השירות ברכבת מעצבן? נסו לתבוע, זה עובד

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה בקשה של רכבת ישראל, לערער על פסק דין שניתן נגדה בבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע, ובו חוייבה לפצות נוסע ב-1,000 שקלים (500 פיצוי ו-500 הוצאות משפט). הפיצוי הוא בגין עוגמת נפש וסבל שנגרמו לנוסע בעת שנסע עם בנו הקטן לבילוי בתל אביב, ברכבת צפופה בה תאי השרותים היו נעולים והמזגן לא פעל.

עוד בנושא תחבורה ציבורית ב-ynet:

דו"ח הממונה על השכר: זינוק בשכר בכירי הרכבת

צפוף לכם בקרון הרכבת? זו אינה גזירת שמיים

אלא שהרכבת ביקשה רשות לערער על פסק הדין. לטענתה, בית הדין לתביעות קטנות טעה כאשר פסק כי הצפיפות ברכבת בזמן שיא מהווה עילת תביעה, וכי הקביעה ש"שנוסע סביר מצפה שיהיה לו מקום ישיבה", עומדת בסתירה לפסק דין קודם (פס"ד זורניצר) אשר קבע כי אין חובה לרכבת להקצות מקום ישיבה לכל נוסע, וכי מי שרוצה להבטיח לעצמו מקום ישיבה, רשאי לרכוש את השרות בתוספת תשלום (מקומות שמורים).

אלא שבית המשפט המחוזי בראשות השופטת רויטל יפה-כץ, דחה את הטיעונים. לטענת השופטת, פסק הדין בפרשת זורניצר אינו מחייב, שכן מדובר בפסיקה שניתנה גם היא בבית דין לתביעות קטנות, מה עוד שהנסיבות היו שונות. עוד נאמר כי הגשת ערעור על קביעת בית המשפט לתביעות קטנות אינה אוטומטית, ומחייבת בקשת רשות מבית המשפט, וזאת כדי לתת משקל גדול להכרעת בית הדין לתביעות קטנות - ששומע את טענות הצדדים.

"בית המשפט הזה ששמע את העדויות, שלא נסתרו על-ידי הרכבת, בדבר הפסקת הפעילות של מיזוג האויר ותאי השרותים הסגורים, צדק בקביעותיו כי נגרמה עוגמת נפש לנוסע... באשר לגובה הסכום שנקבע, ערכאת הערעור לא תמהר להתערב, בוודאי לא כאשר מדובר בסכום פעוט כשם שנפסק".

השופטת שלחה גם עקיצה לטיעוני הרכבת, לפיהם אם התובע רצה מקום ישיבה, היה עליו לרכוש מקום שמור בתוספת תשלום. זאת כאשר לבית המשפט התברר כי לא היתה כל אפשרות לפעול בדרך זו, מאחר שבימי העומס אין מקומות שמורים.

השופטת הוסיפה ואמרה כי "לא היה ראוי לטעון כי הצפיפות בתחבורה הציבורית אינה תופעה זמנית או חולפת, כאילו מדובר בגזירת גורל. במקום לחשוש מפני תביעות חוזרות בגין תופעה זו, ראוי היה לפעול להקטנת התופעה ובמידת האפשר לביטולה". בסיכום קבע בית המפט המחוזי בדחותו את בקשת הערעור, כי לא מצא שנפלה טעות בהכרעת בית הדין לתביעות קטנות.