צמיחה וקוץ בה: טורקיה היא השקעה בטוחה?
בזמן שארה"ב ואירופה חוששות ממיתון, טורקיה הציגה בשנתיים האחרונות תנופת צמיחה מרשימה, גבוהה אף מזו של כלכלת סין. האם כדאי שלא להירתע מההצהרות הלוחמניות של ארדואן ולהשקיע בטורקיה? ניתוח מאפייני הצמיחה הטורקית מגלה סימנים מדאיגים בנוגע לעתידו של המשק
השנתיים האחרונות לא בישרו טובות ליחסי ישראל־טורקיה. מי שהיו בעבר בעלות ברית קרובות חוות משבר עמוק ביחסים, שנגרר גם לחרמות מסוגים שונים. אך דווקא אותן שנתיים היו טובות למשק הטורקי, שרשם שיעורי צמיחה מרשימים שהפכו אותו לאחד המצליחים בעולם. ההישג הזה מקבל משנה תוקף בתקופה זו של האטה כלכלית עולמית ומשבר חובות המאיים על יציבות גוש היורו שאליו שואפת טורקיה להיכנס.
- S&P העלתה את דירוג האשראי לטורקיה
במהלך קמפיין הבחירות האחרון שלו הבטיח ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן כי בתוך כעשור תצטרף טורקיה לרשימת עשרת המשקים הגדולים בעולם (כיום היא מדורגת במקום ה־17 עם תוצר מקומי גולמי של 736 מיליארד דולר). המנהיג הטורקי אף הבטיח שיפור משמעותי בהכנסה לנפש הנעה כיום סביב כ־10,000 דולר בשנה.
את שנת 2010 סגרה טורקיה, על 80 מיליון תושביה, בצמיחה של כ־9%. תנופת הצמיחה נמשכה גם ברבעון הראשון של 2011, עת רשמה הכלכלה הטורקית צמיחה מרשימה של 11.6% - נתון הגבוה מזה שהשיג המשק הסיני. ברבעון השני חלה האטה מסוימת, והמשק הטורקי רשם צמיחה של 8.8%, אם כי נתון זה היה גבוה הרבה יותר מהציפיות המוקדמות, בהן של בכירי המשטר הטורקי. בשורה התחתונה, בעוד שאר שכנותיה נאבקות בחובות ושוקדות על תוכניות חילוץ, הצליחה טורקיה לרשום זה הרבעון התשיעי ברציפות צמיחה כלכלית.
עם זאת, חרף המגמה החיובית ניתוח מעמיק של הנתונים הכלכליים מגלה כמה סימנים מדאיגים מבחינת המשק הטורקי, כשברקע אזהרות מפני גלישה למיתון כבר במהלך 2012.
1. צמיחה מבוססת צריכה
את 2008, שנת פרוץ המשבר העולמי, סיים המשק הטורקי עם צמיחה הנמוכה מ־1%, ואילו בשנה שלאחר מכן כבר נרשמה צמיחה שלילית של קרוב ל־5%. עם זאת, קרן המטבע הבינלאומית צופה השנה צמיחה של 8.7% למשק הטורקי, בדומה לשנת 2010. שיעור צמיחה זה מדגיש את ההתאוששות המהירה של המשק הטורקי במים הסוערים של השנים האחרונות.
למרות שיעורי הצמיחה המרשימים, משקיעים וגורמים נוספים בתוך המשק הטורקי ומחוצה לו חוששים מירידה בביקושים הפנימיים במדינה, שעליהם נשענת מאוד הצמיחה - אותם ביקושים מהווים 70% מהתמ"ג הטורקי.
מאז עליית מפלגת הצדק והפיתוח האיסלאמית לשלטון בשנת 2002, הצרכנים הם הכוח המניע מאחורי הצמיחה של המשק הטורקי. שיעורי הריבית הנמוכים יחסית לעבר בטורקיה (כיום שער הריבית עומד על 5.75%), רפורמות כלכליות ויציבות פוליטית סייעו לצרכן הטורקי להשתחרר מהעשור המטריד של שנות התשעים. תהליכים אלה הואצו במהלך תשע השנים האחרונות, והם אלה שהביאו לעלייה בהכנסה לנפש. הדבר תורגם עד מהרה להצלחה פוליטית מבחינת ארדואן ומפלגתו במהלך שלושת הקמפיינים האחרונים.
האטה בצמיחה והיחלשות הביקוש המקומי יכולות להביא להשפעה הרסנית על הצלחת המדיניות הכלכלית של הממשלה הטורקית. כשני שלישים מהכנסות המס של טורקיה מגיעים ממסים עקיפים, כלומר ירידה בביקושים צפויה לפגוע בתקציב הממשלה.
2. ההשקעות הזרות בירידה
כשמנתחים את הצמיחה מאז עליית המפלגה האיסלאמית, מסתבר כי בין השנים 2002 ו־2007 הושגה הצמיחה ללא עלייה משמעותית בהשקעות הזרות הישירות. דווקא בשנת 2008 חל מפנה מסוים בתחום זה, בעיקר הודות להאצת תוכניות ההפרטה והשינויים המבניים שנעשו במגזר הבנקאות והקמעונאות.
ההשקעה הזרה הישירה בשנת 2008 הסתכמה בכ־18 מיליארד דולר, אולם היא ירדה באופן תלול בשנת 2009 ל־7.7 מיליארד דולר ול־5 מיליארד בשנה שעברה. הירידה מיוחסת לאפקט של המשבר העולמי, אולם גם המיסוי הגבוה שאותו אוכפים השלטונות בטורקיה מהווה גורם מעכב.
3. אינפלציה ואבטלה
במהלך השנתיים האחרונות חלה עלייה מהירה יחסית, מ־35% ל־45%, ביחס בין שיעור החוב של משקי הבית לרמת ההכנסה הפנויה שלהם.
גם עליית המחירים במשק מהווה מקור לדאגה, כשהאינפלציה מתחילת השנה הסתכמה בסוף אוגוסט ב־6.7%. באוגוסט נרשמה הירידה השביעית ברציפות בתפוקה התעשייתית, והפעם בשיעור של 0.9%.
שיעורי התעסוקה בטורקיה מוסיפים לחששות: על פי נתונים רשמיים, שיעור האבטלה עומד על 12% אך בפועל ייתכן כי הוא גבוה יותר. מאפייני האוכלוסייה הטורקית, שבה 51% מהתושבים צעירים מגיל 30, יוצרים אתגר נוסף בפני הממשלה לשנים הקרובות. החששות ממיתון בשנה הבאה הביאו את הממשלה להכריז כי בתחילת 2012 תוצג תוכנית תמריצים חדשה להאצת התעסוקה.
4. עלייה בגירעון השוטף
הגירעון השוטף הוא בעיה בוערת נוספת המונחת לפתחם של פרנסי המשק הטורקי - הגירעון מהווה כיום 8% מהתמ"ג והוא צפוי לעלות עד סוף השנה הנוכחית.
הגירעון התקציבי גדל בין חודש יוני ליולי ב־49% והסתכם ב־5.32 מיליארד דולר, וסך הגירעון התקרב ל־51 מיליארד דולר. הדבר מצביע על צמיחה בלתי מאוזנת, מאחר שהביקוש הפנימי הוא זה שמניע את התפוקה בעוד שהיצוא נמצא בדעיכה. במהלך יולי הביקוש הפנימי עלה ב־14% בעוד שהיצוא הטורקי ירד ב־5.2%.
הגירעון המסחרי הטורקי התרחב מתחילת השנה, כאשר מינואר ועד מאי הוא הסתכם בקרוב ל־44 מיליארד דולר. הסיבה: מחיר הנפט הגבוה וכן העלייה בביקוש למוצרים. עם זאת, הממשלה הטורקית צופה כי זרם התיירים, התמתנות מחיר הנפט והטלת מסי יבוא על מוצרים שונים ירסנו את הגירעון המסחרי, שצפוי להסתכם עד סוף השנה ביותר מ־65 מיליארד דולר.
5. חולשת המטבע
מאז תחילת השנה הנוכחית הולכת הלירה הטורקית ומאבדת מכוחה בהתמדה, בין השאר בשל המשך הורדת הריבית על ידי הבנק המרכזי. באפריל השנה עמד שער הלירה על 1.5 לירות לדולר, ואילו עד סוף ספטמבר נשחק שערה ל־1.86 לירות לדולר - נמוך מהשפל הקודם של הלירה מול הדולר, שנרשם במרץ 2009 ועמד על כ־1.83 לירות לדולר.
אם מגמה זו תימשך, רמת האינפלציה תמשיך להישאר גבוהה יותר מהיעד שהוצב על ידי הבנק המרכזי של המדינה. בעקבות המשבר העולמי נקט הבנק המרכזי מדיניות של הפחתת ריבית, יחד עם גמישות בשער החליפין - צעדים שסייעו לטורקיה לעמוד איתנה נוכח סערת המשבר הפיננסי. עם זאת, רמת האינפלציה הגבוהה תבלום אפשרות להמשך הורדת שער הריבית - ומכאן לקושי נוסף עבור משקיעים מקומיים וזרים.
ד"ר גיל פיילר הוא מנכ"ל חברת אינפו פרוד מחקרים ודורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר
לפנייה לכתב/ת 
