בית הבובות
השינוי הפתאומי בעמדת רה"מ והשרים, ההסתרה הקפדנית של שמות המשוחררים, "כושר ההרתעה" שלפתע אינו שיקול עוד. האם נבחרינו הם רק כלי בידי הבוס האמיתי - מערכת הביטחון?
ככל שעובר הזמן מאותו לילה דרמטי בשבוע שעבר שבו אישרה ממשלת ישראל ברוב גדול את עסקת השבתו של גלעד שליט, מתרבות השאלות בנוגע למנהיגות הפוליטית בישראל והאמת שהיא מספרת לציבור על הכרעות קרדינליות בנושאי ביטחון לאומי.
גלעד שליט בדרך הביתה - כל הכתבות והפרשנויות בעמוד מיוחד
רשימת המרצחים המשתחררים מהכלא, הזמן הרב שעבר מאז נשבה שליט, העסקאות הקודמות שהתפוצצו או נדחו על ידי ראשי הממשלה אהוד אולמרט ובנימין נתניהו, עמדתם החד משמעית של אנשי מערכת הביטחון נגד העסקה וההצהרות החד משמעיות של שרי הימין בעבר נגד העסקה - כל אלה מציבים סימני שאלה סביב דרך קבלת ההחלטות בישראל, אמינות המידע שמועבר לציבור על האיומים האמיתיים המרחפים מעליו, והדרך המניפולטיבית שבה מוצגות "אמיתות" חד-משמעיות ידי הקברניטים, אמיתות שמשנות את עורן לפי צורכי השעה.
לא ראש הממשלה, לא השרים - בעיקר אלה מהימין שהתנגדו בעבר לעסקה, וגם לא ראשי מערכת הביטחון, ובראשם ראש השב"כ, הסבירו עד כה בצורה שמניחה את הדעת את השינוי הפתאומי בעמדתם. מה נשתנה פתאום, מה הפך את המרצחים המסוכנים לכאלה שניתן לחיות עם העובדה שהם מסתובבים חופשי? אילו שיטות חדשות פיתחה מערכת הביטחון, אם בכלל, כדי להבטיח את ביטחונם של אזרחי ישראל אל מול אותם מחבלים צמאי דם, שרק חיכו לרגע שבו ישתחררו כדי לשוב ולזרוע הרג בקרב ישראלים תמימים, אמהות וילדים, נוסעי אוטובוס, מבקרי קניונים או סתם תושבי מקומות הסמוכים לשטחי הרשות הפלסטינית או רצועת עזה?
עסקת שליט יוצאת לפועל:
- עוד עתירות נגד העסקה: 'מורידה המדינה לברכיים'
על השאלות האלה אין עדיין תשובות. נתניהו אמר במהלך ישיבת הממשלה ביום שלישי בלילה כי המחבלים יכולים להוציא פיגועים אל הפועל גם מתוך הכלא. אלא שהמשפט הזה היה נכון גם לפני שנה ושנתיים, וגם לפני חמש שנים. ואם זה נכון, מדוע התנגד אותו נתניהו כל השנים לשחרור ארכי-מחבלים? ברור שהטכנולוגיות אותן טכנולוגיות, היכולות אותן יכולות, והרצון לפגע הוא אותו הרצון. מחבל כלוא שהצליח להעביר הנחיות מתוך תאו לפני חמש שנים, הצליח לעשות כן, מן הסתם, גם לפני שנתיים וגם לפני שישה חודשים. מה גרם לשרים כמו יובל שטייניץ, שרואה עצמו כביטחוניסט מומחה ושהיה מהמתנגדים הבולטים בעבר לעסקה, או לשרים גלעד ארדן ואלי ישי לשנות לפתע דעתם?
מה עשו המשוחררים? חפשו בגוגל
מלבד השרים יעלון, לנדאו וליברמן, שהתנגדו בהצבעה (ליברמן ויעלון הוכיחו עקביות), כולם שותקים. שרי הימין הקשוחים, אלה השומרים על "הכבוד הלאומי" של ישראל ועל כושר הרתעה תחת כל מיקרופון ומול כל מצלמה - נעלמו ונדמו. מדוע אינם מסבירים לציבור את השינוי העמוק שחל בעמדתם, מדוע אינם מספרים מה גרם להם פתאום לישון בשקט ומבלי לחשוש לביטחונם של אזרחי ישראל? ומדוע ניסה ראש הממשלה נתניהו להסביר את החלטתו לבצע את העסקה בשינויים הדרמטיים במזרח התיכון?
ולא רק זאת: שרי הממשלה, כולם, אחראים באופן ישיר למערכת הסתרה מסודרת של שמות המחבלים שמשתחררים מן הציבור. כדי למנוע דיון ציבורי ראוי ומסודר בסוגיית המחיר, הסתירה ממשלת ישראל עד אתמול בלילה את שמות המחבלים שישתחררו, למרות שאלה ידועים לכל הפחות מן הרגע שבו אישרה אותם הממשלה. כשפורסמו - לא פורטו לצד שמותיהם הפיגועים והרציחות שביצעו. את אלה, כנראה, אמור הציבור לנחש לבד. אפילו השמות לא נכתבו כראוי. השמות ברשימה הם שמות מרובעים, האבא, והסבא, ואולי אפילו הדוד - הכל באותו שם. נסו לחפש אותם בגוגל - לא תמצאו דבר.
כיצד זה לא קם שר אחד עם עמוד שידרה ציבורי שיבקש להקדים את פרסום רשימת האסירים תוך פירוט מינמלי של האירועים הנוראיים שבהם לקחו חלק? ואיפה ראשי האופוזיציה? איפה מופז, איפה לבני, איפה שלי יחימוביץ מסתררת? איך זה קולם לא נשמע? איך זה איש מהם לא דורש לקיים דיון ציבורי ראוי בסוגית המחיר?
המצגת תסדר הכל
ונתניהו, הוא הרי מראשי המתריעים מפני החורף האיראני והסתיו הערבי שבוא יבוא אחרי אביב העמים. הוא גם היה זה שהכריע אך לפני שבועות בודדים כי התנצלות בפני טורקיה בפרשת המשט לעזה תפגע ב"כבודנו הלאומי", ותפגע ביכולת ההרתעה של ישראל מול אלה המבקשים להוריד אותה על הברכיים. הוא רץ בבחירות עם הסיסמה: "חזק מול החמאס".
חזק? האם שחרור יותר מאלף מחבלים הישר לתוך הזרועות הפתוחות של חמאס צפוי לחזק את מעמדנו ואת עוצמתנו או דווקא להחלישם? והאם הפגיעה במעמדו של יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, טובה לישראל, או שמא תגרור אחריה אפקט דומינו מסוכן שישנה את המצב הפוליטי ביהודה ושומרון, ויחזק משמעותית את ארגוני הטרור, שהוכיחו כי הם היחידים שיודעים כיצד לנהל משא ומתן עם ישראל, וגם להביא תוצאות?
כל השאלות הללו הן שאלות פוליטיות ומדיניות. נבחרי הציבור יצטרכו לענות עליהן ביום מן הימים. הם יהיו חייבים לעשות כן, ולו כדי לעשות צדק בנפשם ולומר אמת לציבור. שאלות נוספות, לא פחות חשובות ומטרידות, נוגעות ליחסים שבין מערכת הביטחון ובין השרים היושבים סביב שולחן הממשלה, שרים שאמורים להצביע בעד או נגד יציאה למלחמה. העסקה
הזו, שזוכה לתמיכתם הנלהבת של ראש השב"כ, ראש המוסד והרמטכ"ל, מוכיחה כי הפוליטיקאים הם, ככל הנראה, בובות על חוט בידי אנשי הביטחון.
במצגות מתוחכמות, יכולים ראשי שירותי המודיעין או ראשי צה"ל להוביל את השרים לכל מקום ולכל עמדה שבה הם חפצים. אם לפני פחות משנה הצליח ראש השב"כ להפחיד את השרים וגם את ראש הממשלה ולמנוע ביצוע עסקה, ובשבוע שעבר הצליח לשכנעם כי אין מה לדאוג - סימן כי מדינת ישראל מנוהלת עדיין על ידי שירותי הביטחון שלה, ולא על ידי נבחרי הציבור שלה.
לפנייה לכתב/ת 
