שיהיה כריסמס שמח ורועש: אלבומי הרוק של החג

בלינק 182 – Neighborhoods

שמונה שנים לאחר אלבומם הקודם, "בלינק 182", השלישייה שערבבה בהצלחה את הפאנק עם הפופ היומיומי, חוזרת. אחרי שנפרדנו בכעס ומוכים טרגדיות, ביניהן המוות של המפיק המוזיקלי שלהם, ג'רי פין ותאונת המטוס הנוראית בה נפצע קשה המתופף טראוויס בארקר, הלהקה התאספה וחיברה חזרה את השברים.

צפו בקליפ לשיר "Up All Night" מתוך האלבום החדש של Blink 182

התוצאה היא אלבום חדש ומגוון אותו השלושה הפיקו בעצמם. הם כתבו הרבה מילים לא פשוטות מהתקופה הקשה שעברה על כל אחד מהם ושילבו אותם עם הצליל המזוהה שלהם - ועדיין ניתן למצוא הרבה רגעים אופטימיים באלבום. עכשיו נותר להם להוכיח את עצמם בדרכים, ועל הבמה. מה שלא יקרה, טוב שהם חזרו.

ג'יינז אדיקשן – The Great Escape Artist

חוץ מהסאונד הבעייתי שכאב באוזניים, מעריצי להקת "ג'יינז אדיקשן" וודאי עוד לא רגועים מהמחזה האדיר והצבעוני שהלהקה סיפקה ב-1 בספטמבר בתל-אביב. הלהקה הסקסית מלוס אנג'לס הגיעה לכבוש אותנו רגע לפני שהיא מוציאה את אלבום הקאמבק שלה שיוצא בימים אלו.

ככה נפתח האלבום החדש של "ג'יינז אדיקשן". מה אתם חושבים?

גם ג'יינז לא הוציאה אלבום חדש מזה שמונה שנים והקאמבק הנוכחי הוא לא הראשון איתו הפציעה. אבל כל מי שנכח בהופעה אצלנו, יכול היה להבין שהיא כאן להישאר ועכשיו גם עם אלבום חדש ומצוין ביד שמייצג באופן מובהק ונפלא את הרוק שתמיד היה לה.

אליס קופר – Welcome 2 My Nightmare

36 שנה חלפו מאז הוציא אליס קופר את "Welcome To My Nightmare", אחד מאלבומיו החשובים שעיצבו את הקריירה המוצלחת והמדממת שלו בשנים הבאות. לפני שש שנים, כשחגגו 30 שנה לאלבום, הוא התחיל להשתעשע עם הרעיון לשוב למפיק-העל בוב אזרין, מי שהפיק את אותו אלבום קלאסי, ולשתף פעולה עם המוזיקאים המקוריים משנות השבעים. האלבום גם קיבל את אותו השם, רק עם הספרה "2", כמעין רמיזה לפרק המשך.

"האלבום שהכי נהנתי לעשות". אליס קופר מספק הצצה ליצירה החדשה

ומה התוצאה? קופר כמובן כבר לעולם לא ישוב למרכז המוזיקה הפופולרית כפי שהיה בשבעים ובשמונים, אבל הסיוט עדיין קיים. דרך הבלדות ועד לשירים הרוקיסטיים, הוא ממשיך ליצור מוזיקה כיפית ולא לקחת את עצמו ברצינות רבה. הוא עדיין פוגע.

אנתרקס - Worship Music

שלושים שנה אחרי שהוקמה, ולמרות אינספור העליות והירידות, נדמה ש"אנתרקס" הקולית ממשיכה לעשות חיים. בשנתיים האחרונות הלהקה הצטרפה לסיבוב "The Big 4", שכלל את ארבע להקות החלוצות של ז'אנר הט'ראש מטאל, יחד עם "מטאליקה", "מגהדת'" ו"סלייאר".

ככה עושים את זה: "אנתרקס" איז באק, בייבי

הסיבוב הפך להצלחה היסטרית ברחבי העולם ובחודש שעבר הוציאה הלהקה את "Worship Music", אלבום ראשון מזה שמונה שנים ופעם ראשונה שהזמר ג'ואי בלדונה מקליט אלבום עם הלהקה מאז שנות התשעים. המעריצים הותיקים מאושרים. והדור החדש של חובבי המטאל זקוק להדרכה שבאלבום הבומבסטי, בשביל קצת להבין איך באמת עושים את זה.

מגהדת' – Thirteen

ואם כבר הזכרנו את "מגהדת'", גם החלוצה הזו מתכננת אלבום חדש וב-1 בנובמבר יגיע "Thirteen", אלבומה ה-13 של הלהקה, כשמו כן הוא. היו זמנים שהמעריצים כולם היו בטוחים של"מגהדת'" אין עתיד. אבל איכשהו, דייב מאסטיין הג'ינג'י המוטרף, תמיד הצליח להחזיק את הלהקה הזו על הרגליים כנגד על הסיכויים.

עדיין מכסחת: "מגהדת'" באלבום החדש. זה טוב

יחד עם שון דרובר, דייב אלפסון וכריס ברודריק שעומדים לצידו בשנים האחרונות, הוא ממשיך להוביל את הלהקה לכל מקום בעולם. היא אינה אימפריה כפי שהיתה בשנות התשעים. אבל היא עדיין כאן. עדיין מכסחת ויצירתית. והאלבום החדש הוא ההוכחה לכך.

סטיבן ווילסון – Grace For Drowning

לא ברור מאיפה לסטיבן ווילסון יש זמן. בשנתיים האחרונות המוזיקאי המוכשר היה עסוק בעבודה על אלבום חדש ומצוין של להקתו המקורית, "פורקיופיין טרי", אלבום חדש עם אביב גפן במסגרת "בלאקפילד", ועבודות דיגטליות שעליהן הוא עומל במטרה להוציא מחדש אלבומים קלאסיים מעידן הרוק המתקדם של שנות השבעים. חוץ מזה, הוא גם מופיע ללא הפסקה. 

המסע האינסופי של ווילסון. האזינו ליצירה מתוך האלבום

בתוך כל הבאלגן, הוא איכשהו הצליח ליצור אלבום שני שהוא רק שלו. ועוד כפול.

ווילסון אוהב להגדיר את היצירה על האלבום החדש כניסיונית ואקלקטית יותר מיצירותיו השונות. הוא גם מארח חברים וירטואוזים ומלאים בדמיון כמו חברו מ"קינג קרימזון" רוברט פריפ, קלידן להקת "דרים ת'יאטר" ג'ורדן רודאס, ויצר מסע מוזיקלי עמוק ואינסופי.

פוסיפר – Conditions of My Parole

אחד הזמרים המוערכים והאהובים ביותר בעולם הרוק והמטאל האלטרנטיבי הוא מיינארד ג'יימס קינן, מנהיגה של להקת "Tool" המסתורית ושל "A Perfect Circle" המדויקת. אבל קינן תמיד שמר על פרופיל נמוך, לא מתקרב לתקשורת, לא מרבה להראות את פרצופו - ומעדיף לתת למילים ולמנגינות המטרידות לדבר בעד עצמן.

מיינארד ג'יימס קינן מעורר השראה. הקליפ המושקע לשיר "Man Overboard"

כך גם בפרויקט הסולו שלו "פוסיפר". עמוס בדמיון האפל שלו, בחוויותיו האישיות הקשות, בקולו העמוק, בשילוב של כלים חיים עם אלקטרוניים וגם בהומור גדול, קינן מוציא אלבום שני של הפרויקט וממשיך לעורר המון השראה.

ועל איזה אלבומי רוק חדשים אתם ממליצים? טקבקו במרץ!