מות קדאפי: כוח ל"אביב הערבי" ולאל-קאעידה
חיסולו של הרודן הלובי צריך להוות איתות אזהרה ליתר הדיקטטורים הערבים, כמו בשאר אסד, וגם למערב. האופן בו הוצא קדאפי להורג על אדמת ארצו מעניק רוח גבית למתנגדי המשטרים, אך מאפשר לאל-קאעידה גישה לעמדות מפתח
מועמר קדאפי נהרג על אדמת לוב. הוא נתפס בקרב שהתחולל בעיר הולדתו סירת והוצא להורג באכזריות על-ידי חיילי המורדים. עובדה מזוויעה זו יחד העובדה שנאמניו נמצאים במנוסה על נפשותיהם, תיתן כעת תנופה מחודשת לגל ההתקוממויות בעולם הערבי, במיוחד בסוריה ובתימן, שם מתנהלות כעת מלחמות אזרחים שבטיות כמו בלוב. אולם, לא רק שם.
מהפכה בלוב - כותרות אחרונות ב-ynet:
- תיעוד: קדאפי נתפס חי, "הוכה ונורה למוות"
קדאפי הוא הדיקטטור הערבי השלישי שמאבד השנה את כסאו כתוצאה ישירה ממה שמכונה (לא בצדק) במערב "האביב הערבי" והרביעי שהודח בשמונה השנים האחרונות. הראשון היה הרודן העיראקי סדאם חוסיין ב-2003.
לכן מותו של קדאפי הוא בבחינת אות מבשר רעות לכל המשטרים במזרח התיכון ובמגרב שבראשם עומדים עדיין שליטים אבסולוטיים מהזן הישן. החל בבחריין וכלה בירדן, מרוקו ואפילו באיראן. חיסולו של קדאפי ממחיש לשליטים במדינות אלה שדיכוי אלים ואכזרי לא באמת מחסן את שלטונם מפני הפיכה וכי גם משאבי הנפט האדירים שברשותם מאפשרים להם לקנות שקט חברתי ופוליטי רק למשך זמן מוגבל.
שליטים אלה נמצאים כעת בדילמה קשה וכמעט בלתי פתירה: מחד, אם ינהיגו רפורמות דמוקרטיות מהותיות ויעניקו לעמיהם חופש ביטוי והתארגנות, הם יעניקו כוח לאופוזיציה ויפתחו תיבת פנדורה שהשדים שיצאו ממנה עלולים כמעט בוודאות לערער את יציבות שלטונם ובסופו של דבר להפילם. מאידך, אם לא ינהיגו רפורמות, תגבר התסיסה נגד נגדם וגם היא עלולה לשים קץ לשלטונם.
בעוד מתלבטים הדיקטטורים מה בדיוק לעשות, הגיע סופו של קדאפי שנותן משב חזק של רוח גבית למתנגדי המשטר בארצותיהם ומבהיר להם שייתכן שכבר איחרו את המועד. לכן, התוצאה הישירה והחשובה ביותר כעת להסתלקותו של קדאפי מעולמנו היא החלשת המשטרים הישנים וחיזוק ההתקוממות והרוח המהפכנית בעולם הערבי.
בסופו של התהליך, מי שעשוי להרוויח מהמצב הם גורמי האיסלאם הרדיקאלי. הארגון והמוטיבציה הדתית של גורמים אלה מעניקים להם יתרון על פני הגורמים הליברליים והחילוניים בתנועות המהפכניות הערביות ומוליכים כמעט בהכרח למאבק כוחות בין המורדים שבחלקו פוליטי ובחלקו אלים.
בלוב זה כבר קורה. הגורמים האיסלאמיסטים, בחלקם אנשי אל-קעידה שקדאפי טבח בהם בשנות ה-90' המאוחרות, מנהלים כעת מאבק חסר פשרות במטרה לתפוש עמדות מפתח בשלטון החדש שמנסה לקום כתחליף למשטרו של קדאפי.
חשש מ"עיראקיזציה" של לוב
היועצים המערביים, בעיקר קציני נאט"ו, שמסייעים למורדים בלחימתם אינם מצליחים לבלום את המרוץ הזה של האיסלאמיסטים אחר עמדות כוח, דבר שמעורר דאגה רבה בקרבם. השתלטות האיסלאמיסטים על לוב עלולה לשבש את המאמצים לשיקום זרימת הנפט והגז של המדינה לאירופה ואולי גם להביא לכינון חממת ג'יהאד עולמי שם, בדומה לסומליה. מי שעשויות לבלום את המגמה המסוכנת הזו הן מדינות אירופה וארצות הברית, שהמורדים חבים להן את ניצחונם. הן מספקות לכוחות את קו ההגנה הראשון נגד הכאוס שכעת עלול להיווצר, כפי שאירע בעיראק עם נפילתו של סדאם חוסיין.
כתוצאה מכך השתרר תוהו ובוהו ממשלי שעיראק לא החלימה ממנו עד היום. מה שגרוע יותר, הסונים שנושלו מכל עמדת כוח ורווח כלכלי, יצאו במסע טרור נרחב שגבה את חייהם של אלפי עיראקים וחיילים רבים מצבא ארצות הברית.
בהקשר זה צריך לזכור כי בלוב יש מאות אלפים, אולי מיליונים של אזרחים ואנשי צבא שעדיין שומרים נאמנות לקדאפי, ביניהם, ראשי ובני השבטים שהרודן הלובי השיג את תמיכתם באמצעות הטבות וכספי נפט ואזרחים, בעיקר מהמעמד הבינוני, שהוענק להם חינוך טוב ודיור סביר.
השליט, שמוצג במערב כרודן מטורלל ובלתי צפוי, נתפס בעיני רבים מאד בארצו כמי שהחזיר לערבים את גאוותם כשהכריח את שליטי המערב, שנזקקו לנפט הלובי, לרקוד על פי חלילו ולהשלים עם גחמותיו המשונות. כל אותם מאות אלפים, ששמרו בחודשים האחרונים אמונים לקדאפי, חוששים כעת שהמורדים יסגרו עמם חשבון. אם חששותיהם יתאמתו, יימשך הסכסוך האלים. ייתכן גם שתחילה יירגע ובעוד זמן קצר יתלקח מחדש. 'עיראקיזציה' של מלחמת האזרחים הלובית עשויה גם היא לפגוע באינטרסים של המערב ובעיקר בזרימת הנפט.
הארסנל עדיין מלא
את ישראל חדל קדאפי לסכן ישירות לפני שבע שנים, כשהחליט להתקרב מחדש למערב ובאותה הזדמנות גם התפרק מתכנית הגרעין הצבאית שקידם ומטילי הסקאד שהיו ברשותו. עד אז איים קדאפי על ישראל ואזרחיה בשלושה היבטים: טרור, איום על חופש השייט של ספינות ישראליות באגן הים התיכון, השתתפות במלחמות (קדאפי שלח כמה מטוסי מיראז' שלו לגיחות הפצצה בסיני במלחמת יום הכיפורים) ולאחרונה נשק לא קונבנציונאלי וטילי קרקע-קרקע.
במערב איש לא ממש יתאבל על לכתו של קדאפי. הסרן שמינה עצמו לקולונל ול'מנהיג ההפיכה' לפני 42 שנה. הוא היה יצואן גדול של נפט ,אבל גם של טרור. אנשיו ביצעו פיגועים נגד מטרות מערביות, ביניהן מטוס פאן אמריקן שהופל מעל לוקרבי בסקוטלנד. קדאפי גם תמך בצורה פעילה בכסף, בנשק ובאימונים על אדמת לוב בארגוני טרור.
עם מותו של קדאפי היום הלך לעולמו אחרון השליטים הנאצריסטים הערבים. מי שהאמין וניסה ליישם את משנתו של גמאל עבד אל נאצר כל חייו הבוגרים. אבל לא רק נאצר שימש לו מודל. הוא ניסה לחקות גם את מאו טסה טונג, מנהיג המהפכה הקומוניסטית בסין. מאו כתב את משנתו והפיץ אותה בספר האדום שהיה מקרא חובה לנוער ולאזרחי סין. קדאפי, כיאה למי שראה עצמו סוציליסט מוסלמי כתב את "הספר הירוק" . שום דבר ממשי לא נשאר מרעיונותיו ההזויים של קדאפי חוץ אולי מהכאוס השלטוני שלוב שרויה בו עד עצם ימים אלה.
לפנייה לכתב/ת 
