איפה היה אגף הנפגעים?
מול גל ההכנות המופרז לחזרתו של גלעד שליט, צורמת במיוחד העובדה שלא נמצא ולו חייל אחד פנוי שיישב ליד הטלפון ויעדכן את המשפחות השכולות על שחרור הרוצחים
ביממה האחרונה נחשף הציבור להכנות חסרות התקדים שעורך צה"ל לקראת חזרתו של גלעד שליט והעברתו לארץ ולא רק בענייני אבטחה וביטחון. עושה רושם שחצי צה"ל מתעסק כעת בסידורי הטקס ובסממנים חיצוניים, מהבמבה שאותה יקבל שליט בגבול ועד להכנת זוגות מדים ודרגות צה"ל אותם ילבש בבואו לארץ.
מול גל ההכנות המופרז, צורמת במיוחד העובדה כי בכל פסטיבל חזרתו של שליט לא נמצא ולו חייל אחד פנוי שישב ליד הטלפון ויעדכן את המשפחות השכולות שאיבדו את קרוביהם בפיגועים בדבר שחרור רוצחי יקיריהם. המערכת הצבאית, אגף נפגעים ושירותי הרווחה והפסיכולוגיה בצה"ל מתמסרים בהנאה לדבר ומספרים לנו כיצד יזכה גלעד שליט - ובצדק - ליחס מיוחד ותומך, אך מנגד מפקירים את אותן משפחות שכולות שממחר ייאלצו להתמודד עם מציאות כואבת ומתסכלת הרבה יותר.
עוד בערוץ הדעות:
להבא, רק עונש מוות / רעות יעקבסן
סתיו של תקווה / גיורא ענבר
חזרנו ארצה לרפא במערכת חולה / אשת מומחה ששב מארה"ב
מערכת מתוקנת היתה שולחת עשרות סגני אלופים ועובדים סוציאלים לבתי המשפחות השכולות, מעדכנת אותן באופן אישי על שחרור המחבלים ומציעה תמיכה וסיוע. במקום זאת, רוב המשפחות השכולות נאלצו לשוטט באתר האינטרנט של השב"ס ולבדוק בעצמן אם רוצחי קרוביהן ברשימות המשתחררים.
אך לא רק הצבא נהג שלא כהלכה בסוגיה זו. עושה רושם כי השמחה על שובו של גלעד שליט השתלטה על השיח הציבורי וכי רבים מנסים לגמד את כאבן של המשפחות ולומר בנימוס - אל תפריעו לעסקה, אל תפריעו לחגיגה. גם תומכים מובהקים בעסקת שליט כמוני, חייבים ביום זה להצדיע לאלו ששכלו את יקריהם ולומר בקול ברור - אתם מגש הכסף שעליו נישא גלעד שליט חזרה הביתה. הם אלו שמשלמים את מחיר העסקה, הם אלו שנאלצים לשוב להתמודד עם פצעים שנפתחים, אובדן היקירים, ותחושת כעס ותסכול אל מול מראה המחבלים המשתחררים.
השאלה הגדולה האם יצליח גלעד שליט להשתקם לאחר חמש שנים נוראיות בשבי בעזה מעסיקה את כולנו, אך גם השאלה האם יצליחו משפחות הקורבנות להשתקם ולשרוד את הימים הקרובים חייבת להישאר על סדר היום.
לנשיא המדינה, ראש הממשלה ושר הביטחון קל יותר להצטלם עם בני משפחת שליט שזוכים לראות את בנם חוזר הביתה, וקשה יותר לצאת דווקא היום לבתי המשפחות השכולות ולהתעמת עם הביקורת ועם התחושות הקשות. כפי שהחברה הישראלית יודעת לחבק את המשפחות השכולות ביום הזיכרון ולנהוג בהן ביראה ובכבוד, כך גם עתה על החברה כולה, צה"ל, התקשורת, הימין והשמאל להתאחד סביב המשפחות ולהשתתף בצערן שרק הלך וגדל.
בשעות אלו לבי עם המשפחות השכולות, אלו שתומכים בעסקה ואלו שרוצים בעצירתה. כאבן אינו נחלתם רק של אנשי ימין או של מתנגדי העסקה. כולנו - ימין ושמאל - חייבים להביע הזדהות וצער עם אלו שייאלצו לראות את רוצחי יקיריהם מתהלכים חופשי, מבלי שהביעו חרטה ומבלי שריצו את עונשם.
יריב אופנהיימר, מזכ"ל שלום עכשיו
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il