הרנו החשמלית של אגסי: נהיגה ארוכה ראשונה
רנו פלואנס החשמלית תעלה על כבישי ישראל בקרוב, כשהיא מצוידת בסוללה מתחלפת ומשווקת על-ידי מיזם בטר פלייס של שי אגסי. בישראל לא ניתן לקבל אותה למבחן, אז ניצלנו השקה של רנו בפורטוגל
מכירים את מיזם המכונית החשמלית של שי אגסי? אם לא מצאתם עצמכם בחמש השנים האחרונות על אי מבודד באוקינוס השקט, טובים הסיכויים שנחשפתם לו פעמים רבות מהנחוץ - גם אם הקשר ביניכם לתעשיית הרכב העולמית והמקומית, מתבטא בהזמנת מכונית חדשה אחת לארבע שנים. שכן מדובר ללא ספק בסיפור מסעיר, מכל זווית בעצם.
- וכמה עולה המכונית של אגסי באמת? בבקשה
שי אגסי ישראלי, במיזם מעורב הרבה מאד כסף, הקשר למקורות הכוח בחברה הישראלית ברור, וכך גם לממסד. יש כאן כמובן עיסוק באיכות סביבה, וממילא מתווספת גם תווית של שחרור מתלות בנפט הערבי, על כל נגזרותיו הפטריוטיות. יש קידמה, ויש ג'ניוס יהודי, ויש כמובן גם איש שיווק שנחשב לאחד המוערכים בעולם הרכב. יותר מזה?
הרעיון של אגסי אגב, די פשוט. באמצעות תחנות להחלפת סוללות, הוא מבטיח לאפשר טווח בלתי-מוגבל למכונית החשמלית - מהבעיות הגדולות של רכב העתיד שאינו עושה שימוש במנוע בנזין או דיזל. בנוסף תרושת הארץ גם בעמדות טעינה, בהן ניתן יהיה להזרים חשמל הכרחי לסוללה, בזמן חנייה. וכן, גם הן, כמו תחנות ההחלפה, של אגסי. ועוד עניין אחד קטן - בטר פלייס תשווק כאן מכוניות חשמליות בשם רנו פלואנס Z.E, עם חבילת שימוש. אכן, כמו חברת סלולר.
מייד-אין רנו
מה שעשתה טויוטה היפנית עם מכוניות היברידיות, עשתה רנו עם מכוניות חשמליות - הפכה עצמה למובילת התעשייה, עם פיתוח נמרץ וכבר עתה מספר דגמים ראויים לשיווק. ואחד מהם הוא הפלואנס המשפחתית בגרסת ZE שמשמעותה - אפס פליטה, Zero Emission. והמכונית הזו היא הרבה יותר ממשפחתית-חשמלית ראשונה-בסוגה, שכן זו "המכונית של אגסי", הדגם שמייזם טעינת הרכב של חברת בטר פלייס ישווק כאן (ובדנמרק ואוסטרליה).
בישראל לא הסכימו עד היום אנשי בטר פלייס לאפשר נסיעת מבחן ארוכה וראויה. ומכיוון שטווח הנסיעה הוא עניין חשוב במיוחד במקרה זה, ההזדמנות הראשונה לגלות במה באמת מדובר הגיעה בעת השקת שתי חשמליות של רנו בפורטוגל - קנגו ופלואנס. אמנם, ללא אפשרות להחלפת סוללה, אך כפי שאנשי רנו הבטיחו וכפי שמדווח המפרט - אותה מכונית בדיוק, כולל המשקל.
חשמל, שקט, ומסלול קצר
עמודי הטעינה אליהם צמודה הפלואנס החשמלית, מדגישים את מקור האנרגיה. המכונית עצמה דומה למדי לגרסה ה"רגילה", למעט מספר שינויים קוסמטיים כמו פגוש-פנסים-סמל כחלחל, ויחידות תאורה שונות מאחור. מאוחר יותר נגלה כי כמעט מחצית מתא המטען מנוצלת על-ידי המצבר, שאורכה הכולל צמח ב-13 ס"מ, ושהיא כמובן כבדה יותר בכמעט 300 ק"ג. יש כמובן גם שינויים בתא הנוסעים וסביבת הנהג, למשל לוח מחוונים שונה שאינו כולל מד סל"ד, אבל כן חיווי לרמת הטעינה ולאופן הנהיגה.
כרגיל במכונית חשמלית, הנעה לא מייצרת כל רעש. שכן למעשה, עשינו לא הרבה מעבר להעברת מתג מ-Off ל-On. יש חיווי המבהיר שהמכונית מוכנה לתנועה ולא הרבה מעבר. העברה להילוך קדמי (יש רק אחד כזה) מסיעה אותנו לפנים, עדיין בשקט מופתי. 60 ק"מ צנועים לפנינו, בעיר ובכביש המהיר.
ברחובות ליסבון לא מפתיע לגלות שנהיגה עירונית עושה טוב לפלואנס החשמלית. או לכל חשמלית בעצם. המהירות הנמוכה יחסית לא משפיעה כמעט על רמת הטעינה של המצבר, בעזרת החיווי קל מאוד לשמור על צריכת חשמל נמוכה, השקט ממכר ואופי פעולת המנוע - כוח מלא ובאופן מיידי - מסלק כל געגוע למנוע בנזין.
אלא שלא הכל חיובי. המתלים שאמורים להתמודד עם 300 ק"ג נוספים של סוללה ואורך מרכב, כויילו אחרת. הם נוקשים יותר, ומעבירים את מהמורות הכביש העירוני באופן מטריד מעט. כמה מטריד? עד כדי כך שניתן להגדיר אותה פשוט כ"לא נוחה לשימוש".
על הכביש המהיר הפך המומנט הזמין-בכל-רגע את הנהיגה ליעילה, אבל התשלום אינו זניח. הגבלת המנוע ל-95 כ"ס אינה מועילה במיוחד במהירות גבוהה. המהירות המרבית מוגבלת - לטובת החסכון - ל-135 קמ"ש, אך אפילו כך, ההאצה מעל 120 אינה משכנעת. נוחות הנסיעה השתפרה כמובן בזכות מהירויות גבוהה ואספלט סלול היטב.
ומה על טווח הנסיעה? עם שני אנשים בלבד ברכב, ללא כל מטען ובמהירות די קבועה, התגלה הטווח המובטח (180-190 ק"מ) כאופטימי מאד. הנתונים שלנו הצביעו על טווח ריאלי של כ-120 ק"מ, ולא יותר מכך. זאת, למרות נהיגה חסכנית יחסית על הכביש המהיר. יש לשער כי נהיגה עירונית טהורה, תגביל את הטווח עוד יותר.
צומת דרכים
מלבד נושא הזיהום והעלות, רנו פלואנס החשמלית מציעה - בשונה מכל מכונית רגילה - שקט ממכר והרבה כוח מיידי. מצד שני היא מאד לא נוחה בעיר, וכמובן שטווח הנסיעה בה מאד מגביל. כמה מגביל? לפחות מנהיגת ההתרשמות שלנו, השימוש בחשמלית של אגסי יהיה רלוונטי רק לממעטים לנהוג בקרב מקבלי רכב מהעבודה. ועוד לא הגענו לחישובים כלכליים.
האם הבעיות ייפתרו בהמשך? אין ספק שכן. טובי המהנדסים שוקדים על הארכת הטווח, הוזלת עלויות ייצור, הקטנת המשקל והגודל הפיזי ועוד. בנוסף, מחיר הסוללה ירד בעתיד, ומחיר הרכב עשוי לרדת אף הוא בהתאם. ונכון, בעתיד.
עד אז אין ספק ש"החשמלית של אגסי" מתאימה בעיקר לציי רכב מאד מיוחדים, אך לא ממש לקהל הפרטי. לפחות בינתיים, לפחות במחיר שדומה למכונית משפחתית רגילה.
לפנייה לכתב/ת 
