טעות באבחון: "סרטן ריאות קטלני" התברר כדלקת
"יש לך סרטן קטלני בריאות וחודשיים לחיות" - זה מה שבישרו לבילי ברק אחרי אינספור בדיקות שלא מצאו מה גורם לה לרזות ולהרגיש רע. אבל אחרי שנכרת הגידול התברר: מדובר בדלקת. "זמנים בריאים" ב"ידיעות אחרונות" על שגיאה שהסתיימה בטוב
ממש כמו בבדיחה תפלה במיוחד, במהלך חודש אחד קיבלה בילי ברק שתי בשורות: אחת טובה, אחת רעה. הראשונה - שהיא לקתה בסרטן ריאות אלים, שיביא למותה בתוך כחודשיים, והשנייה - אופס, טעות. אין לך סרטן.
"ממרחק הזמן אני כבר לא בטוחה אילו משתי הבשורות טילטלה אותי יותר," מתארת בילי. "בשורת המוות, שהיה לי קשה מאוד לקבל, או מתנת החיים שניתנה לי בפתאומיות כזו, ולכן היה לי קשה להאמין לה".
קראו עוד על סרטן הריאות:
- מחקר: רמת הניקוטין בציפורניים חוזה סרטן ריאות
- מעשנים? תה ירוק יגן עליכם מסרטן ריאות
- פריצת דרך: בדיקה שמאבחנת סרטן ריאות מוקדם
תחילתו של הסיפור יוצא הדופן הזה בחודש מארס השנה. ברק ,(58) נשואה, אם לשלוש וסבתא, בעבר מנהלת מפעל וכיום בעלת צימרים פעלתנית, הרגישה שבריאותה הטובה מתערערת. זה התחיל זמן לא רב אחרי שחזרה מטיול בטנזניה, שבמהלכו שטה בנהר שורץ תנינים והיפופוטמים, מה שגרם לה לחשוב שאולי נדבקה במחלה זיהומית.
"סבלתי מבחילות שבהדרגה הלכו והחמירו. מפעם ביום זה התפרש על פני כל היום, והגעיל אותי רק לשמוע על אוכל. במקביל התחלתי גם לסבול מכאבי בטן כל כך קשים, שקיפלו אותי לשתיים. אני, שכל חיי הייתי אישה רזה, איבדתי עשרה ק"ג ונראיתי זוועה, עד שהחברים שלנו כבר העזו לשאול אם הכל בסדר איתי ולאן אני נעלמת."
היא פנתה לרופאים, שלא מצאו הסבר מספק להרעה במצבה הבריאותי. "מכיוון שהכאב התמקד בעיקר בבטן התחתונה חשדו, בצדק, במחלה גינקולוגית, ולכן עברתי עשרות בדיקות, הדמיות, צילומים - אבל הרופאים לא מצאו שום ממצא חולני."
"חשדו שיש לי אנורקסיה"
ברק המשיכה להשיל קילוגרמים ממשקלה, עור פניה התייבש ונסדק ומידת מכנסיה הגיעה כבר ל.34- בשלב הזה חשדו הרופאים אובדי העצות שהיא לקתה באנורקסיה. "אני לא מתפלאת על החשד הכמעט טבעי הזה," היא אומרת. "הרופאים ראו מולם אישה מטופחת, שמקפידה על לבוש צעיר ואופנתי, שמרבה לנסוע בעולם ולכייף, ושפתאום מרזה כל כך. אני בעצמי כמעט 'קניתי' את האבחנה הזו, ואף שקלתי להתאשפז במחלקה להפרעות אכילה בשיבא," היא משחזרת.
בעודה מבררת פרטים אחרונים לפני האשפוז הופנתה ברק להדמיית סי-טי. "חשבתי לעצמי שזו רק עוד בדיקה ומה היא כבר תוכל לגלות שלא גילו כל עשרות הבדיקות הקודמות. אבל שבוע אחר כך, כשנשלחו לי התוצאות במייל, נדהמתי. בשתי הריאות שלי אובחנו שני גושים גדולים."
מרגע זה החל מירוץ אבחון מטורף, שכלל את ההדמיות המתקדמות ביותר, בדיקות דם, צילומי רנטגן וכו.' ברק אושפזה במרכז הרפואי ע"ש שיבא, שם נאמר לה ולבני משפחתה שהבשורות קשות. האבחנה הייתה סרטן ריאות מפושט, שכפי הנראה הגיע כבר ללב ושהמצב למעשה חסר תקווה וסופני.
"במהלך האשפוז עשו לי ביופסיה מאחד הגידולים, שהתוצאות שלו לא היו ברורות וחד-משמעיות," היא מספרת. "הרופאים אמרו לי שהם לא מאמינים לממצא ומעדיפים להתעלם ממנו ושיש צורך דחוף ומציל חיים בניתוח כריתה של הגוש ואולי גם של חלק מהריאה."
נראה ומתנהג כמו סרטן
בסוף חודש מאי אושפזה בילי ועברה את הניתוח. "מה שהטריד אותי הייתה דווקא הצלקת ולא כל כך הניתוח עצמו. אפשר רק לדמיין את פניו של הרופא כשביקשתי ממנו לצמצם את שטחה של הצלקת, כי בגילי המופלג, אני עוד שוחה בביקיני קטן. הוא הסתכל עליי במבט מלא חמלה שאמר, 'מסכנה, היא עומדת למות ומה שיש לה בראש זה הביקיני שלה."'
במהלך האשפוז סירבה בילי לקבל את האבחנה שלקתה בסרטן אלים וקטלני. "זה נשמע לגמרי כמו הכחשה, אבל הייתה לי - לא מבינה איך - תחושת בטן שאני בריאה, למרות כל סימני המחלה."
לבעלה ולבנותיה אמרו הרופאים שהגידול שנכרת נראה כמו סרטן ומתנהג כמו סרטן ולכן ימיה ספורים. "בעלי והבנות התחילו כבר להתאבל עליי. הכי קורע היה הרגע שבו חמי הקשיש הציע לתרום לי אחת מריאותיו. הוא אמר: 'אף פעם לא עישנתי, כך שהן טובות לגמרי."'
באותה תקופה עוד הספיקו היא ובעלה, שהתגוררו ביבנה, לרכוש בית צמוד קרקע ביישוב גן-נר שבעמק יזרעאל. "כשבעלי שאל אותי באיזה מהבתים אני רוצה להשתקם, הוא למעשה התכוון באיזה מהמקומות לקבור אותי. אבל אני, כאמור, הייתי אז בהכחשה טוטאלית ולא הבנתי למה הבנות שלנו כל כך נצמדות אליי ובוכות, ולמה החברים הרבים שלנו כל כך עצובים לראות אותי."
מהאשפוז הוסעה בילי לבקשתה לביתם החדש בצפון, כשבעלה ובנותיה מנעימים את ימיה הקצובים, האחרונים. כחודש אחרי הניתוח הוזמנה בילי לבית החולים לשיחה עם הרופא. "אני, שכל הזמן ידעתי בוודאות שאין לי סרטן, התחלתי להילחץ. עמדתי במסדרון, הזמן נראה לי כנצח. רעדתי והייתי מכוסה זיעה קרה. בעלי חיבק אותי ועודד אותי: 'בילי, נעבור את זה יחד."'
30% מהאבחונים שגויים
"כשהגיע הרופא ניסיתי לפענח מהבעת פניו את סוג הבשורה שהוא עומד לזרוק לי על הראש, אבל לא הצלחתי. הכל קרה כל כך מהר. הוא אמר לנו: 'טוב, אני שמח לבשר לכם שזה לא סרטן."'
במשך עוד חצי שעה נותרו בני הזוג ברק מאובנים בכיסאותיהם, בחדרו של הרופא. "כשהפשרנו, מיד התקשרנו לילדים ולחברים, אבל רק אחרי זמן רב הרשיתי לעצמי לשמוח באמת," מספרת בילי. לפני שבועיים היא חגגה יחד עם בני משפחתה ומאות חבריהם את שיבתה לחיים באירוע שכלל סעודת הודיה ושירה.
אז איך אפשר להסביר את המהפך הדרמטי הזה? האם הרופא הזדרז יותר מדי לחשוד במחלה, שבסופו של דבר לא נמצאה בגופה של החולה? או שאולי הוא נהג באחריות, כשמיהר להכין את בני המשפחה לבאות?
"החולה טופלה במקצועיות ובמסירות על ידי הצוות הרפואי ואף שלחה מכתב תודה מרגש," נמסר מהמרכז הרפואי שיבא. "המטופלת עברה ניתוח שהיה חייב להתבצע לכריתת הגידול. מהלך הניתוח וההחלמה היו תקינים והתשובה הפתולוגית הדגימה כי מדובר בגידול דלקתי, אשר כריתתו מביאה במרבית המקרים לריפוי מלא, כפי שהיה במקרה זה. אנו שמחים בשמחתה שאין מדובר בגידול סרטני."
"מהערכות בינלאומיות עולה שלפחות 30% מכלל האבחונים עלולים להיות שגויים" אומר לנו פרופ' יואל דונחין, מנהל השירות לבטיחות החולה במרכז הרפואי הדסה עין-כרם ועוסק בטעויות באבחנה רפואית. "זה יכול לנבוע משורה של טעויות: פענוח לא נכון של הממצאים, החלפה בין בדיקות של חולים, אי-אישוש מובהק של הממצא, כמו במקרה הזה, ועוד. חשוב לזכור שחולה הוא חידה, ולכן הקושי להצליב בין כלל הנתונים שלו עלול לא פעם להביא לטעות באבחון".