לתת ריטלין לילד גם בחופש? 4 עצות להתמודד
הורים רבים מאמינים שהם נותנים לילדיהם ריטלין "כדי שיסתדר בבית הספר". אך בחגים ובחופשות, ובעיקר כאשר מגיעים לארוחות משפחתיות או תפילות ארוכות בבית הכנסת, הפרעת הקשב לא נעלמת - והטיפול הכרחי מתמיד. פסיכיאטרית מסבירה
הגישה המסורתית לטיפול בהפרעת קשב וריכוז כללה בעבר כמה הנחות יסוד מקובלות, גם אם לא היה להן בסיס מחקרי אמיתי. הנחת יסוד אחת למשל הייתה כי "אין דבר כזה הפרעת קשב וריכוז, רק ילדים לא מחונכים". כאשר טיפלו בהפרעת קשב וריכוז, ועוד בתרופות, ירחם האל ("מנסים לסמם לי את הילד"), הטיפול צומצם לשעות הלימודים בלבד, שכן הנחה נוספת הייתה שמדובר בהפרעת למידה ולא הפרעה כללית הפוגעת בילדים (ובמבוגרים) בכל תחומי החיים ובמהלך כל שעות היום.
קראו עוד על הפרעות קשב וריכוז:
הפרכתן של תפיסות שגויות אלה דחופה עם השעות הרבות שבהן אנו נמצאים יחד בתקופת החגים: בבית, בארוחות אינסופיות ובתפילות ארוכות בבית הכנסת, ללא הפסקות מבורכות כמו בבית הספר ועם דרישות קפדניות לשקט. הדבר נכון במידה רבה גם לשבתות ולמועדים אחרים, ואפילו לסתם ימי חול.
מחיר משפחתי כבד
משפחות עם ילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז, בעיקר אלה הפעלתנים יותר, משלמות מחיר משפחתי וחברתי כבד, במיוחד בתקופת החגים. בבית הכנסת למשל הילד הופך להיות מטרד, ובבית המצב גרוע יותר. הארוחות המשפחתיות הופכות לשדה קרב, ובאופן מתסכל ומפתיע שוב ושוב מתברר שהסבא והסבתא הזמינו השנה את שאר האחים בסופו של דבר, ורק במקרה גם הפעם נשמטה אותה משפחה מרשימת המוזמנים.
כאשר כבר מגיעים למשפחה המארחת, רמת המתח גבוהה כל כך מלכתחילה כך שהילד נצפה כל העת בעיניים חשדניות, וההורים רק מחכים שייגמר האירוע כדי שניתן יהיה שוב להוריד את רמת הכוננות.
הפרעת קשב וריכוז אמנם יכולה לפגוע במהלך החיים כולו ולא רק בחיי בית הספר, אך היא גם בעיה שניתן לטפל בה, ואפשר לעזור לילדים הסובלים ממנה ולבני משפחתם לצלוח בשלום גם תקופות דחוסות כמו החגים.
1. הפסקות יזומות
ראשית, צריך לאמוד נכון את היכולת של הילד לשבת. אם הולכים לבית הכנסת ותפילה של חמש שעות ארוכה מדי בשבילו, עדיף לתת לו לצאת מהמקום בחלק מהזמן ולשמור את זמני הריכוז לפרקי זמן אחרים. אותו הדבר גם בארוחות החג, שיכולות להימשך זמן רב וכדאי לאפשר לילד לא לשבת ליד השולחן בחלק מהזמן, כדי שיוכל להצטרף למשל למנה המרכזית.
2. מטלות חשובות
אבל צריך לשים לב גם לצדדים החיוביים של הפרעת קשב וריכוז. אין טעם "לשחרר" את הילד כדי שיסתובב בחוץ חסר מעש. במקום זאת, התאימו לו מטלות שגם ייתפסו בצורה חיובית על ידי האחרים, ובכך יעלו את ערכו העצמי דווקא ויגייסו את המרץ שלו למשימה. למשל, אפשר למנות את הילד לאסוף כלים מהשולחן, לברר איזה קרטיב רוצה כל אחד לקינוח או לתת לו להשגיח על הילדים הקטנים יותר.
3. תיאום ציפיות
אחד האתגרים הקשים הוא לשרוד סיטואציית אירוח. מחוץ לבית ולשגרה הילד מוצף בגירויים שמבלבלים אותו, מכניסים אותו לאי שקט ומפריעים לתפקודו. כדי להקל עליו ועל בני המשפחה, כדאי להכין רשימה מסודרת של כללי התנהגות שיעזרו לילד להתארגן בסיטואציה. כדאי שהכללים יכללו גם קודים משפחתיים, מסרים קצרים הברורים רק לילד ולהוריו, שיעזרו לו להבין ש"עכשיו צריך להפסיק", "אתה יכול לקום מהשולחן" או "למרות שאתה צודק, זה לא הזמן", מבלי שהדברים ייאמרו בקול.
חשוב שכללי ההתנהגות יכללו גם את הדברים שיש לעשות, ולא רק רשימת הדברים האסורים. אם לילד יהיה ברור מה הוא צריך לעשות, יהיה לו פחות זמן לעבור לדברים האסורים. תנאי עמימות גרועים לילדים עם הפרעת קשב וריכוז, ולכן הכנה של הילד לאירוח, שכוללת הבהרה של סדר הדברים הצפוי, יכולה להועיל מאוד.
4. המשך טיפול תרופתי
מעבר לכל זה, חשוב לזכור כי התרופות להפרעת קשב וריכוז לא נועדו ללימודים בלבד, אלא לזמן שבו הילד צריך את הטיפול. בתקופות לחוצות כמו החגים, יהיה זה פשוט עוול למנוע מהילד הסובל מהפרעת קשב וריכוז את תרופותיו.
התרופות אינן עונש לילד, וכאשר התרופה והמינון מותאמים נכונה, הילד אמור לחוות טיפול מיטיב הגורם לו להרגיש טוב יותר ונוח יותר עם עצמו ולשלוט טוב יותר על מעשיו.
הטיפול התרופתי צריך להתאים גם לסיטואציה. בתקופות שבהן סדר היום עמוס והמשפחה מכונסת יחד, כדאי לשקול שימוש בתרופות ארוכות טווח הפעילות במשך 12 שעות, כדי לאפשר חוויה חיובית לילד גם גם באירוח ובחיק המשפחה. תרופות קצרות טווח יחייבו לא פעם בחירה בין "התנהגות יפה בבית הכנסת או בסעודה אצל סבתא" במקום לתת לילד הזדמנות הוגנת להתנהגות טובה לאורך זמן ולאפשר לבני המשפחה להכירו באור אחר.
הכותבת היא פסיכיאטרית, המרכז הרפואי ע"ש בריל תל אביב, קופת חולים כללית ומחלקת טיפול יום בבית החולים "מעייני הישועה"
לפנייה לכתב/ת 
a.jpg "צילום: shutterstock")
