מזון למוח: אומגה 3

במוח האדם מצויים מיליון-מיליוני (טריליון) תאי עצב עם שלוחות ארוכות המכונות אקסונים ודנדריטים וכן פי עשרה תאי גְלִיָה. מכיוון שכל תא באשר הוא מוקף בקרום תא שומני, שטח הפנים של התאים האלה עצום ולכן המוח זקוק לכמות גדולה של חומצות שומניות לבניית קרומי התאים.

יונקים, ובכללם האדם, אינם מסוגלים לייצר את כל החומצות השומניות ועלינו לקבל אותן מן המזון. שתי דוגמאות חשובות הן החומצות השומניות הבלתי רוויות אומגה 3 ואומגה 6.

התזונה הנפוצה בעולם המערבי, ובייחוד המזון הנמכר ברשתות מזון מהיר, עשירה בקלוריות ובפחמימות. היא עשירה בחומצות שומניות בלתי רוויות מסוג אומגה 6 ודלה באומגה 3.

לפני המהפכה התעשייתית כמות האומגה 6 במזון הייתה שווה לכמות האומגה 3, ואילו היום יש פי 15 אומגה 6 מאומגה 3. יותר מזה, בארה"ב כ-30% מן הנשים בהיריון לוקות בהשמנת יתר חולנית, עקב צריכת מזון עתיר קלוריות אך דל בערכו התזונתי.

ואולם, הן בתקופת ההתפתחות העוברית והן לאחר הלידה חשוב שהיילוד יקבל מן האם, דרך השלייה ולאחר מכן בתהליך ההנקה, חומצה מסוג אומגה 3 החיונית כל כך להתפתחות המוח ולפעילותו.

תזונה מדכאת

היעדרה היחסי של אומגה 3 בתזונה המודרנית בכלל והמערבית בפרט נקשר למגוון תחלואים אנושיים, כגון מחלות דלקתיות, בעיות לב וכלי דם, תפקוד מערכת החיסון, בריאות העצם ואף דיכאון ומחלות נפש שונות.

למעשה, כבר זה זמן מקובלת הסברה שיש קשר בין הרמות הנמוכות של אומגה 3 בתזונה שלנו לבין דיכאון, אבל העדויות התומכות בסברה זו רחוקות מלהיות מוצקות, ובעיקר, מנגנון הפעולה של אומגה 3 בהקשר של בעיות נוירו-פסיכיאטריות נותר עלום.

ואולם, במארס 2011 התפרסם בכתב העת Nature Neuroscience מאמר הדן בהשפעת היחס בין אומגה 6 לאומגה 3 בתזונה על פעילות עצבית במוח של עכברים, ובייחוד על פעילות המערכת המכונה המערכת האנדוקנבינואידית.

בתאי העצב יש קולטנים למוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) שונים, ביניהם קולטנים מסוג 1 לאנדוקנבינואידים (CBR1). האנדוקנבינואידים המפעילים את הקולטנים הם חומרים הנוצרים בגוף והם דומים לחומרים הפעילים של צמח הקנביס (חשיש) ומכאן שמם. קולטני CBR1 מעורבים בתהליכים קוגניטיבים שונים ובקביעת מצבי רוח, ותת-פעילות שלהם יכולה להוביל לדיכאון.

ובחזרה למחקר: החוקרים בדקו בעכברים את ההשפעה של תזונה דלה באומגה 3 כבר בשלבי ההתפתחות העוברית. קבוצת עכברות אחת קיבלה במהלך ההיריון מזון עשיר באומגה 6 ללא אומגה 3 וקבוצה אחרת קיבלה מזון עשיר באומגה 3. לאחר הלידה קיבלו הוולדות מכל קבוצה תזונה זהה לזו של האמהות לאורך כל ימי חייהם.

המחקר היה מקיף מאוד והוא בדק את השפעות התזונה על הפעילות העצבית של הצאצאים, בייחוד של המערכת האנדוקנבינואידית וכן כלל ניסויים התנהגותיים.

אז מה כדאי לאכול?

התוצאות מאלפות. בעכברים שתזונתם הייתה דלה באומגה 3, המערכת האנדוקנבינואידית לא פעלה ותופעות עצביות הנשלטות על ידי CBR1 פשוט לא התקיימו. הנזק נגרם רק במערכת CBR1 ולא במערכות קולטנים אחרות במוח, והתבטא בעיקר בשני אזורים במוח החשובים לאיזון הנפשי: קליפת המוח הקדם-מצחית ואזור נוסף המכונה גרעין האקומבנס.

בקבוצת הביקורת שקיבלה אומגה 3 לא נמצאו השינויים האלה. בניסויי התנהגות, העכברים שגדלו ללא אומגה 3 הראו סימני דיכאון, ואילו עכברי הקבוצה שקיבלה אומגה 3 התנהגו באופן תקין.

בסוגי המזון העשירים באומגה 3 אפשר למנות דגי ים צפוני, כמו טונה, סלמון או בקלה, וכן זרעי פשתה, אגוזי מלך וירקות ירוקים. השפעת הרכב המזון על התפתחות גופנו ובייחוד על התפתחות המוח, על מצב רוחנו ועל התנהגותנו מעוררת עניין תמיד. לפנינו דוגמה ישירה כיצד הרכב המזון משפיע על גורמים אלו.

הכתבה המלאה התפרסמה בגיליון אוקטובר-נובמבר של המגזין "סיינטיפיק אמריקן - ישראל" בהוצאת אורט.