ז'אן חזר לקנדה אחרי שצעד 11 שנה מסביב לעולם
בגיל 45 פשט ז'אן בליוו את הרגל והרגיש שחייו קורסים, אז הוא יצא למסע בן 75 אלף ק"מ - כמו הקפה כפולה של כדור הארץ. באפריקה הוא אכל חרקים, במכסיקו התאהב, בסודן חבש טורבאן ובאתיופיה נעצר. לקנדה חזר מרושש, אבל עשיר מאי פעם
עוד כתבות מהעולם הגדול:
- החודש: אוכלוסיית העולם תגיע ל-7 מיליארד איש
- ספר חדש: היטלר נמלט לארגנטינה ומת ב-1962
- חשד: קניבלים צלו הרפתקן גרמני שיצא לצוד באי
- דיווח: המחתרת הבאסקית תכריז על סוף לאלימות
מעט רזה יותר ועם קצת יותר שיער אפור, בליוו נראה דוחף עגלה בת שלושה גלגלים שבה נשא לאורך הטיול הארוך שק שינה, בגדים וערכת עזרה ראשונה. בימים האחרונים, בדרכו למונטריאול, עצר בליוו רק לזמן קצר כדי לצרוך מעט מזון וסיפר על הרפתקאותיו בטיול לזרים סקרנים, תוך שהוא מקרין שקט ושלווה שסיגל לעצמו בעזרת החופש המוחלט שאימץ.
במונטריאול התאחד בליוו עם חברתו זה שנים רבות, לוס ארשאמבו, שתמכה בו לאורך המסע יוצא הדופן ואפילו יצרה עבורו אתר אינטרנט שבו נמסרו עדכונים על תלאותיו. בליוו עזב את מונטריאול יום אחד אחרי שמלאו לו 45 שנה, ב-18 באוגוסט 2000, אחרי שבית העסק הקטן שלו פשט את הרגל. הוא החליט לצעוד מסביב לעולם בניסיון לברוח מהפרק הכואב הזה בחייו.
ארשאמבו ושני ילדיו של בליוו מנישואיו הקודמים לא ניסו לעצור בעדו. "זה היה מגניב", אמר בנו, תומאס אריק, שהיה בן 20 באותם ימים. בליוו רץ את כל הדרך לאטלנטה, ג'ורג'יה, לפני שהאט את הקצב, לקראת מה שהפך לצעדה הארוכה ביותר בעולם: 75 אלף קילומטר שהתפרשו על פני 64 מדינות.
זרים גמורים פתחו לי מיטה
בשלב מסוים, ארשאמבו עודדה את בליוו לנצל את החופשה שלו כדי לקדם שלום ומניעת אלימות למען ילדי העולם. לפתע, למה שהחל כבריחה מהחיים הייתה מטרה. במשך 11 שנה טייל בליוו במדבריות ובהרים. הוא התאהב למשך תשעה ימים במכסיקו, חבש טורבאן והתכסה בזקן ארוך בסודן, אכל חרקים באפריקה, כלב בדרום קוריאה ונחש בסין, ולווה על-ידי חיילים חמושים בפיליפינים.
בליוו לקה במחלה משמעותית רק פעם אחת, באלג'יריה, הותקף רק פעם אחת - על ידי שני שיכורים בדרום אפריקה, ונעצר רק פעם אחת - באתיופיה, ללא סיבה נראית לעין. הוא שוחרר ביום שלאחר מכן. בליוו ישן לא פעם תחת גשרים ובבתי
מחסה להומלסים, ואפילו העביר לילה אחד בכלא, אבל לעתים קרובות הרבה יותר הוא הוזמן לארוחות עם אנשים שהרפתקאותיו סקרנו אותם. חלקם אף שיכנו אותו בבתיהם.
בליוו עזב את מונטריאול בשנת 2000 כשבכיסיו 4,000 דולר קנדיים. בסופו של דבר הוא בזבז סכום דומה מדי שנה מאז, כשארשאמבו, ששמרה איתו על קשר טלפוני, מספקת לו את הכסף. הוא הסתמך גם על אדיבותם של זרים גמורים. ערב כניסתו למונטריאול, נטול כסף משלו, הוא התעקש כי הוא עשיר - בשל החוויות שצבר. "עזבתי כשאין לי דבר, והיום אני חוזר עם עושר של ידע והבנה", אמר. כעת מתכוון בליוו לכתוב ספר, להעביר הרצאות על מסעו, ולעודד הרמוניה בין בני האדם.
לפנייה לכתב/ת 
