על הלחם לבדו: לחם סודה אירי

לפני זמן לא רב חזרתי מחופשה נעימה מאוד באירלנד. ארץ טרשית וירוקה, מוקפת בים פוטוגני להדהים, שהצליחה, יותר מכל מדינה אירופית שביקרתי בה בשנים האחרונות, לשמר אותנטיות פשוטה ושורשית.

עוד בערוץ האוכל:

- נביאה בעירה: עופרה גנור מכירה לכם את "יונה"

- ארוך ודק: הקרפצ'יו הגדול בעולם

- באה ממשפחה ארוזה: הכל על קופסאות אחסון

אפילו בדבלין, כרך מודרני על פי כל הגדרה, קשה להשתחרר מהתחושה הפרובינציאלית משהו, ודווקא במובן החיובי. בעיקר כשפוגשים באירים שתמיד נראים, משום מה, אנשים קשיי-יום שכמו הגיחו הישר מספריו של ג'יימס ג'ויס, מתפרקים בשירה סוחפת - ואמיתית לגמרי - בכל ערב בפאב השכונתי. גם הסצנה הקולינארית מתאפיינת, ברוב המקרים, בתואר "לא נגענו", ולמעט רשתות של מזון מהיר שכמותם אפשר למצוא בכל פינה על כדור הארץ, המסעדות הן איריות ומגישות תפריט דומה, המבוסס על אוכל מקומי.

ארץ יפיפייה, עם מטבח מקומי פשוט וטעים. אירלנד(צילום: Getty images Image bank)

למען האמת, המטבח האירלנדי לא ניצב בראש פירמידת השיק הגסטרונומי העולמי וגם לא מתיימר לתפוס בה מקום של כבוד. זהו מטבח פשוט, עממי, נטול תחכום ולא במיוחד עשיר בחומרי גלם. אבל לזכותו ייאמר שהוא גם חף מהצטעצעויות מיותרות, מה שדי מתאים לרוח הבישול המודרני והענייני.

סטייקים של בשר משובח מבקר או טלה עשויים במינימום התערבות ובמידת הצלייה המדויקת וגם דגים ופירות ים טריים יוצאים נשכרים כשלא מתערבים יותר מדי בטעמיהם המקוריים. יש גם מרקים ונזידים טובים והמון מאכלים המבוססים על הפקעת הלאומית - תפוח אדמה, שעוד נחזור אליו ואליהם כשמזג האוויר יאפשר זאת.

גדול באירלנד. לחם סודה אירי(צילום: ירון ברנר)

מככב בכל פאב וסופר

אולם, המאכל הייחודי שאותו תמצאו בכל מסעדה, פאב או סופרמרקט אירי, וספק אם תתקלו בו בכל מקום אחר בעולם, הוא לחם הסודה האירי. יהיו מי שילחשו באוזניכם שההפסד אינו גדול כל-כך, ועל כך אני לא מוכנה להתווכח. באופן אישי, אני מיודדת מאוד עם הלחם הזה, שאינו דומה לשום לחם אחרכי אינו מותפח בשמרים או במחמצת אלא בסודה לשתייה.

ראשית, אני אוהבת את המרקם הדחוס והפריר ואת הטעם הכפרי-שורשי המיוחד. שנית, אני מעריכה את היתרונות הבריאותיים של המרכיבים הטבעיים והמלאים. והכי חשוב- ההכנה הפשוטה, שאינה מחייבת התפחה של שמרים, מתארגנת אצלי היטב עם סדר יום עמוס. המיומנות והטרחה הכרוכות בהכנתו שוות לאלו שמושקעות בעוגה בחושה, והתוצאה נראית כמו לחם, מריחה כמו לחם ויש לה טעם של לחם (מושלם עם חמאה אירית טובה ומעט מלח אטלנטי).

על אף שהלחם שזה אינו חדש במטבחי, הצטיידתי גם הפעם, כדרכי בכל טיול, בשלל מתכונים חדשים להכנתו. למען האמת, זה היה המאכל האירי היחיד שסבל הכנה בטמפרטורה קיצית מהבילה, ולכן כבר הספקתי לנסות ולהכין. לפניכם מתכון בסיסי, שמקבל באהבה כל תוספת שתעניקו לו, מגרעיני חיטה, שיבולת שועל ושיפון ועד לאגוזים, צימוקים וגרעיני דלעת וחמנייה. אם לא תנסו (ולא תבקרו באירלנד) - ספק אם תדעו איזה טעם יש לו.

לחם סודה אירי מהיר הכנה

המרכיבים: 

4 כוסות קמח מלא

1/2 1 כוסות קמח רגיל

2 כפיות סודה לשתייה

1 כפית מלח

2 כוסות (500 מ"ל) רוויון

וכמובן שאי אפשר בלי קצת חמאה. לחם סודה עם חברתו הטובה(צילום: ירון ברנר)

1. מחממים את התנור לחום בינוני (180 מעלות). משמנים ומקמחים תבנית שטוחה או תבנית כיכר מוארכת וזורים עליו מעט קמח.
2. מניחים את שני סוגי הקמח, הסודה והמלח בקערה ומערבבים היטב.
3. מוסיפים את הרוויון ולשים (ביד!) עד שמתקבל כדור בצק שאינו נדבק לדופנות הקערה.
4. מעצבים כיכר בעובי 5 ס"מ ומניחים על תבנית שטוחה או כיכר מוארכת שאותה אפשר להניח בתבנית כיכר. חורצים חריצים אלכסוניים או X על הכיכר בסכין חדה.
5. אופים כ-30 דקות או עד שהכיכר זהובה וקיסם הננעץ במרכזה יוצא יבש. מומלץ לאכול ביום ההכנה.