדי "להסדיר את העניין". גם אם אין בכך שום נחמה למשפחת רחום ולכלל ישראל, מונא שמוגלית לעזה אולי תזכה תחילה לקבלת פני הגיבורות, שצפויה לכל המשוחררות, אך גורלה עלול להיות מר ובוודאי שלא תזכה להרבה נחת, לנוכח מעלליה מול חברותיה בעבר.
קור רוח מקפיא
אחלאם תמימי התגאתה באזני בהיותה האשה הלוחמת הראשונה בחמאס. היא הטמינה מטען נפץ בתוך בקבוק שאותו הניחה במדפי סופרמרקט בירושלים, ובזכות תעודת העיתונאית שלה הסתובבה בחופשיות בירושלים ואספה מידע על מטרות בישראל עבור חמאס, הנחתה את המתאבד למקום שאותו בחרה אישית - מסעדת סבארו - משום שלדבריה "איכלס הרבה יהודים קיצונים", כפי שביקש ממנה המתאבד, והבטיח מספר קורבנות גדול.
היא התבטאה בקור רוח מקפיא ומתגרה במכוון, שמאפיין את כל התייחסותה למעשיה. החשש היחיד אותו ביטאה תמימי בכל השעות הארוכות בהן פרשה בפני בהתרסה ובחיוך קטן בזווית פיה את סיפור התגייסותה ופעילותה מיום הגעתה מירדן לכפר בשטחים בו התגוררו קרוביה - היה גירושה חזרה לירדן, כפי שאכן קורה. תמימי, שהתארסה במהלך מעצרה לבן דודה הכלוא אף הוא, עלולה להישאר רווקה. בניגוד למונא, צפויה תמימי להשתלב במערכת התעמולה של חמאס בזכות כישוריה הרטוריים הבולטים, ויתכן אף שתהפוך למעין "לילה חאלד" של חמאס (כמו אותה חוטפת מטוסים של פתח שהפכה לתועמלנית של הנושא הפלסטיני עד שנעלמה לתהום הנשייה).
מונא, תמימי וקאהירה אל סעדי - אסירה נוספת מחבורת הנשים השפוטות למאסרי עולם על ליווי מתאבדים, אם לארבעה, שבזמן מאסרה בישראל, נשא בעלה אשה נוספת על פניה - זכו בתקשורת הערבית לדימוי של גיבורות. יחד עם זאת, הן עלולות לשאת על גבן את החטוטרת של נשים שהוכתמו בישיבה בכלא, האופיינית לחברות השמרניות אליהן ישובו, וללמוד על בשרן את הפער הגדול שבין הדימוי ההרואי המוקרן לציבור לבין מציאות החיים שבה יחיו.
ניתן אולי למצוא נחמת מה, לנוכח הצער והזעם שמעוררת בציבור הישראלי המחשבה על שחרור הנשים הללו, בכך שהנזק העתידי מהן מצוי בתחום הסמלי-רגשי ואילו הסיכון הביטחוני העתידי הנשקף מהן מזערי אם קיים בכלל.
הכותב הוא ראש פרויקט הטרור במכון למחקרי בטחון לאומי, וראיין במשך שנים עשרות אסירים ואסירות ביטחוניים הכלואים בישראל.
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
