פסטיבל חיפה: מי רוצה להתחלף עם ערן קולירין?
"ההתחלפות", סרטו החדש של ערן קולירין, נחשף לראשונה לקהל מקומי בחיפה והתגלה כיצירה הגותית יפהפיה. ובינתיים, ג'ון מאדן הציג את "החוב" ועמד על ההבדל מהמקור: "אצלי העיסוק הוא בהשפעת העבר על ההווה". סקירת פסטיבל חיפה
במסגרת התחרות הישראלית שמקיים פסטיבל הסרטים בחיפה, נחשף שלשום סרטו המסקרן של ערן קולירין, "ההתחלפות". להבדיל מ"ביקור התזמורת" הפופולארי, מדובר בסרט נגיש פחות, לעיתים אפילו אקספרימנטאלי באופיו, שעניינו באופן שבו שינוי זעיר בשגרת היומיום מוביל אותנו להתבוננות שונה בעולם שמסביב.
- רותם קינן ודב נבון עושים את פסטיבל ונציה
- סוכני המוסד - הגיבורים החדשים של הוליווד
- ג'ון מאדן יהיה בין אורחי פסטיבל חיפה
הגיבור כאן הוא מרצה צעיר לפיזיקה באוניברסיטה (רותם קינן), הנשוי לארכיטקטית מבטיחה (שרון טל), מתגורר באחת השכונות הבורגניות של רמת אביב, ומנהל אורח חיים ריקני ומשעמם להפליא. בוקר אחד הוא שב, באופן בלתי מתוכנן, לדירתו, לאסוף דבר מה ששכח, ומוצא את אשתו נמה בשלווה.
אבל מה שלוכד את תשומת לבו הוא מראה הדירה בשעה זו של היום שבה הוא לרוב לא נמצא בה. המוכר נראה לפתע זר. לא במובן המאיים, פשוט אחר, שונה. דברים שקודם לכן לא הבחין בהם, נגלים לפתע לעיניו. ובאמת, מה המשמעות של היותך במקום שבו בדרך כלל אינך?
מכאן והלאה מתפתחת דרמה קומית, שמבקשת מאיתנו לבחון את חיינו באופן שונה. לא באמצעות מסעות אקזיסטנציאליסטיים נוסח מיכלאנג'לו אנטוניוני - ששוט הסיום של הסרט מחווה בשנינות לסרטו, "יצרים" – אלא דרך התבוננות אחרת בחללים המקיפים אותנו, ובאנשים החולפים בתוכם.
שבירת השגרה הופכת להרפתקה, והבית – למקום של גילוי מחדש. אל המסע ההזוי הזה מצטרף שכנו של הגיבור (דב נבון), ויחד הם מבלים לילה חסר מעש במקלט הבניין, וצועקים במלוא גרונם אל מול דלתותיהן של דירות שוממות. בהמשך, נעשה כל אחד מהם מעורב, בדרך המקורית שבה מנהל קולירין את סרטו, איש בחייו של רעהו. העלילה – אם זו אכן המילה הנכונה – הולכת ונהיית הזויה ואבסורדית. הנה, גם זו דרך להעריך מחדש את חייך, גם מבלי לצאת למסע חובק עולם.
יש משהו בסרטו של קולירין שמזכיר את "להרגיש בבית", סרטו של הקוריאני קים קי דוק, שגיבורו פולש לבתים זרים וחי את חיי דייריהם. כמו "ביקור התזמורת", גם כאן הסגנון הקולנועי חסכוני מאוד (הסרט נעדר כל ליווי מוזיקלי), מסוגנן מאוד ומרוחק. יש בהחלט מקום להעריך את אומץ לבו, יושרו האמנותי ונכונותו של קולירין שלא למחזר את הצלחת סרטו הקודם, שהיה crowd pleaser לשמו, ולצאת, כגיבורו, להרפתקה קולנועית שונה. שבחים מגיעים גם לשי גולדמן, על עבודת הצילום המדויקת.
נכון, זהו סרט קר וכמעט חסר רגש. אבל מפעם לפעם אתה חש כצופה בסרט של ז'אק טאטי או באסטר קיטון, שעקבו גם הם אחר נפתוליה של דמות שתקנית ונטולת מבע בעולם זר ומוזר. במילים אחרות, זה לגמרי לא הסרט לאנשים שמחפשים אחר שורה תחתונה. אבל בעבור צופים מתוחכמים יותר, שמוכנים לתבוע יותר מעצמם ומהקולנוע שהם צורכים – זוהי יצירה יפהפייה ומקורית.
העבר ישראלי, ההווה בריטי
אתמול נערכה גם מסיבת עיתונאים עם אורח בולט בפסטיבל, במאי הסרטים הבריטי, ג'ון מאדן ("שקספיר מאוהב"), שהגיע לחיפה על מנת להציג את סרטו החדש, "החוב". הסרט הוא גרסה דוברת אנגלית לסרטם של אסף ברנשטיין ועידו רוזנבלום משנת 2007, על חבורה מקשישה של סוכני מוסד הנאלצים להתמודד עם סיפור הצף ועולה מהעבר. הלן מירן נכנסת בסרט לנעליה של גילה אלמגור, ולצדה מופיעים גם טום ווילקינסון, ג'סיקה צ'סטיין ("עץ החיים") ורומי אבולעפיה שלנו.
"הסרט עוסק באחריות מוסרית מפרספקטיבות שונות", הסביר מאדן את משיכתו לסיפור, "ויש בו משהו שמזכיר את המותחנים הקלאסיים של שנות ה-70 נוסח 'שלושת ימי הקונדור' ו'המעקב', שמורכבות מוסרית ופסיכולוגית היתה חלק מהם".
מת'יו ווהן ("אקס-מן: ההתחלה"), השותף להפקה וכתיבת התסריט, היה הבמאי המיועד, אבל אחרי שהעדיף לעשות את סרט הסופר-הירוז "קיק אס", תפס מאדן הוותיק (שביים גם את הדרמות הסנטימנטליות, "הוד מלכותה, גברת בראון" ו"המנדולינה של קפטן קורלי"), את מקומו.
"הסרט שלי עוסק יותר באפקט של העבר על חייהם בהווה של הגיבורים", פירט מאדן לגבי ההבדל בין המקור הישראלי לגרסה הזרה. "כך, הדמות שמגלמת רומי אבולעפיה, בתה של סוכנת המוסד הלן מירן, לא היתה קיימת בסרט המקורי, ומבחינתי היא הציר המרכזי של הסיפור. דרכה נפגשים ההיסטוריה והמיתולוגיה".
"החוב" שנחשף לראשונה בפסטיבל טורונטו אשתקד, יצא לאקרני ארה"ב לפני כחודש, וצבר כ-30 מיליוני דולרים בקופות. "זה סרט שמיועד לקהל מבוגר ולא, כמקובל, לבני נוער",
התערב בשיחה המפיק כריס טיקייר, שנכח אף הוא במסיבת העיתונאים. "מבחינתנו, הנתונים הקופתיים מעידים על כך שיש מקום לבידור חכם לקהל מבוגר שמחפש משהו מאתגר יותר".
ואילו ג'ון מאדן הוסיף: "הרעיון של מותחן על רקע זיכרון השואה הינו מאתגר, בעיקר משום שמותחנים מזוהים לרוב עם מניפולציות וריגושים זולים. ודאי שמסקרן אותי לדעת כיצד הסרט יתקבל על ידי הקהל המקומי".
עלולים להישאר לבד
התחרות הישראלית חשפה בסוף השבוע גם את סרט הביכורים של ליאור הר לב, "אנחנו לא לבד". מדובר בקומדיה רומנטית המתרחשת ברובה בדיזנגוף סנטר, ושגיבוריה הם מאבטח תימהוני המשוכנע שסוף העולם קרב, וחולם לנסוע לאיי הפסחא, ובחורה ססגונית בעלת עבר לא ברור, המתגוררת במרכז הקניות העצום.
למרבה הצער, מה שהיה יכול להיות, בסלחנות, סרט סטודנטים סביר, הפך ליצירה חסרת חן שמבקשת נואשות להצהיר על חיוניותה ורוחה האקסצנטרית. חוסר הכימיה בין צמד השחקנים המרכזיים, אוהד קנולר ואפרת בן יעקב, בולט, והתוצאה בכללותה ילדותית ומסורבלת.
