ריקוד בדרך לשמים
פרוייקט "רופאי חלום" הוא פרויקט חלוצי הפועל לשילוב ליצנות רפואית במערך הטיפול בבתי החולים בישראל. הפרויקט פועל ב-22 מרכזים רפואיים בארץ וכולל צוות של 90 ליצנים רפואיים – 'רופאי חלום' העובדים בעיקר במחלקות הילדים. אורי נועז מספר על פעילותו ב"גוף ראשון"
שמי אורי נועז ואני ליצן רפואי בפרויקט "רופאי חלום". בעבודתי בבתי החולים אני נפגש עם אלפי ילדים והורים וזוכה לחויות מטלטלות וסיפורים מרגשים שמלווים אותי שנים אחרי שהילדים המשיכו בחייהם. אך יותר מכולם, זכור לי המסע שלי עם חמיס, מסע בלתי נשכח.
אתחיל בווידוי, תמיד אהבתי לנגן בתופים, מאז שהייתי נער, השכנים שלי אולי אהבו את זה קצת פחות. בכל מקרה, שנים שאני לוקח איתי את מקלות התופים לכל מקום, אני לא יודע להסביר את זה, אך תמיד הופתעתי מחדש מהכוח שלהם לעשות אותי מאושר. מהסיפור שלי עם חמיס, נוכחתי לדעת כי הפחתתי מערכם.
כשנכנסתי לראשונה למחלקת הדיאליזה בבית החולים לגליל המערבי בנהרייה - חדר קטן, עם ארבע ספות והרבה מכונות, שלידן יושבים ילדים, עם צינור שמחובר להם לבטן - עוד לא ידעתי מה אעשה כדי לגעת ולטפל בילדים. ברור היה, שעלי להיות זהיר ועדין מאוד, כדי שחס וחלילה אף צינור לא יתנתק, ודבר לא יינזק. מתיקי הוצאתי בלונים ובועות סבון ולאחר אינטראקציה ממושכת נופפתי לשלום לכולם, ויצאתי לצלילי צחוקם של הילדים והאחיות.
ואז, על סף הדלת, שמעתי דפיקה חזקה, ומיד אחריה שתיקה רועמת. חשתי שזה התיק שלי שנפל לי בטעות מהיד, ופגע במשהו. בליבי קיוויתי ששום דבר לא ניזוק, ומיד הבטתי לכיוון מעוף התיק. גיליתי שהוא פגע בלול, שהיה צמוד לקיר ליד דלת היציאה מהמחלקה. האמת היא שבכלל לא ראיתי שהיה שם לול. הרי כל הזמן הזה הייתי עם הגב אליו.
מיד הרמתי את מבטי בכדי לראות מי נמצא שם, והאם הוא נפגע מן המכה. אחת האחיות רצה מיד לבדוק אם שום דבר לא זז במכשיר הדיאליזה. מבט הילדים הישובים על הספות היה חסר כל הבעה, כאילו הסרט נגמר לפני השיא.
"רופאי חלום" - קידום הליצנות הרפואית כמקצוע פארא-רפואי מוכר
רק חמיס שהיה בתוך הלול, חייך חיוך שובה לב, כאילו קיבל מתנת יומולדת. האחות שבדקה את מכונת הדיאליזה סיפרה לי שחמיס עיוור, אילם ושמיעתו חלשה מאוד. לכן קשה מאוד לתקשר איתו ואם לא אצליח, שלא אתאכזב. התנצלתי, ויצאתי מהחדר. הגעתי הביתה טרוד במחשבות. פניתי לתיפוף. זה הרי הדבר האהוב עלי, והוא המזור לכל. אך המחשבות לא הרפו. החיוך הזה של חמיס חזר אלי פעם אחר פעם. האין זו בעצם תקשורת? ומה גרם לו לחייך כך? הגעתי לסחרור. ניגנתי חזק במיוחד.
לאחר כמה דקות, השכן שגר בצמוד אלי דפק בדלת, ואמר שהוא אומנם מאוד נהנה מהנגינה, אך עוצמתה מרעידה את הקירות. הבטחתי להנמיך את עוצמת הנגינה וטרקתי מאחוריי את הדלת. בו ברגע חשתי בגופי את רעד הטריקה. חיוך גדול מילא את פניי. נראה לי שהבנתי משהו – הדרך לליבו של חמיס. מדוע שלא אכין לו הפתעה?!
היום בו אני נכנס למחלקת הדיאליזה, הגיע. התרגשתי מאוד לקראתו. ידעתי שאני עומד לערוך ניסוי עם חמיס והלוואי שהוא יצליח. הילדים שם כבר חיכו לבואי. נכנסתי לחדר, והנחתי את תיקי במרכז. הילדים הביטו בו בדריכות. הוצאתי משם זוג מקלות תופים. יכולתי לראות את עיניי האחיות נפקחות, ואת פיהן נפער מחשש שעוד מעט יקרה פה אסון.
ניגשתי לחמיס שהיה נראה לי קצת עזוב שם בפינת החדר, כשהוא בתוך לול מבלי יכולת לדבר או לראות. התחלתי לנגן על הלול בעדינות. אחת האחיות התקרבה אלי כדי שתוכל לבחון את מעשיי מקרוב. חמיס החל לחייך, ומרגע לרגע חיוכו התרחב. הגברתי קצב, וחמיס החל להניע את הידיים ואת הרגליים, ולהניד את הראש והאגן תוך שכיבה בלול, כשחיוך גדול מתנוסס על פניו.
חמיס, שעד כה שכב ללא ניע - רוקד! הויברציות של מקלות התופים שלי, המכות על הלול - מניעות את גופו הקט. כמו חמיס גם אני חייכתי, ואיתנו חייכו גם האחיות, הרופאה והוריו של חמיס שבדיוק הגיעו לבקרו. מאז, כל שבוע ניגנתי לחמיס, ולמרות שלא יכול היה לדבר, ידעתי שהוא מחכה לזה.
בפעם האחרונה שנכנסתי למחלקה, הלול של חמיס היה ריק. מיותם. לא הייתי צריך לשאול. הבנתי מיד מה קרה. האחות שהייתה שם הביטה בי במבט מלא צער, והודיעה לי שהוא נפטר במהלך ניתוח. הוצאתי את מקלות התופים שלי, וניגנתי ניגון אחרון על הלול הריק. אולי חמיס ישמע זאת עכשיו, אולי הוא רוקד למעלה על ענן, ומחייך את החיוך הרחב שלו, החיוך כובש הלבבות.
פרוייקט "רופאי חלום " במימון קרן מגי וקרן פילנור, הוא פרויקט חלוצי הפועל לשילוב ליצנות רפואית במערך הטיפול הניתן בבתי החולים בישראל. הפרויקט פועל ב-22 מרכזים רפואיים בישראל וכולל צוות של 90 ליצנים רפואיים – 'רופאי חלום' העובדים בעיקר במחלקות הילדים.
רופאי חלום פועלים כדי להרחיב את פעילות הפרויקט לכל המוסדות הרפואיים בישראל ומקדמים את הפיכתה של הליצנות הרפואית למקצוע פארא-רפואי מתוקנן ומוכר המבוסס על הכשרה אקדמית ופיתוח המחקר בתחום. בימים אלו מציין הפרויקט עשר שנים לפעילותו בכנס בין לאומי ראשון לליצנות רפואית שמתקיים בארץ בו יוצגו מחקרים רבים אודות ליצנות רפואית בפני רופאים וליצנים רפואיים מכל העולם.
- "בגוף ראשון
"- מדור המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות ניתן לשלוח ל - shlomit-sh@y-i.co.il
ולציין בנושא - עבור מדור "בגוף ראשון".
הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת.
- לעדויות נוספות של מתנדבים לחצו כאן.
- עמותת "רוח טובה"
מחברת בין אנשים הרוצים להתנדב וארגונים הזקוקים לעזרת מתנדבים. העמותה מתאימה התנדבות לפי תחומי עניין, שעות נוחות ואיזור מגורים.