ירוקים על הנייר: לישראל יש תוכניות - והביצוע?

ממשלת ישראל אישרה היום הצעה לגיבוש תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה בישראל לשנים 2012-2020. מתווה התוכנית, כפי שמוביל המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת, שאפתני אבל מחויב המציאות ובעיקרו קידום איכות החיים במדינה על ידי חיבור בין פיתוח כלכלי, חברתי וסביבתי.

הכוונה היא להקים שולחן עגול בו ייקחו חלק מחזיקי העניין השונים, לרבות נציגי משרדי הממשלה, התעשיינים, המגזר העסקי וארגוני הסביבה והחברה, שיגבשו אסטרטגיה, תוכניות פעולה ומנגנונים ליישומן בשטח.

צמיחה ירוקה נוגעת בכל תחום ובכל מגזר בישראל, החל בתעשייה ותעסוקה, דרך חינוך ובריאות ועד לצדק חברתי ואחריות אישית. אבל מכיוון ששנת 2012 כבר נושפת בעורפנו, וכולנו שבענו החלטות ממשלה שנדחות שוב ושוב או לא מיושמות, הרשו לי להציע מה צריך לעשות כבר מחר כדי שמדינת ישראל תעבור למודל של צמיחה ירוקה בדומה למדינות רבות בעולם.

לצאת מהקופסה 

הצעד הראשון חייב להיות פיתוח מנגנונים של שיתוף פעולה. שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה לבין עצמם, בין משרדי הממשלה למגזר העסקי ולאקדמיה ובין כולם לבין הארגונים החוץ ממסדיים והציבור הרחב. ההכרה בעובדה שלא כל הידע נמצא אצל מישהו אחד ושדווקא מהחיבור הבינתחומי יצמחו הצלחות תאפשר להסיר את החסמים הבירוקרטים הרבים שבדרך ולהפוך את העוינות וההתנגדויות לכוח מניע של התהליך.

השלב השני הוא שינוי מחשבתי. השאלה בנוגע לצמיחה ירוקה אינה איך מרוויחים אבל פחות, אלא איך מרוויחים אבל יותר? בעוד שנדמה לנו שצמיחה ירוקה משמעה השקעה כלכלית גבוהה בטכנולוגיות סביבתיות, בהתייעלות ובשימור משאבים ובטיפול נכון בחומרים מסוכנים. התמורה במעבר למודל של צמיחה ירוקה מתבטאת בהגדלת מקומות התעסוקה במשק, בהקטנת ההוצאה על בריאות ובחלוקה צודקת של המשאבים הלאומיים בין כלל האזרחים.

ההבנה כי הגדלת הצמיחה אינה חייבת להתבטא בייצור מוגבר אלא בשימוש מושכל במשאבים ובהפיכת המפגע למשאב, היא קריטית להצלחת התהליך. הפרדה ומיחזור של פסולת, למשל, יאפשרו הפחתה של ניצול משאבי טבע חדשים ותהליכי ייצור וימנעו זיהום סביבתי, אך יותר מכל יאפשרו למצות את הפוטנציאל שיש במוצר עד תום ויובילו לחסכון כלכלי משמעותי. גם חסכון באנרגיה יאפשר רווח כלכלי מידי לצד הפחתה בזיהום האוויר ובפליטות גזי חממה.

העצה השלישית היא לחשוב בגדול ומראש, אם תרצו מחוץ לקופסא. צמיחה ירוקה חייבת להיות מלווה בפיתוח של תשתיות תחבורה ציבורית, בנייה ירוקה והתייעלות אנרגטית. כך לדוגמה, מעבר להיבטים הטכניים ולפליטות או לסיכון הסביבתי בהקמה של מפעל זה או אחר, צריך לקחת בחשבון גם את המיקום הנכון של המפעל מבחינת עתודות הקרקע והשטחים הפתוחים, שינוע של חומרים ונסועה של עובדים וחיזוק הפריפריה.

לשם כך יש לפתח מדדים מתאימים, שיכמתו את כלל ההיבטים והחלופות ויצביעו על החלופה המועדפת, אבל לא פחות חשוב חייבת להיות יד מכוונת אך גם זרוע נוקשה שיודעת לסייע אבל אם צריך גם להעניש.

אז לפני שאתם מצקצקים ומגלגלים עיניים כדאי שגם אתם תתחילו לחשוב מה אתם יכולים לעשות בכדי לקדם צמיחה ירוקה בישראל.

הכותב הוא מהמרכז לתהליכים ירוקים, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון