בג"ץ יכריע בעתירות: נועם שליט מול נפגעי הטרור
מול משפחותיהם של קורבנות פיגועים יתייצב אבי החייל החטוף, ויבקש מהשופטים שלא לעכב חזרתו. על רקע עסקאות שבויים קודמות והעובדה שיש כבר הסכם בינ"ל חתום, בג"ץ צפוי לדחות העתירות
לבית המשפט העליון, בשבתו כבג"ץ, צפוי היום (ב') יום ארוך ומטלטל. מהצד האחד יגיעו להיכל הצדק בירושלים בני משפחות שכולות, שיקיריהן נהרגו בעשרות פיגועי טרור רצחניים, ויבקשו למנוע את שחרור המחבלים ששינו את חייהם לעד. מהעבר השני יתייצב אביו של החייל החטוף גלעד שליט, נועם, ויבקש משופטי בג"ץ שלא להתערב בעסקה לשחרור בנו. נגד העסקה הוגשו לפי שעה ארבע עתירות.
גלעד שליט בדרך הביתה - כל הכתבות והפרשנויות בעמוד מיוחד
כל העתירות שהוגשו נגד העסקה יעלו לדיון היום בשעה 12:00. אל מול העתירות תתייצב נציגת הפרקליטות, שתגיש את תשובתה להן כשעתיים לפני תחילת הדיון. על ניסוח התשובה עמלים גורמים בפרקליטות ובלשכת היועץ המשפטי לממשלה. ליד נציגת הפרקליטות צפוי לשבת נועם שליט, שגם צפוי לומר את דברו לפני נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, והשופטים אליעזר ריבלין וחנן מלצר.
עסקת גלעד שליט - הכתבות האחרונות:
- "לא אמרו לנו שרוצח בתי ישוחרר, אנחנו כלבים?"
- אביבה שליט: דחיית העסקה תסכן את גלעד
- 3 בניה של משיקת הקמפיין באו"ם יישארו בכלא
- בית הבובות / פרשנות פוליטית, אטילה שומפלבי
- הפרקליטות: "שחרור אסירים - שיקול מדיני"
עדיין לא ברור מתי תינתן ההחלטה בנוגע לעתירות נגד עסקת שליט, אולם ההערכה היא שהשופטים יחכו עד לשעות הערב, כדי למנוע מצב שבו פסק הדין ניתן לפני שחלפו 48 השעות שהוקצו להסתייגויות מביצוע העסקה.
את העתירה הראשונה נגד העסקה הגיש כבר ביום שישי ארגון "אלמגור", המייצג משפחות של נפגעי טרור. עם מגישי העתירה ההיא נמנים רון קרמן ששכל את בתו בפיגוע בחיפה, יצחק מעוז שבתו תהילה נרצחה בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים, חובב נוריאל שאביו ששון נוריאל נחטף ונרצח, והרב שמואל וייס שבנו החייל נהרג בקרב עם מחבלים. המשפחות הסבירו בעתירתן כי הן סבורות שהעסקה בלתי סבירה ובלתי מידתית, בשל המספר הגדול של מחבלים ורוצחים שישתחררו.
המשפחות השותפות לעתירת "אלמגור" ביקשו מבג"ץ צו ביניים שיעכב את שחרור המחבלים הנכללים בעסקה, כדי לאפשר למשפחות נפגעות הטרור לערוך בדיקה יסודית יותר של הרשימה ולערער כראוי בפני הרשויות.
"בג"ץ ישמש רק במה למשפחות השכולות"
עתירה שנייה נגד עסקת חילופי השבויים הגישו בני משפחת סחיווסחורדר, שהוריהם ואחיהם נרצחו בפיגוע במסעדת סבארו בירושלים ב-2001. בני המשפחה ביקשו מבית המשפט למנוע את שחרורה של אחלם תמימי, שהסיעה את המחבל המתאבד שהתפוצץ במסעדה וגרם לאחד הפיגועים הקשים ביותר שידעה ישראל בימי האינתיפאדה השנייה. הם ביקשו מבג"ץ להורות למדינה לקבוע קריטריונים ברורים לשחרור אסירים ביטחוניים, ולעכב את שחרור האסירים עד לקביעת קריטריונים אלה.
עתירה שלישית הגישה רונית תמרי, אזרחית מודאגת מירושלים, שטוענת בעתירתה כי העסקה מורידה את מדינת ישראל על הברכיים. היא דורשת להסיר שמות של 29 מחבלים מרשימת המשוחררים.
את העתירה הרביעית הגיש עורך הדין זאב דסברג, שאחותו וגיסו, אפרת וירון אונגר, נהרגו בפיגוע. הוא עתר גם בשם המכון המשפטי לחקר הטרור, שמייצג בעתירה זו שמונה משפחות של נפגעי טרור. בעתירה מבקש עורך הדין דסברג לבטל את עסקת שליט, וטוען כי על המדינה להבטיח שהאסירים המשוחררים לא ישובו לסכן את אזרחי מדינת ישראל. עוד נטען בעתירה כי לפני יישום העסקה צריכים לעבור השבועיים שניתנים לפי חוק לנפגעי העבירה אחרי ההודעה על הכוונה לחון את מי שפגע בהם.
גורמים משפטיים בכירים העריכו אמש כי שופטי בג"ץ ידחו את העתירות, כפי שהיה בעסקאות שבויים קודמות. "בפסקי דין קודמים כדוגמת בג"ץ נגד עסקת שליט שהוגש לפני כשנתיים, דחתה הנשיאה דורית ביניש את העתירה, וכתבה כי מדובר בשיקול דעת ובאחריות של ממשלת ישראל", הסבירו הגורמים ל-ynet. הם הזכירו כי עתירה נוספת שנגעה לעסקת שבה הוחזרו גופותיהם של החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר מלבנון, נדחתה גם היא על-ידי שופטי בג"ץ, בנימוק שהם אינם מתערבים בשיקול הדעת של הממשלה בכל הקשור לנושא יחסי החוץ והביטחון של מדינת ישראל.
הגורמים הסבירו כי "היום, עתירות לבג"ץ הפכו למעין מתן במה עבור אותן משפחות של נפגעי טרור להשמיע את דבריהן, אף שהתוצאה ידועה מראש".
הפרקליטות תזכיר לביניש: כבר דחית עתירה בנושא
גם לדברי פרופסור אריאל בן-דור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, הסיכוי שהעתירות נגד עסקת שליט יתקבלו קלוש ביותר. "אין זו הפעם הראשונה שמוגשות עתירות בנושאי שחרור אסירים בעקבות משא ומתן מדיני. בעבר כל העתירות נדחו, ושופטי בג"ץ קבעו והבהירו ששיקול דעתה של הממשלה בעניין היבטים ביטחוניים ומדיניים הוא שיקול דעת רחב".
על ניסיון יצירתי אחר למנוע את העסקה - התביעה האזרחית שהוגשה לצד בקשה לעיכוב יציאה מהארץ נגד חמישה מחבלים - אמר בן-דור: "ככל הנראה גם פה בית המשפט לא ייתן צו עיכוב יציאה מהארץ. בית המשפט בוחן מערכת איזונים בין תועלת ונזק, כשמצד אחד יש חיי אדם ומהצד השני יש העניין הכספי. קשה לראות איך השופטים יחליטו שהשיקול הכספי גובר על המשך השבי של גלעד".
ומעבר לכל זה, מדגיש פרופ' בן-דור שיקול נוסף שבגינו ידחו שופטי בג"ץ את העתירות: "ברגע שהמדינה התקשרה בהסכם עם חמאס, בג"ץ לא מעניין את העולם, וברור שלביטול ההסכם יהיו השלכות קשות וחריפות".
במסגרת התשובה לעתירות צפויה הפרקליטות לטעון כי אין להתערב בהחלטת הממשלה על עסקת שליט, שכן מדובר בשיקול דעת רחב של הממשלה הנוגע להיבטים ביטחוניים-מדיניים. בפרקליטות אף צפויים לצטט מדבריה של נשיאת העליון, דורית ביניש, שדחתה עתירה נגד עסקת שליט בשנת 2009, ומפסקי דין נוספים שבהם נדחו עתירות דומות.
על טענת העותרים כי הזמן שניתן להם להסתייגויות קצר מדי, תשיב הפרקליטות כי כבר בעתירה שנדונה בשנת 2009
הצהירה מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים, עו"ד אמי פלמור, שמשפחות נפגעי טרור שיש להן השגות על שחרור הרוצחים מוזמנות לפנות למשרד המשפטים ולהשמיע את עמדותיהן, ובמשרד מתחייבים כי אם בעסקה עתידית אותם רוצחים ישוחררו, הם יודיעו לאותן משפחות.
במשרד המשפטים הדגישו אמש כי רק 68 אנשים פנו אז למשרד, וכי לאחר שעסקת שליט אושרה בממשלה בדקו במשרד המשפטים את אותן פניות, והתברר כי רק 35 משפחות שהוזכרו בהן קשורות לעסקה. עו"ד פלמור התקשרה לאותם אנשים כבר בערב החג, והודיעה להם כי רוצחי יקיריהם כלולים בעסקה. לדברי גורמים בכירים במשרד המשפטים, מלבד אותם אנשים לא פנו עד היום למשרד אנשים נוספים.
Read this article in English